חדשות

מחקר במכון ויצמן: "לחם בריאות" אינו בהכרח בריא יותר מבחינה תזונתית

החוקרים מצאו כי ההשפעה על מדדי בריאות של לחם לבן תעשייתי ולחם בריאות היתה בסך הכל דומה בקרב נבדקים, וכי היא תלויה בעיקר במיקרוביום ובמאפיינים הגנטיים של כל נבדק - ולא באיכות הלחם

ד"ר ערן אלינב (צילום: מכון ויצמן)

מחקר שנעשה במכון ויצמן ושפורסם בכתב העת Cell Metabolism מעלה, כי לחמי בריאות מחיטה מלאה אינם בהכרח בריאים יותר לכל אחד, וכי הדבר תלוי בהרכב חיידקי המעיים ובמאפיינים הגנטיים הייחודים של כל אדם.

עורכי המחקר ציינו, כי חלקו של הלחם בתזונת האדם גבוה יחסית. אצל אנשים רבים בארץ מספק הלחם כעשירית מצריכת הקלוריות היומית - יותר מכל סוג מזון אחר. בעשורים האחרונים יצא "שם רע" ללחם הלבן, התעשייתי. כאשר מאפיות רבות מתחרות ביניהן ביצירת "לחמי בריאות" מקמח מלא.

כדי לבחון את השפעותיהם של הלחמים השונים על הבריאות, השווה צוות המחקר בין שני סוגי לחם שעל פי התפישה הרווחת נמצאים בשני קצות הטווח הבריאותי. בקצה האחד לחם אחיד – לחם תעשייתי לבן מחיטה מעובדת הנחשב הכי פחות בריא – ומנגד, לחם אשר שנוצר במיוחד למחקר ושאמור היה להיות בעל סגולות ייחודיות: הבצק הוכן מחיטה מלאה שנטחנה ידנית, תפח בעזרת מחמצת ונאפה באפייה אטית.

לחם בריאות, דגנים מלאים (צילום: אילוסטרציה)

בעזרת ניתוח המיקרוביום הצליחו החוקרים לנבא אצל מי יעלה הסוכר לאחר אכילת לחם לבן, ואצל מי לאחר אכילת לחם מחמצת

20 מתנדבים השתתפו במחקר. הם חולקו לשתי קבוצות ונתבקשו, במשך שבוע אחד, לצרוך כמויות גדולות במיוחד של לחם. כמויות אלו סיפקו כרבע מכלל צריכת הקלוריות היומית. קבוצה אחת צרכה לחם לבן. הקבוצה השנייה – לחם מחמצת "בריא". לאחר הפסקה של שבועיים, התחלפו הקבוצות.

הבדיקות שעברו משתתפי הניסוי באופן רציף במהלך הניסוי הראו, כי אכילה רבה של לחם, מכל סוג שהוא, השפיעה על רמות הסוכר, המינרלים, אנזימי הכבד וחומרים שונים נוספים בדם. החוקרים השוו בין ההשפעות של שני סוגי הלחם – וכאן חיכתה להם, כך דיווחו, הפתעה.

"היינו בטוחים כי לחם המחמצת יתגלה כבריא יותר. להפתעתנו הרבה - לא היה הבדל בין שני סוגי הלחמים מבחינת ההשפעה על הבריאות", אמר פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית שהיה אחד ממובילי המחקר יחד עם ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה ופרופ' אברהם לוי ממדעי הצמח והסביבה.

ד"ר אלינב הסביר, כי "הסיבה ככל הנראה טמונה בכך שתגובת הגוף לאכילת לחם היא עניין אישי מאוד. לכן התוצאות בשתי הקבוצות התאזנו, בממוצע".
פרופ' לוי הוסיף: "תיכננו את הניסוי כך שאנשים יצרכו את אותה כמות פחמימות שזמינות בשני סוגי הלחם. מכיוון שבלחם מחיטה מלאה יש יחסית פחות פחמימות, הנבדקים אכלו ממנו כמויות גדולות יותר בהשוואה ללחם הלבן. את ההבדל הזה בכמות הפחמימות צריך להביא בחשבון גם כאשר מתכננים דיאטה".

אצל כ-50% מהנבדקים עלו מאוד רמות הסוכר בדם בעקבות אכילת לחם לבן ואילו אצל 50% האחרים עלו רמות אלו במיוחד דווקא בעקבות אכילת לחם מחמצת. החוקרים סבורים כי ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם. אצל אלו מהם שהגיבו ברמות סוכר גבוהות ללחם לבן, נתגלה הרכב חיידקי מעיים שונה מאשר אצל אלה שהגיבו כך ללחם מחמצת.

