מדידת תפקוד יכולה לעזור למורל

רבים מאתנו אינם משתמשים בסולמות להערכת תפקוד, אומר פיליפ גורווד, מבית החולים סנט אן בפריז, צרפת. אין לנו הרבה זמן, הוא מודה. אולם אם לא משתמשים בסולמות אלו, קשה להסביר למטופל שחל שיפור במצבו: שהוא יוצא פעם בשבוע ולא פעם בחודש, שהיום יש לו תחביב, ושהוא נפגש יותר עם חברים.

השימוש בכלים אלו יכול להרחיב את יכולתנו להיות חיוביים - לדוגמה, בנוגע ליתרונות הטיפול והדבקות בו. הם יכולים להיות טובים למורל, בכל רמה של תסמינים פסיכוטיים. הצגת היתרונות על סולם המודד תפקוד עוזרת לנו להיות חיוביים בנוגע להמשכיות הטיפול.

כמו כן, ישנם מדדים המספקים מידע יעיל ואינם אורכים זמן רב. לדוגמה,  סולם Personal and Social Performanceי(PSP). מילוי השאלון אורך 5-10 דקות והוא מספק נתונים יעילים בארבעה היבטים: פעילות חברתית, יחסים, טיפול עצמי והפרעות התנהגות.

פיליפ גורווד הציע גם גישה חדשה: במקום לעזור למטופלים להחלים ולקוות שיחזרו לתפקוד תקין, אולי עלינו לעזור להם לתפקד וזה יביא להחלמתם. עזרה זו עשויה להרחיק לכת עד לכדי לגרום למטופלים לחזור לעבודה.

סיוע לקוגניציה חברתית

אנו מתמקדים בתופעות הלוואי האפשריות של הסטרס הכרוך בחזרה לעבודה, אולם העבודה גורמת למטופלים להיות חלק מחיים, שבהם עליהם לקיים אינטראקציה עם אנשים. והצלחה בעבודה ובמצב החברתי עושה פלאים לביטחון העצמי. קשב מתמשך הופך קל יותר עם תרגול.

אנו יכולים לעזור לתהליך על ידי הדרכת המטופלים במיומנויות כגון זיהוי פנים, בקרת קשב ושמירה על קשב. קשב  מתמשך דומה מעט לשריר - הוא מתחזק באמצעות תרגול. כמו כן, יעזור אם נשתמש בטיפול תרופתי בעל יתרונות נוירו-קוגניטיביים, הקשורים כנראה להגנה על המוח.

יש גם היבט כמעט פילוסופי לטיב ההחלמה, אומר פיליפ גורווד. לאחר התקף פסיכוטי חריף, גם אם האדם יחזור בתקווה לתפקוד תקין, יחול שינוי מסוים. נכון יהיה לומר למטופל: "אתה לא תחזור להיות לגמרי כמו קודם".

אותה אמירה עשויה לחול גם על הבריאות הפיזית - בהתחשב בהשפעותיהם של טיפולים מסוימים על המשקל, פרופיל השומנים וחילוף החומרים של גלוקוז שתיאר ברנרדו קריניאלו (אוניברסיטת קליארי, איטליה).

טיפול מוקדם, טיפול חכם

בחירה נבונה בטיפול תרופתי היא דרך לשפר את התוצאה על ידי צמצום תופעות הלוואי. אולם ברנרדו קריניאלו מסב את תשומת הלב גם לצורך לצמצם את משך הפסיכוזה שאינה מטופלת. פסיכוזה שאינה מטופלת במשך זמן רב מנבאת תוצאה פחות טובה, וזהו גורם סיכון שניתן בהחלט לשנותו.

ברנרדו קריניאלו הסכים עם פיליפ גורווד ותיאר כיצד יעד הטיפול השתנה משליטה על התסמינים, לרמיסיה קלינית ועד להחלמה תפקודית. רמיסיה קלינית אינה מספיקה לרמיסיה תפקודית. החלמה אינה רק הפחתת התסמינים הפסיכוטיים, אלא גם שביעות רצון מהחיים, תחושת רווחה סובייקטיבית והיכולת לבצע משימות בחיי היומיום.

אמנם התקדמנו ביכולתנו לאפשר למטופלים להשיג תפקוד תקין, אך פחות ממחצית מהמטופלים שלנו שחוו התקף ראשון השיגו יעד זה חמש שנים לאחר הופעת התסמינים. לכן אנו רחוקים עדיין מהמטרה אצל מטופלים רבים.

אם כן, הדרך הטובה ביותר להתקדם היא שילוב בין התערבויות פסיכו-סוציאליות מבוססות הוכחות לבין חומרים פרמקולוגיים שהוכח כי הם משפרים את סיכוייהם של המטופלים לרמיסיה מתמשכת, הדורשת בדרך כלל רמות גבוהות של דבקות בטיפול.

מניעה משנית וראשונית

סלסו ארנגו הדגיש את תפקידה הקריטי של פסיכוזה שאינה מטופלת (אוניברסיטת גרגוריו מרניון, מדריד, ספרד). דהיינו, עלינו לשים דגש רב יותר על מניעה, כפי שקורה בהתקדמות בתחום הקרדיולוגיה והאונקולוגיה. אצל מי שנמצא בסיכון גבוה לעבור לפסיכוזה אנו יודעים את גורמי הסיכון, וניתן לעשות רבות כדי למנוע או לפחות לעכב משמעותית את ההתקף.

במקרים רבים, פסיכוזה היא הפרעה נוירו-התפתחותית. לגנים יש תפקיד, אבל הסביבה חשובה, ואנו יכולים להפחית נדודי שינה, דאגה, דיספוריה ובולטות חריגה (activation and aberrant salience)  - כולם הגבירו את הסיכון למעבר לפסיכוזה חמורה.

אצל אנשים שחוו התקף ראשון של סכיזופרניה קיים קשר בין אובדן רב של חומר אפור לבין תוצאה פחות טובה (לרבות קוגניציה פחותה לאחר שנתיים) ונראה כי יש קשר לרמות נמוכות יותר של נוגד חמצון בשם glutathione. על פי רציונל זה, נערך כיום ניסוי על פרקורסר של glutathione בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה ומטופלים שעברו התקף ראשון, כדי להעריך את הפוטנציאל במניעה ראשונית ושניונית.

למאמר המקורי באנגלית:
http://progress.im/en/content/prevention-early-intervention-adherence-and-function-links-optimising-outcome