דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם בשבוע שעבר מציג סדרה של נתונים על ממדי הנזק שגורמת תעשיית הטבק לבריאותם של בני אדם ולסביבה. לפי הדו"ח, 7 מיליון בני אדם מתים מדי שנה בעולם כתוצאה מנזקי העישון. ההוצאה הכלל-עולמית השנתית על טיפולים רפואיים ואובדן תפוקה מעבודה בגלל נזקי העישון מסתכמת ב-1.4 טריליון דולר.

הדו"ח גם מציין, כי תעשיית הטבק - החל מהמגדלים, דרך מפעלי ייבוש עלי הטבק ויצור הסיגריות והאריזות - מכלה משאבי טבע ענקיים. בין השאר, מדובר בהרס יערות ובשחרור רעלים לקרקע כתוצאה מהצורך להשתמש בכמויות עצומות של דשנים. הכימיקלים הרעילים מגיעים גם למקורות ונתיבי מים. העשן העולה מצריכת סיגריות מכיל כימיקלים נדיפים שמצטבר כגזים באטמוספרה ובגזי החממה. בנוסף – פסולת העישון, בדלי סיגריות ואריזות ריקות הם רכיב משמעותי בכל אשפה שבה יש לטפל.

"הטבק מייצר את סרטן הריאות שהוא גם הסרטן המאיים על כדור הארץ", הגדיר את המצב ד"ר ארמנדו פרוגה, ששימש עד לא מכבר כמתאם ארגון הבריאות העולמי בפרויקט שנועד להביא לצמצום היקף העישון וכיום משמש כיועץ לארגון.

בתעשיית הטבק מעורבות 124 מדינות בעולם. 43,000 מיליון מ"ר של קרקע חקלאית משמשת לגידולי עלי הטבק. מאז 1970 איבדו שטחי היער (במיוחד הטרופי) 15 מיליארד מ"ר של יערות והכחדה זאת של עצים תרמה ל-20% מהעלייה השנתית בגזי החממה.

הקרקעות שבהן מגדלים טבק דורשות שימוש בהרבה מאד כימיקלים לקטילת מזיקים. גידולים אלו מכלים מתוך האדמה הרבה חומרי-הזנה חשובים לצמחים - ובכך הקרקע עצמה ניזוקה. כמו כן יש לכך השפעות שליליות על הצורך בשימור המגוון הביולוגי.

70-60% מהעובדים בגידולי טבק הן נשים. כימיקלים שאסורים לשימוש בחקלאות במדינות העשירות עקב רעילותם הגבוהה – מותרים בחלק ניכר מהמדינות העניות שבהן נשים עובדות בשדות הטבק. ההשפעה המזיקה על בריאותן – עצומה.

מפעלים שמייצרים את הנייר עבור הסיגריות והאריזות גורמים לכריתת עצים בכמויות ענקיות ובכך גידולי הטבק תורמים לביעור היערות ולפגיעה נוספת בערכי הטבע בעולם. 11.4 מיליון טון של עצים נדרשים מדי שנה רק כדי לחמם, בגזרי עץ, את המדורות או המתקנים ליבוש עלי הטבק. עבור 300 סיגריות יש צורך בעץ אחד לשלב הייבוש בחימום.

הדו"ח מציין, כי על פי נתוני 2012 נמצא ש-967 מיליון מעשנים על בסיס יומי צרכו 6.25 טריליון סיגריות. עשן הסיגריות שיחרר לסביבה 6000 טון של פורמאלדהיד, 4700 טון ניקוטין ועוד כימיקלים מזיקים רבים אחרים. בעשן הסיגריות כ-4,000 סוגים של חומרים כימיים, כשלפחות לגבי 250 מהם ידוע בבירור שהם מזיקים.

לפי הארגון, משאיפת עשן סיגריות שלא על ידי עישון פעיל ניזוקים מאות אלפי בני אדם בעולם ועל פי הדו"ח כמעט 1 מיליון מתים מדי שנה כתוצאה מכך. 28% מהם ילדים.

לפי הארגון, קיים עוד סוג של זיהום המכונה "עישון יד שלישית" – כשהכוונה לשרידי הכימיקלים הנדיפים שמקורם בעשן הסיגריות שנדבקים ומצטברים על משטחים בתוך הבית: רהיטים, שטיחים וגם באבק הבית. הדו"ח מציין, כי שרידי העשן של סיגריות שנותר בחלל הבית משפיע לרעה במיוחד על בריאות תינוקות ופעוטות הרגישים מאד לאפקטים שליליים הנקשרים לחומרים הכימיים הנדיפים משום שהמערכת החיסונית שלהם עדיין איננה בשלה ואיברי גוף שונים עדיין לא השלימו את התפתחותם.

בנוסף, בדלי סיגריות במדינות רבות בעולם – שאינם מתכלים באופן מלא - הם מרכיב כמותי משמעותי באשפה. על פי הערכת ה-WHO, ב-680-340 מיליון ק"ג של פסולת סיגריות – 40-30% מהרכבה הם בדלי סיגריות שמצטברים באזורים עירוניים (מושלכים ברחוב או למאפרות ומכלי אשפה). תעשיית אריזות הסיגריות משתמשת ב-2 טון של נייר, דבקים, דיו וצבעים.

לפיכך, קובע הדו"ח, בכל שלבי גידול ויצור הסיגריות ומוצרי הטבק יש אפקטים שליליים בעלי השלכות חמורות על בריאות בני האדם ועל הסביבה כולה.

ועוד מציין הדו"ח כי במדינות מסוימות במזרח התיכון (כמו ישראל), אפריקה וסין תופעת העישון רק עולה. סין היא היצרנית מספר אחת של סיגריות ואוכלוסייתה צורכת פי 10 יותר סיגריות בהשוואה לכל "מדינת מעשנים" אחרת.

היקף המיסוי המוטל במדינות רבות על סיגריות, מסתכם ב-270 מיליארד דולר בשנה. העלאת המס ודרישה מהממשלות לתבוע העלאת מחירי הסיגריות הם דרך אפקטיבית להפחתת הצריכה ובכך יהיה כדי לתרום לבריאות ולסביבה. די בתוספת של 80 סנט לכל חפיסה כדי שההכנסות הגלובליות ממסים, רק על תעשיית הטבק - יוכפלו. הכסף הזה יכול לשמש לשיפור מערכות הבריאות, נכתב בדו"ח.

הדו"ח גם גם מקדיש פרק לסיגריות האלקטרוניות למיניהן המכילות ניקוטין וכוללות סוללות לחימום. "עדיין לא ידוע אם ומהם ממדי הנזקים לסביבה שמוצרים אלו גורמים", נכתב בפרק הזה. משום כך "מומלץ להטיל על סיגריות אלו רגולציה ולהכיר בכך שקיים חשש שפסולת של מוצרים אלו שאיננה מתכלה ואיננה ממוחזרת תגרום לזיהומים".