חדשות

מחקר במכון ויצמן ביסס לראשונה קשר בין לחץ במהלך ההריון להפרעת אכילה בעובר

המחקר בחן באמצעות מודל עכבר את ההשפעה של לחץ במהלך ההריון על הסיכון לפתח הפרעת אכילה בבגרות, ומצא קשר ברור; החוקרים גם הצליחו למנוע את ההפרעה על ידי תזונה מיוחדת

עובר בשבוע ה-22 להריון (צילום: אילוסטרציה)

מחקר שנעשה במכון ויצמן על מודל חיה ביסס לראשונה קשר סיבתי בין לחץ נפשי (סטרס) של האם בעת ההיריון להתפרצות של הפרעת אכילה בקרב ילדיה; כך הודיע בסוף השבוע מכון ויצמן.

כידוע, ציינו החוקרים, לחץ (Stress) משפיע לרעה על הגוף. הוא יכול לתרום להתפרצות של מחלות – החל מהפרעות פסיכיאטריות ועד מחלות לב. בני אדם נחשפים ללחץ בעוצמות שונות בשלבים שונים של החיים: בילדות, בגיל ההתבגרות או בעת הזקנה. השאלה שהעסיקה את החוקרים הייתה: מתי ההשפעה של לחץ על מערכות גופנו היא הגדולה והחזקה ביותר?

חוקרים רבים ציינו בעבר כי ההשפעה המכרעת מתרחשת עוד לפני שהתינוק יצא לאוויר העולם, כלומר בעודנו עובר ברחם. עד כה, נשענה השערה זו בעיקר על ממצאים סטטיסטיים שהצביעו על מתאם בין לחץ בתקופת ההיריון לבין רגישות למחלות.

עתה, במחקר החדש שנעשה במכון ויצמן ושהתפרסם בכתב העת Cell Metabolism, נרשמה לראשונה הצלחה בביסוס הקשר הסיבתי הברור שבין לחץ בעת ההיריון לבין התפרצות של הפרעות אכילה. המחקר נערך על עכברים. החוקרים הצליחו למנוע התפרצות הפרעת אכילה כפייתית, באמצעות תפריט תזונה ייחודי בלבד.

פרופ' אלון חן (צילום: מכון ויצמן)

חשיפה מתונה ללחץ בעת ההיריון היא לא תמיד שלילית, הדגישו החוקרים. להשפעה הגדולה של לחץ על העובר יש היגיון אבולוציוני-הישרדותי. זו אחת הדרכים של האם לתקשר עם העובר ולהעביר לו מסרים ביחס לעולם שאליו הוא עומד להגיח. למשל: כאשר האם חיה באזור עני שאין בו מספיק מזון, היא תרצה להעביר לעובר את המסר שעליו לבנות את גופו באופן יעיל וחסכוני ולהאט את קצב חילוף החומרים שלו.

לתשדורות אלו שמעבירה האם לעובר נהוג לקרוא גם "תיכנות" העובר. אולם הבעיות מתעוררות כאשר ישנה אי-התאמה בין ה"תיכנות" לבין תנאֵי החיים והדרישות במציאות. ילד ש"תוכנת" להאט את קצב חילוף החומרים שלו, אך נולד לתוך תרבות שפע עתירת קלוריות, עלול לפתח השמנת-יתר ותסמונת מטבולית.

הפרעות אכילה נפוצות כיום במערב יותר מאשר בעבר. שכיחותן בקרב נשים גבוהה יותר באופן משמעותי בהשוואה לגברים. הפרעת אכילה נפוצה מאוד היא הכפייתית (כ-3% מהאוכלוסייה), המאופיינת בבולמוס אכילה של כמויות מזון גדולות ועתירות קלוריות הנצרכות בתוך פרק זמן קצר. אכילה כפייתית מתפרצת על פי רוב בגיל ההתבגרות המאוחר. היא מגבירה את הסיכון להיווצרות לחץ דם גבוה, סוכרת ומחלות לב, ולרוב כרוכה גם בדיכאון, בדימוי עצמי נמוך ובהפרעות חרדה. קיימת נטייה לקשר בין הפרעות אכילה בקרב נערות לבין תעשיית הפרסום ופולחן הגוף הרוֹוֵח בתרבות המערבית.

אולם, מהמחקר החדש עלה, כי השכיחות הגבוהה של הפרעות האכילה בקרב נשים ניכרה גם במודל העכבר. גם בקרב עכברי מעבדה, הפרעות אכילה מתפרצות בעיקר אצל הנקבות.

עם זאת, הדגישו עוד החוקרים בעבודה זאת, עולות השאלות: מדוע נערות מסוימות נמצאות בסיכון-יתר לפתח הפרעת אכילה בעוד שאחרות מוגנות ממנה? כיצד מושפעת רגישות זו מתהליכים שהתחוללו במהלך ההיריון של האם?

