גיליון מיוחד של ה"לנסט" המוקדש למערכת הבריאות הישראלית הושק בארץ

גיליון מיוחד של של כתב העת הרפואי היוקרתי "לנסט", המוקדש כולו למערכת הבריאות בישראל, הישגיה והאתגרים העומדים לפניה, הושק היום (ב') באירוע שנערך במסגרת כנס המכון הלאומי לחקר מדיניות ושירות הבריאות בישראל. להשקה הגיע עורך כתב העת, פרופ' ריצ'רד הורטון.

השקת הגיליון המיוחד היא תוצאה של השערוריה שפרצה בקיץ 2014, כשבמהלך מבצע "צוק איתן" בעזה פרסם כתב העת מכתב ששיגרו לו שתי רופאות תחת הכותרת Open Letter to the People of Gaza. המכתב היה רווי בביקורת חד-צדדית נגד ישראל, והאשים את הצבא בביצוע פשעים נגד האנושות. רופאים וחוקרים מארצות שונות ברחבי העולם הגיבו בזעם נגד כתב העת ומיקדו את הביקורת נגד עורכו, פרופ׳ הורטון.

כמה שבועות לאחר הפרסום, והסערה שהוא גרר, הגיע פרופ' הורטון לישראל על פי הזמנתם של פרופ׳ קרל סקורצקי, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר במרכז הרפואי "רמב״ם" בחיפה. להזמנה היו שותפים פרופ׳ רפי ביאר, מנהל רמב״ם, פרופ׳ מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון ונשיאת האוניברסיטה פרופ׳ רבקה כרמי.

תוך כדי הביקור, שבו למעשה התנצל פרופ' הורטון על הפרסום, התגבשה ההחלטה להקדיש גיליון מיוחד של "לנסט" למערכת הבריאות הרב-גונית בישראל. עתה מימש פרופ׳ הורטון את הבטחתו.

היום הוצג הגיליון המיוחד של "לנסט", שבכתיבתו חברו שלושה גופים עיקריים: אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות והמרכז הרפואי רמב״ם. הורטון ציין, כי הוא מהווה חלק מסדרת פרסומים בכתב העת המציגים סקירה מקיפה על מצב הבריאות והרפואה במדינות שונות, במטרה לקדם ראייה אוניברסלית של נושאי בריאות ורפואה.

משמאל: פרופ' אורלי מנור, פרופ' רפי ביאר, פרופ' ריצ'ארד הורטון, פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' קרל סקורצקי, ד"ר חיטם מוחסן, פרופ' זאהר עזאם, תמרה לוקס (צילום: פיוטר פליטר)

"קיים תת-ייצוג בולט של מומחים ישראליים בפורומים החשובים של בריאות ורפואה בזירה הגלובלית"

בגיליון המיוחד מופיעים עשרה מאמרים שנכתבו בידי רופאים בכירים וחוקרי רפואה בישראל ובהם מגוון היבטיה של מערכת הבריאות הישראלית. עורכיו הראשיים הם פרופ׳ מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ׳ זאהר עזאם מרמב״ם, ופרופ׳ אורלי מנור מהמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. לגיליון המודפס מצורפים לראשונה גם תקצירי המאמרים בשפות עברית וערבית.

בארץ נערכה ההשקה של המהדורה המיוחדת של כתב העת במסגרת הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. ההשקה תצוין גם במפגשים עם רופאים שיתקיימו בימים הקרובים בחיפה, בנצרת ובבאר-שבע. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, יארח את חברי המערכת של כתב העת ובראשם פרופ' הורטון, בביתו בירושלים.

במאמר הסיכום של הגיליון המיוחד, החתום באופן לא מקובל על ידי פרופ׳ הורטון עצמו, ושנכתב בשיתוף עם פרופ׳ סקורצקי, כתב עורך ה"לנסט": ״המטרה (בהקדשת גיליון זה לישראל) הייתה להעריך את הצלחתה של ישראל בתחום הבריאות והתמודדותה עם האתגרים הייחודים שעמדו ועומדים בפניה. ניסינו להפוך את האפיזודה המצערת ההיא שקרתה למנוף בונה וחיובי שיוביל להכרה ביתרונותיה ותרומותיה של ישראל לבריאות הגלובלית. אנו מקווים שגיליון מיוחד זה, לא רק שישפר את הבריאות ואת השוויון בבריאות בתוך ישראל, ובין ישראל לבין שכנותיה, אלא אף ישמש פלטפורמה למעורבות גדולה יותר של רופאים וחוקרים ישראלים בנושאים של בריאות גלובלית״.

עוד כתב פרופ' הורטון במאמרו: ״התכוונו להראות באמצעות הגיליון המיוחד הזה שרפואה ומחקר יכולים להיות גשר להבנה טובה יותר ולשיתוף פעולה בין עמים. המחויבות העתידית שלנו היא להמשך העבודה המשותפת עם עמיתנו הישראלים והפלשתינים, כדי להציע היבט נוסף ביסודות לשלום וצדק״.

כמו כן יש במאמר ישנה התייחסות למעמדה של ישראל בעולם :״קיים תת-ייצוג בולט של מומחים ישראליים בפורומים החשובים של בריאות ורפואה בזירה הגלובלית. כתוצאה מכך, ישראל איננה יכולה לתרום כפי שהיא מסוגלת להתפתחות הבינלאומית בתחום. הבידוד של ישראל והפיכתה למטרה על ידי גופי האו״ם בתחומים שאינם קשורים לבריאות מובילה להחמצת הזדמנויות לתרומתה של ישראל לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולבריאות הגלובלית.

