הכל על טרשת נפוצה

זינברייטה מראה יעילות קלינית ורדיולוגית ללא אפקט של "ריבאונד"

התרופה זינברייטה (Daclizumab – Zinbryta) היא נוגדן חד-שבטי (monoclonal) המשמש לטיפול בצורות התקפיות (relapsing) של טרשת נפוצה. הנוגדן נקשר לקולטן לאינטרלוקין 2 (IL-2 recpetor) המתבטא ביתר על תאי T פעילים, מה שמוביל לדיכוי הפעילות הדלקתית במערכת העצבים שעומדת בבסיס המחלה

28.05.2017, 08:20
טרשת נפוצה ו-MRI (צילום: אילוסטרציה)

התרופה אושרה לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במאי 2016, לאחר שהוכיחה את יעילותה בניסויים קליניים בהשוואה לפלסבו, ובהשוואה לטיפול באבונקס
(intra-muscular [IM] interferon beta 1a, Avonex).

תופעות הלוואי השכיחות ביותר עם זינברייטה הן פריחה, עליה באנזימי כבד (ALT), זיהומים בדרכי הנשימה, שפעת, כאבים בלוע, נפיחות בבלוטות הלימפה ודיכאון. התרופה ניתנת בזריקה תת-עורית (subcutaneous) על ידי המטופל פעם בארבעה שבועות, במינון של 150 מ"ג.

בכנס של איגוד הנוירולוגים האמריקאי
(American academy of neurology, AAN) שנערך באפריל 2017, הוצגו מספר מחקרים בנושא היעילות הקלינית והרדיולוגית, בהשוואה לתרופות אחרות.

שיפור רדיולוגי בטיפול בזינברייטה לטווח ארוך

במחקר DECIDE (מחקר שלב 3 לבחינת יעילות ובטיחות הטיפול בזינברייטה בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית במשך 2-3 שנים), נצפתה יעילות גבוהה יותר לטיפול בזינברייטה בהשוואה לטיפול באבונקס, בהשפעה על הפעילות הקלינית והרדיולוגית של המחלה.

מחקר EXTEND גייס מטופלים ממחקר DECIDE ומחקרים קליניים נוספים, על מנת להמשיך להעריך את היעילות והבטיחות של זינברייטה לאורך זמן. הפרסום הנוכחי מציג תוצאות ביניים רדיולוגיות עבור תקופה של 48 שבועות וכלל 606 מטופלים שהמשיכו טיפול בזינברייטה (דקליזומאב) (DAC/DAC), ו- 597 מטופלים שהחליפו טיפול מאבונקס לזינברייטה (IFN/DAC). התוצאות מראות כי השיפור הרדיולוגי המשיך גם בתקופת המעקב הנוספת בקבוצת DAC/DAC: ירידה ממוצעת במספר הנגעים הפעילים (Gd+ T1 lesions) מ- 0.5 ל- 0.3, וכן שיפור במספר ובנפח הנגעים הקיימים בסריקות T2 ו- T1.

בקבוצת IFN/DAC נצפה אף שיפור משמעותי יותר במספר הנגעים הפעילים (מ- 1.0 ל- 0.4), וכן שיפור במספר ונפח הנגעים בסריקות הנוספות. בתום 48 שבועות של מחקר, מספר הנגעים הממוצע בסריקות T2 ו- T1 היה נמוך משמעותית בקבוצת DAC/DAC לעומת קבוצת IFN/DAC.

החוקרים מסכמים כי השיפור הרדיולוגי שנצפה בשנים הראשונות בעקבות הטיפול בזינברייטה המשיך גם לאורך תקופת מעקב נוספת, וכי מטופלים שהחליפו את הטיפול מאינטרפרון בטא 1-איי הראו שיפור רדיולוגי ניכר. ממצא זה מצטרף לתוצאות הקליניות החיוביות שנצפו במחקרי DECIDE ו- EXTEND, הן מבחינת שיעור ההתקפים והן מבחינת השיפור התפקודי.

למחקר, לחץ/י כאן

זינברייטה מצמצמת את הירידה בנפח המוח בהשוואה לאינטרפרון בטא

תוצאה רדיולוגית נוספת שנבדקה במחקר DECIDE היתה השפעת זינברייטה על ירידה בנפח החומר האפור במוח. מניתוחים קודמים היה ידוע כי בהשוואה לטיפול באבונקס, זינברייטה הביאה לצמצום הירידה הכוללת בנפח לאחר 24 ו- 96 שבועות טיפול. מטרת הניתוח הבא היתה לבדוק את השפעת זינברייטה על איזורים ספציפיים במח.

במחקר נבדקו כ- 2,000 מטופלים לתקופה שבין 96 ל- 144 שבועות. המטופלים הוקצו לשתי זרועות, טיפול בזינברייטה אל מול אבונקס. השוואות פוסט-הוק בין הקבוצות נערכו תוך כדי התאמה לנפח החומר האפור בבסיס, גיל והיסטוריה של שימוש קודם באינטרפרון.

