מחקרים

תסמינים רזידואליים בדיכאון

אין תמימות דעים בנוגע למונחים ולאמצעי ההערכה בבחינת מונחים ליקויים קוגנטיביים נמשכים בדיכאון. האם עלינו להשתמש במדדי הערכה עצמית של המטופל, סולמות דירוג קליני, או מדדי ביצועים?

05.06.2017, 07:30
דיכאון בילדים (צילום: אילוסטרציה)

יש הרבה מה לעשות אם רוצים לטפל בצורה נאותה יותר בתסמינים רזידואליים של דיכאון. יש להכיר בבעיה במלוא היקפה, למצוא כלים חדשים להערכתה ולשפר את אמצעי הטיפול.

הבעיה מתחילה עם המשמעות של המונח רמיסיה, סיפרה פרופ' קמילה מיסקוביאק (קופנהגן, דנמרק) בסימפוזיון Focus on Depression. מקובל להגדיר רמיסיה כהגעה לניקוד של ערך סף (cut-off) בסולם דירוג MADRS או HAM-D17. אולם מטופלים רבים הנמצאים ברמיסיה על פי קריטריון זה ממשיכים לחוות תסמינים משמעותיים, ומחציתם רואים עצמם מדוכאים.

סולמות דירוג התסמינים הסטנדרטיים מקדישים תשומת לב מעטה לתפקוד המטופל. אמנם אין הגדרה רשמית של החלמה תפקודית, אולם עליה לכלול איכות חיים ויכולת לתפקד בעבודה ובחיים חברתיים, אמרה ד"ר מיסקוביאק.

נוכחותם של תסמינים רזידואליים חיונית לחיזוי הישנות מהירה של המחלה, לכן עלינו להתמקד בהם יותר.

תסמינים רזידואליים נפוצים בדיכאון נוגעים לשינה, אנרגיה וקוגניציה. הבעיה בבחינת ליקויים קוגניטיביים נמשכים בדיכאון היא שאין תמימות דעים בנוגע למונחים ולאמצעי ההערכה. האם עלינו להשתמש במדדי הערכה עצמית של המטופל, סולמות דירוג קליני, או מדדי ביצועים? זו אינה שאלת סרק, מפני שיש מתאם מועט בין מדדים סובייקטיביים ואובייקטיבים, אם בכלל.

עד לאחרונה, לא היו לנו כלים למיון שיטתי של ליקויים קוגניטיביים בדיכאון. למרבה המזל, המצב משתנה כעת. לכלי (Screening for Cognitive Improvement in Psychiatry SCRIP) ניתן תוקף במספר מדינות, וסולם הדירוג הסובייקטיבי COBRAי(Cognitive Complaints in Bipolar Disorder Rating Assessment) אינו מפגר אחריו בהרבה. שניהם אומתו בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון. הכלי THINC® (המשלב ארבעה מדדי ביצועים אובייקטיביים עם סולם דירוג PDQ) אמור להיות מאומת עד הסתיו.

קוגניציה חמה וקרה

החדשות הטובות הן כי 60-90% מבין בני הנוער שחוו התקף ראשון של דיכאון מחלימים בתוך שנה. החדשות הרעות הן כי אצל 50-70% מהם המחלה תחזור בחמש השנים הבאות. מבין אלו הנמצאים בהפוגה רבים ממשיכים לסבול מליקויים תפקודיים, אומר פרופ' ברנהרד באונה (אדליייד, אוסטרליה).

בין הליקויים הקוגניטיביים נמנים עיבוד עומס רגשי (קוגניציה "חמה"), ליקויים בזיכרון, תפקוד ביצועי, מהירות מחשבה ותשומת לב (קוגניציה "קרה") וליקויים בקוגניציה חברתית.

בעיות בעיבוד רגשי ניכרות, למשל, בנטייה לרגשנות שלילית. מטופלים הסובלים מדיכאון מגיבים מהר יותר מקבוצת הבקרה לתוכן עצוב (כגון פנים עצובות) ופחות מהר לתוכן שמח. דימות תהודה מגנטית תפקודי מראה כי הבדלים אלו משתקפים בפעילות עצבית. נראה כי תופעה זו ספציפית לדיכאון, מפני שהיא לא נצפתה במחלת פרקינסון או בסכיזופרניה. תופעה ספיציפית נוספת לדיכאון היא תגובה חזקה חריגה למשוב שלילי.

מחקרים מאדלייד שנערכו לאחרונה מראים, כי מטופלים בעלי תפקוד רגשי שלילי חריג מתפקדים פחות טוב מאחרים בחיי היומיום.

בעיות בקוגניציה "קרה" ניכרות ב- 25-40% מהמטופלים הסובלים מדיכאון שניקוד הביצועים שלהם נמוך יותר מסטיית תקן אחת מתחת לממוצע באוכלוסיה. הבדל זה אינו תלויה בתחלואה פסיכיאטרית או רפואית נלווית אחרת. אחוז גבוה מהמטופלים הנמצאים בהפוגה מאשרים כי הם סובלים מבעיות מעין אלה ומדרגים אותן כבעיה "לא קלה" או "גדולה".

עיבוד חברתי נוגע לסביבה חמה וקרה כאחד. הליקויים משתקפים בבידוד חברתי והבנה לקויה של אחרים - וניכרים לדוגמה בקושי לחבר בין רגשות לפנים.

באופן כללי, יש קשר הדוק בין חוסר תפקוד קוגניטיבי בדיכאון לבין אבטלה ומוגבלות בתפקוד בחיי היומיום שישה חודשים לאחר השחרור מבית החולים. פתרון מלא לתסמיני הדיכאון, טיפול בתחומים פיזיים, התנהגותיים וקוגניטיביים הם צרכים מרכזיים שאין להם מענה. בהתחשב בטיבן הרב-ממדי של בעיות אלו, ייתכן כי התערבות רב-אמצעית תגרום לשינוי, אמר גורן האיק, בסכמו את הישיבה.

קישור למאמר המקורי באנגלית:
http://progress.im/en/content/residual-symptoms-depression

נושאים קשורים:  מחקרים,  דיכאון,  יכולות קוגניטיביות