רוב הילדים החווים תסמונת דמיילינאטיבית של מערכת העצבים המרכזית הינם בעלי מהלך מחלה מונופאזי ללא תסמינים קליניים או רדיולוגיים נוספים. עם זאת, תת-קבוצה של חולים תאובחן עם טרשת נפוצה, מחלה הנמשכת כל החיים.

החוקרים השתמשו במודל אפקטים מעורבים ליניארי על מנת לבחון תכונות דיפוזיה אורכיות של חומר לבן הנראה תקין ב-505 סריקות סדרתיות מ-132 משתתפים פדיאטריים עם תסמונות דמיילינאטיביות נרכשות שבוצע אחריהם מעקב חציוני של 4.4 שנים. בנוסף, בוצעה בחינה של 106 סריקות מ-80 משתתפים בריאים. 53 משתתפים עם תסמונות דמיילינאטיביות קיבלו בסופו של דבר אבחנה של טרשת נפוצה של הילדות.

מדידות דיפוזיה של מים דרך רקמה לרוב הופכות מוגבלות ואניזוטרופיות יותר במוח במהלך הילדות ותקופת ההתבגרות ככל שצברי סיבים מתפתחים ועוברים מיילינזציה. במשתתפים הבריאים, המידע שנאסף הדגים את הדפוס הצפוי של דיפוזיית חומר לבן מוגבלת ואניזוטרופית ככל שגיל הילד עולה. בילדים עם טרשת נפוצה האניזוטרופיה פחתה והדיפוזיה הממוצעת של חומר לבן הנראה תקין גברה לאחר התייצגות קלינית עם המחלה, ממצא המעיד על כשלון של התפתחות החומר הלבן המתרחש עם הגיל ואובדן פרוגרסיבי של שלמות רקמה. באופן מפתיע, חולים עם מחלה מונופאזית לא הדגימו את השינויים הצפויים בפרמטרים של דיפוזיה התלויים בגיל וחומר הלבן הנראה כתקין.

אנליזה נוספת של הממצאים הדגימה כי המשתתפים עם מחלה מונופאזית עברו מסלול התפתחות שונה בחומר הלבן הנראה תקין כתלות בפנוטיפ שלהם: חולים עם אנצפלומייליטיס חריפה ולא-חריפה מפושטת הדגימו דפוס מאפייני דיפוזיה לקוי לעומת משתתפים בריאים. חולים עם תסמונות מונופוקליות כגון אופטיק ניוריטיס, טרנסברס מייליטיס או תסמונות גזע מוח מבודדות בהם לא נמצאו פגיעות מוחיות מולטי-פוקליות הדגימו התפתחות חומר לבן קרובה יותר להתפתחות תקינה.

ממצאי המחקר מרמזים על קיומו של דימורפיזם מיני בהשפעה של תסמונות דמיילינאטיביות על התפתחות חומר לבן הנראה תקין. החוקרים הדגימו כשלון בתהליכי הבשלת חומר לבן ואובדן פרוגרסיבי של שלמות חומר לבן בחולים פדיאטריים עם טרשת נפוצה של הילדות והראו כי אפילו התקפה דמיילינאטיבית אחת הקשורה בלזיות בחומר הלבן במוח משפיעה באופן שלילי על התפתחות חומר לבן הנראה תקין.

מקור:

Longoni, G. et al.  (2017) Brain. 140(5), 1300