כיום ישנו מיעוט מידע מהעולם הקליני בנוגע להשוואת היעילות של אפיקסבן ואנטגוניסטים לויטמין Kי(VKA) עם פרפור עליות לא-מסתמי (NVAF). החוקרים ביקשו להעריך את היעילות והבטיחות של אפיקסבן מול VKA בחולים גרמנים עם NVAF שהחלו ליטול תרופות אלו.

המחקר בוצע בתבנית רטרוספקטיבית בחולים גרמנים בקהילה. חולים שהתחילו ליטול אפיקסבן או VKA בין ינואר 2013 למרץ 2015 באבחנה של NVAF ובוצע אחריהם מעקב של שנה לפחות הוכללו במחקר. חולים שעברו את אחד האירועים שהוגדרו בתוצא המשולב, קיבלו מרשם לתרופה פומית נוגדת קרישה (OAC) לפני תחילת המחקר או עברו לתרופה אחרת במהלך תקופת המחקר לא הוכללו. בוצע התאמה של 1:1 באמצעות ציון זיקה (propensity score) למשתמשי אפיקסבן ו-VKA. החוקרים העריכו תוצא משולב שכלל שבץ אסכמי, TIA, אוטם שריר הלב או דימום מוחי (ICH) בשנה לאחר תחילת טיפול עם OAC. בוצע שימוש במודל רגרסיה על שם Cox לחשב יחסי סיכונים ורווחי סמך של 95%.

למחקר הותאמו 835 חולים שקיבלו אפיקסבן ומספר זהה של מקבלי VKA.י41 אירועים מהתוצא המשולב זוהו במהלך תקופת המחקר. הסיכון לתוצא המשולב היה ללא הבדל בין קבוצת האפיקסבן לקבוצת ה-VKA (יחס סיכונים, 0.87; רווח בר-סמך 95%, 0.47-1.60). שבץ אסכמי ואוטם שריר הלב אירעו  בשיעורים שונים (אך לא באופן מובהק סטטיסטית) בין קבוצות האפיקסבן וה-VKA (יחס סיכונים לשבץ 1.51, 0.54-4.24; יחס סיכונים לאוטם שריר הלב 0.33, 0.11-1.03). רק שני חולים (שניהם בקבוצת האפיקסבן) עברו דימום מוחי.

מסקנת החוקרים היא כי טיפול עם אפיקסבן ו-VKA הינו בעל השפעה דומה על תוצא משולב בחולים גרמנים בעולם הקליני. יש צורך בבחינה נוספת של מגמת הירידה באירועי שבץ אסכמי ואוטמי שריר הלב שנצפתה בקבוצת האפיקסבן והשיעור הגבוה של חולים שקיבלו מינון מופחת של אפיקסבן.

מקור: 

Coleman, C.I. et al.  (2017) Heart Lung and Circulation. Epublication
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28528780