כדי לבדוק שאלות אלה ואחרות השתמשו פרופ' אלון חן וצוותו מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן במערכת גנטית שפיתחו. המערכת מאפשרת לחקות בעכברים את מנגנוני הפעולה הביולוגיים של לחץ אצל בני אדם.
החוקרים הזריקו למוח של עכברות הרות וירוסים רגישים לאנטיביוטיקה. בשבוע השלישי והאחרון להריון החדירו למי השתייה שלהן אנטיביוטיקה במטרה להפעיל את המערכת ולגרום לכך שהורמון הלחץ CRF יתחיל להשתחרר.

מקץ שבוע הסתיים ההיריון. גורי העכברים יצאו לאוויר העולם. ינקותם הייתה טובה, אולם רק בבגרותם, כעבור כ-10 שבועות, הם הועמדו בפני "אתגר תזונתי" הבודק את מידת נטייתם לפתח אכילה כפייתית. לעכברים הוגש תפריט "מערבי" עתיר קלוריות לפרקי זמן קצרים מאוד, מה שעלול ליצור אצלם דחף להתנפל על האוכל.

הממצאים שהתקבלו בניסוי זה היו ברורים: עכברות שנולדו לאימהות שנחשפו ללחץ בעת ההיריון נטו לפתח הפרעת אכילה כפייתית לאחר החשיפה לאתגר הסביבתי.

את המחקר הובילה הפוסט-דוקטורנטית ד"ר מריאנה שרדר והשתתפו בו גם ד"ר מאיה שרון לבוב, ד"ר יונת דרורי וד"ר מירה יעקובסקי, תלמידות המחקר תמר פולצ'ק ומרין אנגל, וד"ר שפרה בן דור מהמחלקה לתשתיות מחקר במדעי החיים.

מכון ויצמן מסר, כי המדענים ביקשו גם להבין ולחשוף את המנגנונים שבאמצעותם "תוּכנת" המוח של אותן נקבות שנטו לפתח הפרעת אכילה.
בהמשך הניסוי, במקום לחכות שהצאצאים יגיעו לבגרות, הם בדקו את המוח של העוּברוֹת עוד לפני הלידה.

"גילינו דבר מעניין מאוד", אמר פרופ' חן. "כשמסתכלים על המוחות של העוברים, נראים הבדלים מולקולריים גדולים בין הצאצאים לאימהות שהופעל אצלן מנגנון הלחץ לבין אלו שהוא לא הופעל אצלן. לעומת זאת, בבגרות, לא רואים יותר הבדלים. ההבדלים יבואו לידי ביטוי רק כשהעכברים ייחשפו לאתגר כלשהו. זה אומר: יש כאן איזשהו חותם אפיגנטי – לא גנטי, כי לא שינינו את הגנים – שהתרחש בשלב העוברי".

אפיגנטיקה היא תחום מחקר חדש שעניינו המנגנונים המולקולריים המתווכים מסרים סביבתיים, וכיצד מסרים אלה משפיעים על אופן ההתבטאות של הגנום שלנו, מבלי לשנות את הגנים עצמם או את רצף ה-DNA - אך מעצבים אותו. במקרה זה היו אלה המסרים שהגיעו מהאם ויצרו שינויים במוחות העוּברוֹת.

אחד המנגנונים האפיגנטיים החשובים ביותר הוא מתילציה של DNA - התהליך הביוכימי שבמהלכו נצמדת קבוצת מתיל למקטע גנטי, ובכך קובעת את רמת השעתוק של גן מסוים. במחקר הזה הצליחו המדענים להראות לראשונה, כי חשיפה של עוּברוֹת ללחץ באה לידי ביטוי בתת-מתילציה בהיפותלמוס - אזור המוח שאחראי בין היתר על ויסות תהליכים מטבוליים, ייצור הורמונים, והפקת תגובות למצבי לחץ.

הצוות גילה במפתיע, בהמשך עבודת המחקר, כי ניתן למנוע מהעכברות שסומנו כ"מוּעדות לפורענות" לפתח הפרעת אכילה כפייתית - וזאת באמצעות תזונה המורכבת מחומרי מזון המשפיעים על תהליכי המתילציה בגוף, כמו חומצה פולית, כולין, מתיונין, והוויטמינים B12 ו-B6. פרופ' חן הסביר: "כנראה, הדבר הבלתי-צפוי ביותר במחקר הוא, שהצלחנו למנוע מההפרעה להתפרץ, פשוט באמצעות דיאטה מאוזנת של ספקי מתיל.

נושאים קשורים:  חדשות,  מכון ויצמן,  לחץ,  סטרס,  הריון,  הפרעת אכילה כפייתית,  תזונה,  אפיגנטיקה,  מתילציה,  ויטמין B12,  ויטמין B6,  סוכרת,  יתר לחץ דם,  השמנת יתר,  מחקר
תגובות