מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא מקדיש בדו"ח המבקר לשנת 2017, שפורסם אתמול (ג'), כמה פרקים לנושאי בריאות. בין השאר, עוסק המבקר בבעיית התורים לניתוחים, במעקב לוקה של הקופות אחר רישום תרופות, בהמתנה לתור לטיפולים פארה-רפואיים וגם להפליה ול"הדרה היזומה", כך צוין בדו"ח, בין יולדות יהודיות, ערביות ואתיופיות בבתי החולים.

בפרק העוסק בתורים לניתוחים מצא המבקר, בין השאר, כי העבודה בחדרי הניתוח אינה יעילה באופן מכוון. המעבר בין ניתוח לניתוח באותו חדר ניתוח נמשך כ-40 דקות בשעות העבודה הרגילות, מציין המבקר, "אבל כשמשלמים לרופאים אחר הצהריים לפי פעולה - ממתינים פחות מחמש דקות".

לפי דיווח על פרק זה ב"גלובס", "מנהלי בתי החולים הציבוריים וראשי מערכת הבריאות מלינים כמעט מדי יום על כך שהתורים הארוכים לניתוחים נובעים מתת-תקצוב וממדיניות ריסון שמוביל משרד האוצר באופן עקבי. ואולם, מהדו"ח עולה כי לא מדובר רק בתקציב, אלא גם בחוסר יעילות מכוונת, היעדר תורת עבודה ברורה לחדרי ניתוח, חוסר פיקוח מצד משרד הבריאות ואי-עמידה בהתחייבות לשקיפות בזמני ההמתנה. למעשה: מי שמנהלים את המערכת ומכתיבים את הקצב שלה הם הרופאים, ולא מי שאמור לפקח עליהם".

בדיווח נכתב: "אף שיום העבודה הפורמלי בחדר הניתוח אמור להתחיל בשעה 7:30, בפועל הוא מתחיל באיחור של 40 דקות. בהתאם, הוא אמור להסתיים בשעה 15:00, אבל מרבית הניתוחים שנבדקו הסתיימו כבר ב-14:00. המשמעות היא לא רק בעיה של ניצולת בחדרי הניתוח, אלא גם סיום מוקדם של שעות העבודה הפורמליות לצורך מעבר רופאים אל המרפאות ובתי החולים הפרטיים, או קבלת תשלום מיוחד פר פעולה מקרן המחקרים".

"(קיים) בזבוז המשאבים הקריטיים של בית החולים ופגיעה בשירות שמקבל הציבור, הבאים לידי ביטוי בהתארכות זמן ההמתנה של הציבור לניתוחים"

המבקר עצמו קובע, כי "פערים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית לשעות הפעלת חדרי הניתוח, והם מעידים על בזבוז המשאבים הקריטיים של בית החולים ועל פגיעה בשירות שמקבל הציבור, הבאים לידי ביטוי בהתארכות זמן ההמתנה של הציבור לניתוחים".

כמו כן, מצביע הדו"ח בנושא הזה על כך ש"בחלק מבתי החולים חדרי הניתוח מיושנים מאוד והתשתיות שלהם אינן עומדות בסטנדרטים העכשוויים. חלקם הגדול גם לא ממוגנים לשעת חירום. המכשור בחלק מבתי החולים הממשלתיים כה מיושן עד שלעיתים הוא גורם להשבתת חדר ניתוח".

הפליה בחדרי היולדות

לפי דו"ח המבקר, תופעת ההפליה מתרחשת מדי יום בבתי החולים, לעתים בהסכמה ברורה של משרד הבריאות. מוקד משרד המשפטים לטיפול בנפגעי האפליה, כתב המבקר, איננו מיידע את המטופלים על החוק העומד לצדם ומאפשר להם להגיש תלונה במשטרה.

"ב-17 שנות קיומו של חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים לא הוגש בגינו אף לא כתב אישום אחד", נכתב. המבקר מציין כי "התגובה הרופסת" לתופעה מצד הרשויות באה לידי ביטוי בשלב הסתרת המידע מהציבור. "היקף התלונות הקטן בגין עבירות על חוק איסור הפליה (כ-8 תלונות בלבד בשנה בממוצע, רובן המכריע על הפליה בכניסה למקומות בילוי) מחזק את המסקנה שהחוק נתפס בעיני הציבור ורשויות אכיפת החוק בעיקר כ'חוק המועדונים' וכי קיימים חסמים המונעים אכיפתו האפקטיבית", כתב המבקר.

בדו"ח מצוטט משרד הבריאות, שאומר ביחס להפליה בבתי חולים: "מאחר שאין תלונות, גם אין לנו נתונים. מבחינתנו זו אינה תופעה". דו"ח המבקר מציין עם זאת, כי "באפריל 2016 נחשפה פרקטיקה של הפרדת יולדות בכמה בתי חולים. כמה נשים יוצאות אתיופיה שיתפו את כותבי הדו"ח בסיפורן האישי וסיפרו כי חוו על בשרן חוויה משפילה כאשר שכנתן לחדר בבית היולדות ביקשה העברה עקב צבע עורן".

הדו"ח מצביע על כך שעמדת מערכת הבריאות בנושא זה איננה ברורה: "מצד אחד היא אינה מתנגדת לנורמת 'נפרד אך שווה' במחלקות היולדות ואיננה נאבקת נגדה... אבל מצד שני, משרד הבריאות טוען כי הוא רואה בהפרדת יולדות תופעה פסולה ואיננו מקבל אותה".