התוצאות הראו כי בקבוצת זינברייטה היתה ירידה נמוכה יותר בחומר האפור באיזורי התלאמוס והקורטקס, בסריקות MRI שנערכו בשבועות  24 ו- 96 לטיפול. אבדן של חומר אפור באיזורים אלה הולך ותופס מקום כחלק מהפתוגנזה של התקדמות המחלה. טיפול בזינברייטה הפחית באופן מובהק את הירידה בנפח החומר האפור בהשוואה לאבונקס לאורך 96 שבועות, תוצאה אשר ייתכן וקשורה לשיפור הקוגניטיבי והתפקודי תחת הטיפול בתרופה.

למחקר, לחץ/י כאן

לא נצפה אפקט ריבאונד לאחר הפסקת הטיפול בזינברייטה

ידוע כי בחלק מהתרופות לטרשת נפוצה, דווח על מקרים בהם לאחר הפסקת הטיפול התרחשה חזרה של המחלה בעוצמה מוגברת (אפקט "ריבאונד"). מטרת המחקר הייתה לבדוק האם קיים אפקט כזה לאחר הפסקת השימוש בזינברייטה .

טריולוגית SELECTי(SELECT/SELECTION/SELECTED) היא סדרה של מספר מחקרים עוקבים הבודקים את היעילות הקלינית והבטיחות בשימוש בזינברייטה. מחקר SELECT כלל 3 זרועות טיפול: פלסבו, זינברייטה במינון 150 מ"ג וזינברייטה במינון 300 מ"ג. בשלב הבא של הניסוי (מחקר SELECTION), בזרועות הטיפול התרופתי בוצעה הפסקה של הטיפול לתקופה של 24 שבועות (washout period), ולאחריה הוחזר הטיפול הקודם למשך 28 שבועות נוספים.

בקבוצת המינון המקובל כיום (150 מ"ג), הטיפול הופסק עבור 64 מטופלים ונבדקו ההשפעות הקליניות והרדיולוגיות. במהלך הפסקת הטיפול בזינברייטה, שיעור ההתקפים השנתי ונגעים מסוג Gd+ לא היו גבוהים יותר מלפני התחלת הטיפול בתרופה. נמצא כי בסוף תקופת ההפסקה, כמות הנגעים הפעילים בסריקת MRIי(Gd+ lesions) נותרה נמוכה יותר מאשר מדידת הבסיס לפני תחילת הטיפול (1.25 בהשוואה ל- 1.94). גם שיעור ההתקפים השנתי (annualized relapse rate, ARR) היה נמוך יותר בזמן תקופת ההפסקה, בהשוואה לשנה שקדמה לתחילת הטיפול (0.52 בהשוואה ל- 1.41). 84% מן המטופלים לא חוו כלל התקפים במהלך 24 השבועות של ההפסקה בטיפול.

החוקרים מסכמים ומוסיפים, כי מבחינה פרמקו-דינמית ניתן היה להתרשם כי השפעת התרופה הינה הפיכה (reverse) במהלך תקופת ההפסקה, כפי שבא לידי ביטוי במספר תאי הדם הלבנים מסוג NK, אשר חזרו לרמתם טרם תחילת הטיפול. תוצאות מחקר זה מראות כי מבחינה קלינית ורדיולוגית לא התרחשה נסיגה משמעותית לאחר הפסקת הטיפול למשך תקופה של 6 חודשים.

למחקר, לחץ/י כאן

זינברייטה מראה עליונות בסקירה השוואתית מול תרופות אחרות

עבודות שביצעו השוואות ישירות (head-to-head) בין זינברייטה לתרופות אחרות לטרשת נפוצה לא קיימות פרט לאינטרפרון בטא 1-איי.לאור זאת בוצעה סקירה שיטתית והשוואה בין מחקרים
(mixed treatment comparison, MTC) שבדקו את יעילות ותופעות הלוואי של הטיפולים הנפוצים. הסקירה כללה 19 מאגרי מידע ממוחשבים, ובסך הכל בניתוח הסופי נכללו 30 מחקרים.

מבחינת יעילות קלינית, זינברייטה הראתה יעילות גבוהה יותר בהורדת שיעור ההתקפים השנתי (ARR) ביחס ל- 10 מתוך 12 טיפולים שנבדקו, מתוכם 6 טיפולים הראו מובהקות סטטיסטית: אינטרפרון בטא, קופקסון ואובאג'יו. בהשוואת ההשפעה התפקודית (confirmed disability progression, CDP) זינברייטה היתה עדיפה ב- 8/11 ההשוואות שבדקו CDP לאורך 12 שבועות, וב- 5/6 ההשוואות שבדקו CDP לאורך 24 שבועות (ללא מובהקות סטטיסטית עבור אף אחת מההשוואות).

עקב הטרוגניות גבוהה בין תופעות הלוואי עם התרופות השונות לא ניתן היה לבצע השוואה ביניהן. עם זאת, בבדיקת הפסקות טיפול, לא נראה הבדל מובהק בין זינברייטה לבין שאר הטיפולים ושיעור הפסקות הטיפול בזינברייטה דומה לשאר התרופות.

מחקר DECIDE ו- SELECT הוכיחו כי זינברייטה עדיפה על טיפול באינטרפרון בטא 1-איי ועל פלסבו, והעבודה הנוכחית היא הראשונה לספק מידע השוואתי מול תרופות אחרות.

http://www.neurology.org/content/88/16_Supplement/P6.370

נערך ע"י: ד"ר נתנאל אורנשטיין

נושאים קשורים:  הכל על טרשת נפוצה,  טרשת נפוצה