דעות

מיליוני שקלים מבוזבזים בתחרות בין קופות החולים בארץ

מיליוני שקלים משקיעות הקופות ב"מאעכרים" ובהטבות שונות תמורת מעבר מבוטחים, ועל המדינה לשים לכך סוף ולאכוף את הכללים כדי למנוע את הבזבוז

תחרות היא דבר חשוב ואפילו חיוני. ברם, כשמדובר בתחום הבריאות חובה לנהוג בה במשנה זהירות, במיוחד כשהיא מתקיימת בין מתחרים שסובלים משחיקה תקציבית קיצונית והרעבה ממושכת. חשוב לבדוק אם תחרות שכזו משיאה תוצאה חיובית לציבור המבוטחים מבחינה לאומית-מערכתית-מקצועית או שמה עסקינן במשחק יקר ובזבזני.

נכון להיום, נראה כי במערכת הבריאות הישראלית התפתחה תחרות שתוצאתה שלילית, ושאת המחיר עליה משלם הציבור בכסף ובבריאות. התחרות הנוכחית פוגעת בבריאות של כולנו – ולמרות זאת משרד הבריאות ממשיך לעמוד מהצד, ובוחר שלא לפעול.

לא מעט שנים שקופות החולים בישראל חוות משבר פיננסי אמיתי. עד סוף השנה הנוכחית הגירעון המצטבר של ארבעת קופות החולים צפוי להגיע לשיא של כל הזמנים - 3.5 מיליארד שקל. משמעות גירעון דרמטי זה היא שחיקה נוספת באיכות והיקף השירותים הרפואיים לציבור.

"נראה כי במערכת הבריאות הישראלית התפתחה תחרות שתוצאתה שלילית, ושאת המחיר עליה משלם הציבור בכסף ובבריאות"

שחיקה זו מקבלת ביטוי בצמצום שירותי בריאות; באורך התורים (במידה מסוימת טיפול דחוי הוא גם תשלום דחוי); בתשתיות מוזנחות ועוד. השחיקה התקציבית מונעת מקופות החולים לקיים ביניהן תחרות חיובית והוגנת, שמתמקדת בשיפור האיכות והשירות, ובהגדלת היצע והיקף השירותים שניתנים בסל הבריאות הציבורי.

במקביל, ובניסיון להתמודד עם הגירעונות המצטברים באמצעות הגדלת הכנסות הקופה (גיוס "מבוטחים מועדפים"), החלו קופות החולים לאמץ כלים תחרותיים בעייתיים, שלא לומר כאלו שעומדים בניגוד להנחיות ולכללים. כלים תחרותיים אלא - ספק רב אם היה נעשה בהם שימוש בתנאים אחרים של יציבות פיננסית.

כך למשל משלמות חלק מקופות החולים כסף רב מתוך תקציב סל הבריאות הציבורי ל"מעכארים", שכל תפקידם לנייד "מבוטחים מועדפים" מקופה אחת לאחרת. דוגמאות נוספות ניתן לראות במערך התמריצים הכלכליים/מתנות שמחלקות קופות החולים לעובדים שמצטיינים "בגיוס" מבוטחים חדשים, ובעדויות לתשלום כספי למבוטחים כתמריץ לביצוע המעבר. שוב, כסף ציבורי שמנותב למנגנוני שיווק פסולים.

נכון להיום, עלות התחרות שמתקיימת בין קופ"ח נאמדת בעשרות מיליוני שקלים מכספי סל הבריאות הציבור. זוהי תחרות יקרה, שגם בשנת 2016, שהוגדרה מאז שנת 1998 כ"שנת השיא", הניבה שיעור מעברים כלל ארצי שעמד על 2% בלבד. זהו שיעור זניח ביותר, בטח כשמשווים זאת למול כל המשאבים והשקעה הכספית הגבוהה. כשאלו הם הנתונים, אין ספק שבכל קנה מידה ניתן להגדיר את התחרות כבזבזנית ומיותרת.

במקום להפנות את מיליוני השקלים לטובת מימון טיפולים ותרופות כספים, אלו מנותבים רחוק מעין הציבור הישר למימון מהלכים מפוקפקים שאין בצדם תועלת או תוספת בריאותית אמיתית. מהלכים אלה מרחיקים בפועל את קופ"ח ממטרתן ומייעודן המקורי.

"כל זמן שמשרד הבריאות לא עומד במחויבויותיו כרגולטור, אין פלא שמתקיימת במערכת הבריאות תחרות שלילית, פוגעת בציבור ובקופות החולים"

זוהי תחרות מזיקה ומיותרת, שבכל מציאות תקציבית אחרת נדמה כי גם קופות החולים היו שמחות מאוד לוותר עליה. בפועל, כשמצד אחד משיקולים כלכליים קופות החולים לא מאשרות למטופלים תרופות חיוניות, הדמיות או ניתוחים, אך מצד שני הן משקיעות מיליונים רבים של שקלים במנגנוני שיווק פסולים – משרד הבריאות חייב לכייל מחדש את מצפן הבריאות.

לצד הדרישה הנכונה והצודקת כי ממשלת ישראל חייבת להגדיל את תקציב מערכת הבריאות ולהתאימו לצרכים המתפתחים של אזרחי המדינה, ראוי היה שבתור התחלה משרד הבריאות יאכוף בצורה אפקטיבית את הכללים שהוא עצמו קבע - וישים סוף לתחרות השלילית שנוצרה בשטח.

בראיה לאומית, מהלך זה עשוי להחזיר כסף שכיום מושקע בשיווק פסול לטובת מימון טיפולים, פרוצדורות ותרופות. כל זמן שמשרד הבריאות לא עומד במחויבויותיו כרגולטור, אין פלא שמתקיימת במערכת הבריאות תחרות שלילית, שכבר היום פוגעת בציבור ובקופות החולים כאחד.

* המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות,  תחרות,  קופות החולים,  משרד הבריאות,  רגולטור,  בזבוז כספים
תגובות
 
אנונימי/ת
29.05.2017, 08:50

מסכים בהחלט עם הנאמר בכתבה. שיטת ה"מעכארים" - מכוערת , מזיקה ופלילית