עמדת המבקר היא, שמשרד הבריאות איננו יכול להתעלם מהתופעה רק בגלל היעדר תלונות ושעליו לפעול לעקירתה.

רק "מכבי" מבצעת מעקב אחרי נטילת תרופות

בנושא הפיקוח והמעקב אחר רישום תרופות נכתב בדו"ח, כי "מכבי שירותי בריאות" היא היחידה מבין קופות החולים שעוקבת באופן מלא אחר השימוש בתרופות מרשם בקרב חולים כרוניים. על פי הדו"ח, "'כללית' ו'מאוחדת' אינן עוקבות אחר מידת היענות המטופלים לשימוש בתרופה ואינן מוודאות כי המטופלים ממלאים אחר הנחיות הרופא. 'לאומית' עוקבת אחר הנתונים באופן חלקי בלבד".

"המשמעות היא: חולים כרוניים שמקבלים מרשם לתרופות המיועדות להורדת לחץ דם, לטיפול בסוכרת ועוד, מוותרים לעתים על הטיפול - וזאת מבלי שהרופאים יודעים אם הם בכלל ניגשו לבית המרקחת ורכשו את התרופה", נכתב.

"חולים כרוניים שמקבלים מרשם לתרופות המיועדות להורדת לחץ דם, לטיפול בסוכרת ועוד, מוותרים לעתים על הטיפול - וזאת מבלי שהרופאים יודעים"

המבקר מציין, כי "מכבי' פיתחה מערכת מידע המאפשרת לרופא לצפות במידת ההיענות של המטופל לטיפול התרופתי שניתן לו. הקופה פיתחה גם מדדי היענות לשמונה קבוצות תרופות שהיא איתרה כראויות למעקב" .

בדיווח של "גלובס" על כך הודגש: "מערכת הבריאות הישראלית לא מצליחה לייצר רצף טיפולי, כך שחולים ששוחררו מבתי החולים לא מקבלים הנחיות ברורות עבור רופאי המשפחה לטובת המשך הטיפול. בניגוד להוראות משרד הבריאות, לעתים קרובות מכתב השחרור שניתן על ידי בית החולים לא כולל פירוט של החומרים הפעילים בתרופות שניתנו לחולים במהלך האשפוז. בחלק מהמקרים רופאי קופות החולים משנים לחלוטין את הטיפול התרופתי שניתן בבית החולים, וזאת ללא תיאום או בירור מול הצוות בבית החולים"

תורים ארוכים לחיילים

דו"ח המבקר גם עוסק ברפואה בצה"ל, והמבקר מציין בפרק הזה: "מתקיים (בתחום הטיפול הרפואי לחיילים בצה"ל) מצב שבו חיילים רבים עוברים 'תלאות' בבואם לקבל שירות רפואי, החל מהקושי לקבוע תור בטלפון למפגש עם רופא, ועד זמני המתנה ארוכים למפגש עמו. מצבים אלה עלולים להביא לכך, שחלק מהחיילים אינם מקבלים את הטיפול הרפואי שלו הם זקוקים"

כמו כן, מצביע הדו"ח על כשלים בכל הנוגע לטיפולים פרה-רפואיים.
"לכ-10% מהילדים עד גיל 18 יש עיכוב ניכר בהתפתחות, וחלקם מקבלים טיפולים בתחום התפתחות הילד. זמני המתנה הארוכים ביותר למכונים להתפתחות הילד גורמים לפגיעה בילדים או מובילים לפנייה לרפואה פרטית. ב'סורוקה', למשל, זמן ההמתנה בתור לטיפול אצל קלינאית תקשורת עומד על 13 חודשים. כמו כן מכונים, בעיקר בפריפריה, נסגרים - ויש מחסור חמור בצוות פרה-רפואי לטיפול בילדים", נכתב בדו"ח.

הדו"ח גם מצביע על מחסור חמור ברוקחים קליניים במערכת הבריאות ועל חוסר יכולת של משרד הבריאות לאכוף את החוק בתחום הרוקחות. בנוסף, נמצא בדו"ח כי נעשה שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד פעמיים. בדיווח על הנושא הזה נכתב ב-Ynet : "המבקר מצא כי מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד-פעמיים".

תגובת הר"י

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ליאוניד אידלמן, הגיב על ממצאי הדו"ח: "קשה לומר שאנו מופתעים מהממצאים הקשים. הדו"ח מוכיח שהצהרות לחוד – ומציאות לחוד. מצב חדרי הניתוח בכי רע, בעוד מצבם הרפואי של מטופלים הממתינים זמן רב לניתוח מידרדר.

"מזה זמן רב הר"י מתריעה כי חדרי הניתוח עומדים ריקים שעות על גבי שעות, בשל מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים. הרופאים רוצים ומוכנים לעבוד בחדרי הניתוח שעומדים שוממים, אלא שהמערכת מונעת מהם לעשות כן. בלתי מתקבל על הדעת שעד היום לא הוקצה כסף ייעודי לתוכנית לקיצור תורים, למרות הצהרות משרדי האוצר והבריאות.

"על קברניטי משרד הבריאות לראות בדו"ח מבקר המדינה הטלת אחריות חמורה המחייבת לפעול בדחיפות לשינוי המצב".