במחקר פותח אלגוריתם המקשר בין הרכב חיידקי המעיים לבין תגובת האדם לסוג לחם זה או אחר. באמצעות האלגוריתם "הצלחנו לנבא אצל מי יעלה הסוכר לאחר אכילת לחם לבן, ואצל מי לאחר אכילת לחם מחמצת", הסבירו חברי הצוות. המחקר מבסס את חשיבות המיקרוביום בהשפעה על התזונה האנושית.

שאר חברי הצוות שערך את המחקר היו: טל קורם, ד"ר דוד זאבי, ד"ר עומר ויסברוד, נועם בר, מאיה לוטן-פומפן, ד"ר טלי אבנית שגיא, נועה קוסוור, גל מלכה, מיכל ריין וד"ר עדינה ויינברגר מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית; וד"ר ניב זמורה ויותם סואץ (אימונולוגיה).

נושאים קשורים:  חדשות,  לחם לבן,  לחם מלא,  מיקרוביום,  חיידקים,  תזונה,  מכון ויצמן למדע
תגובות
אנונימי/ת
08.06.2017, 14:09

תוצאות המחקר הזה מטעות מאד לגבי סוג הלחם העדיף מאחר והשווה בין סוגי לחם עם אינדקס גליקמי דומה. ובדק בעיקר את עלית רמת הסוכר בדם. ולא בדק ערכים תזונתיים חיוניים כגון סיבים תזונתיים , מינרלים , חלבונים וויטמינים .
ולמעשה מעודד המשך צריכת לחם לבן שהוא חסר כל ערכים תזונתיים והשפעתו התזונתית דומה לצריכת סוכר נקי.
צריך להבין שכל לחם שעשוי מקמח טחון דק יעלה את רמות הסוכר במהירות לא משנה אם הוא לבן או מלא.
לצורך השוואת רמות הסוכר על המחקר היה לבחון סוג לחם העשוי מגרעיני דגן שלמים או טחונים בגסות ומעט קמח (כגון פומפרניקל ) בעל ערך גליקמי נמוך ואז התוצאות היו שונות בתכלית.
כמובן שגם לתכולת חידקי המעיים השפעה ממשית.

אנונימי/ת
09.06.2017, 07:13

יותר מכך, במחקר דאגו שנבדקים בשתי הקבוצות יצרכו כמות קלורית שווה, מה שאומר שאנשים בקבוצה של הלחם המלא היו צריכים לצרוך יותר לחם.
במציאות (בניגוד לתנאי מעבדה) מי שיאכל לחם מלא ישבע מהר יותר ויצרוך פחות לחם. גם לכך יש אפקט שצריך לקחת בחשבון לפני שמשנים המלצות.

למעלה מעשרה חוקרים מכובדים ממכון וייצמן המהולל ערכו מחקר על 20 ניבדקים שנימשך 7 ימים תמימים.והוציאו מסקנות מרחיקות לכת ביותר על בריאות וכד'.
אז ראשית האם היה גם רופא כלשהו בחוקרים? או שכולם אנשיי מדע (מכובדים ככל שיהיו) שאינם רופאים. פרופ' סגל שמתראיין על מחקרו שייך בכלל למדעיי המחשב והמתמטיקה.
כל רופא שמתעניין קצת במחקרים על תזונה,בריאות מחלות והתמותה מהן יודע שיש מאות רבות של מחקרים שונים והמשותף להם שאלו הנחשבים לטובים ואמינים כוללים אלפיי ניבדקים עם מעקב לאורך שנים רבות. בד"כ בודקים אירעות של קבוצות מחלות--קרדיו-וסקולריות וסוגיי סרטן וכמובן תמותה ממחלות שונות ותמותה כללית.
להוציא מסקנות בריאותיות כלשהן מהמחקר הנ"ל נשמע ממש מופרך.
כדאי גם לבדוק בספרות על אכילת קמח מלא על סוגיו השונים לאורך שנים. פורסם לא מזמן מחקר כזה עם תוצאות חיוביות ברורות לטובת הקמח המלא בהשוואה לאכילת לחם מקמח לא מלא.(ושם ניבדקו כאמור אלפיי אנשים לאורך שנים רבות)

אנונימי/ת
09.06.2017, 21:01

למי שלא יודע:
ד״ר ערן אלינב, הוא רופא, מומחה לפנימית וגסטרואנטרולוגיה. מעט עיר יותר מד״ר שנידר.
המחקרים שהוא מוביל מלמדים אותנו שלא כולנו שווים, ובעיקר בגלל חידקי המעי שלנו. ולכן לתת המלצות לסוג תזונה כזה או אחר, מבלי להבין את ההשפעה של חידקי המעי על ההמלצות שלנוף משול לזריעת רוח.