מחקרים אחרונים הראו כי האנזים AIDי(Activation-Induced cytidine Deaminase) ואנזימים ממשפחת ה-Ten-Eleven Translocation) TET) מבקרים דה-מתילציה של DNA פעיל. שינויים גנטיים ב-TET2 מתרחשים בממאירויות מילואידיות, וחוסר המטופוייטי ספציפי של גן זה גורם להתחדשות והתמיינות לא תקינות של תאי גזע המטופוייטים (HSC), דבר המרמז על תפקידו על TET2 כ"מבקר-על" של המטופוייזיס תקין וממאיר.

למרות הקשר התפקודי בין AID ל-TET, המשמעות של חוסר ב-AID בהמטופוייזיס והתמרה מיילואידית איננו ברור. החוקרים בעבודה זו הדגימו כי אובדן של AID בעכברים גורם להרחבה של השורה המיילואידית , מפחית את מספר של פרוגניטורים אריתרואידים וגורם לאנמיה עם ביטוי לא תקין של פקטורי השעתוק Cebpa1 ו-Gata1. בדומה למידע שנאסף במכרסמים, השתקה של AID בתאי מח עצם אנושיים מטה התמיינות לכיוון השורה המיילואידית. עם זאת, בשונה מאובדן TET2, אובדן AID לא תורם להתחדשות מואצת של HSC ולא פועל יחד עם Flt3-ITD לאינדוקציה של התמרה מיילואידית. אנליזת גנום לשעתוק ומתילציה דיפרנציאלית מדגימים את תפקידו המכריע של AID כבקר אפיגנטי.

תוצאות אלו מדגימות כי AID ו-TET2 הינם בעלי השפעה משותפת על ההתמיינות של השורה המיילואידית והאריתרואידית, אך תפקידם אינו דומה בבקרה על התחדשות HSC והתמרה מיילואידית.

מקור:
Kunimoto, H. et al.  (2017) Blood.  129, 1779.