נכון להיום, בוצעו מעט מחקרים קליניים המשווים את הבטיחות והיעילות של דנוסומאב וחומצה זולדרונית. החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של דנוסומאב וחומצה זולדרונית בהיבט הסיכון לזיהומים קשים, מחלות קרדיווסקולריות (CVD) ושברים אוסטאופורטיים.

המחקר בוצע בתבנית עוקבה על ידי שימוש במאגר תביעות ביטוח מסחרי בין השנים 2009-2013 בארה"ב. במחקר הוכללו חולים בני חמישים שנים ומעלה שהתחילו לקבל טיפול בדנוסומאב או חומצה זולדרונית. התוצאים העיקריים שנבדקו היו: 1. אשפוזים או זיהומים קשים, 2. תוצא CVD משולב שכלל אוטם שריר הלב, שבץ, רווסקולריזציה כלילית ואי ספיקת לב ו-3. שברים אוסטאופורטיים שאינם בחוליות ובכלל זה שבר בצוואר הירך, שורש כף היד והאגן. כדי לשלול גורמים מבלבלים אפשריים בוצע התאמה של 1:1 על ידי Propensity Score. החוקרים עשו שימוש במודל סיכון פרופורציונאלי ע"ש Cox על מנת להשוות את הסיכון לזיהום רציני, CVD ושברים אוסטאופורוטיים בתקופה של 365 ימים מתחילת שימוש בדנוסומאב וחומצה זולדרונית. לאחר התאמת Propensity Score נבחרו 2,467 צמדים של אנשים שקיבלו את שתי התרופות עם גיל ממוצע של 63. 96% מהמשתתפים היו נשים.

החוקרים מצאו כי כאשר דנוסומאב מושווית לחומצה זולדרונית, התרופה לא קשורה בסיכון מוגבר לזיהומים קשים (יחס סיכונים 0.81; רווח בר-סמך 95%, 0.55-1.21) או CVDי(1.11, 0.60-2.03) . תוצאות דומות התקבלו עבור הרכיבים של תוצא ה-CVD בנפרד. הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים היה דומה בין הקבוצות (1.21, 0.84-1.73).

מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה זה מדגים כי דנוסומאב וחומצה זולדרונית הינן בעלות בטיחות ויעילות קליניות דומות בהיבט הסיכון לזיהום קשה, CVD ושברים אוסטאופורוטיים 365 ימים מתחילת שימוש בתרופות.

מקור:
Choi, N. et al.  (2017) Journal of Bone and Mineral Research. 32(3), 611.