תדרוך לתקשורת להשקת גיליון "לנסט" המוקדש למערכת הבריאות הישראלית (צילום: פיוטר פליטר / "רמב"ם")

"הבידוד של ישראל והפיכתה למטרה על ידי גופי האו״ם בתחומים שאינם קשורים לבריאות מובילה להחמצת הזדמנויות לתרומתה של ישראל לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולבריאות הגלובלית"

״האנומליה שמובילה לכך שישראל איננה יכולה לקחת חלק בפעילות של סניף המזרח התיכון של ארגון הבריאות העולמי מטרידה. במיוחד לאור האתגרים האזוריים המשותפים למדינות החברות בו כדוגמת התמודדות עם מחלות מדבקות ומגיפות, השפעות סביבתיות כמו זיהום, תזונה ונושאים נוספים״.

פרופ' הורטון, שהוא אחד המומחים המובילים בעולם ברפואה הציבורית, קרא במאמרו "לשלב יותר רופאים ישראלים בזירה העולמית, כולל במוסדות האו"ם, כדי לנצל את היתרונות של הרפואה הישראלית". מארחיו ציינו, כי הדברים הללו הם בגדר משב רוח רענן על רקע ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם על הרפואה והמחקר הישראלים. בימים שבהם ישראל מותקפת בעולם ויוזמות לחרמות על המדע הישראלי הופכות נפוצות, שינוי מוצהר זה במדיניותו של 'הלנסט' הוא הישג חסר תקדים", נמסר.

במאמר הסיכום של הגיליון המיוחד ישנה גם התייחסות לתנועת החרם והסטת ההשקעות על ישראל (BDS): ״חשוב שישראל לא תתייאש ותמשיך במאמציה להיות מעורבת למרות ההתנגדות הפוליטית המשמעותית נגדה (שחלק קטן ממנה לגיטימי ורובה פחות לגיטימי). גם העולם צריך לעשות מאמצים לערב יותר את ישראל. אנו מאמינים שדו-שיח אינטנסיבי יכול ליצור שינוי במבוי הסתום בין ישראל לבין חלק מהמדינות והארגונים הלא-ממשלתיים. חרם על אנשי אקדמיה ומקצוע ישראליים כפי שמובילה תנועת ה-BDS אינו יעיל ולעולם לא יהיה יעיל לשם עיצוב דעת קהל ציבורית ופוליטית שתקדם פתרון (לסכסוך הישראלי-פלסטינאי). להפך: הוא יפגע במטרות אלה״.

בתדרוך לתקשורת הודגש עוד, כי פרסום סדרת המאמרים על ישראל ב"לנסט" "מהווה הזדמנות ייחודית לחשוף את ההישגים המצוינים של מערכת הבריאות בארץ ולעמוד על האתגרים המיוחדים העומדים בפניה. קהל הקוראים הרחב מאד של כתב העת ברחבי העולם מונה חוקרים מהמעלה הראשונה, אנשי מדיניות ומובילי דעה בנושאי מדע ורפואה".

במאמרים שבגיליון נדונים נושאי בריאות אזוריים משותפים, כמו התמודדות עם מחלות, עם מקורות מים ונושאים נוספים, המצריכים שיתוף פעולה בין המדינות ובעיקר עם הרשות הפלשתינית. כן צוין שיתוף פעולה מוצלח שהיה לדוגמא בין שירותי הבריאות והשירותים הווטרינריים של ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית בבלימת ההתפרצות של שפעת העופות.

בנוסף, סוקר הגיליון המיוחד של ה"לנסט" את הסיוע הניתן כיום על ידי ישראל לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. אלפי פצועים סורים טופלו בבתי חולים בישראל, "למרות שישראל עצמה נמצאת למעשה במצב מלחמה עם סוריה. אבל היא לא מנעה סיוע הומניטרי לפצועים. מרגע הגעת פצוע סורי לידיים ישראליות, השיקול היחיד שמכריע לגבי המשך הטיפול בו הוא מצבו הרפואי של החולה״, נכתב ב"לנסט".

באירוע ההשקעה אמר פרופ׳ סקורצקי: ״גיליון מיוחד זה של 'הלנסט' מראה שרפואה ובריאות מהווים הזדמנות גדולה ויכולים לשמש גשר לשיתוף פעולה אזורי. ישראל הראתה מנהיגות יצירתית ויוזמת בתחומי הבריאות ומכאן החשיבות הגדולה שיש בהגברת השילוב של מומחים ישראליים בפורומים הבינלאומיים״.

"גיליון מיוחד זה של 'הלנסט' מראה שרפואה ובריאות מהווים הזדמנות גדולה ויכולים לשמש גשר לשיתוף פעולה אזורי"

במאמרים השונים שבהם נסקר מצב הבריאות בארץ מציין כתב העת כי מערכת הבריאות הישראלית היא ללא ספק מתקדמת, עם סל תרופות ושירותי בריאות עשיר יחסית, המעניק לכ-8.5 מיליון אזרחי המדינה נגישות לטיפול רפואי. "אלו הובילו מאז הקמת המדינה, לשיפור ניכר במצב הבריאות של האוכלוסייה כולה. בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בתוחלת החיים. היא נמצאת כיום מעל לממוצע במדינות ה-OECD. במקביל מצוינת העובדה, כי תוחלת החיים נשארה עדיין נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות ספציפיות בחברה הישראלית, ובראשן האוכלוסייה הערבית. פער שאף התרחב בשנים האחרונות".

במאמר בגיליון גם מצוין כי "בישראל האחוז הגבוה ביותר של עוני בקרב ילדים מבין מדינות ה-OECD, כאשר 35% מהילדים חיים בעוני. העוני נפוץ בעיקר בקרב ילדים חרדים וערבים. 67% מהילדים החרדים ו-63% מהילדים הערבים חיים בעוני לעומת 15% בשאר קבוצות הילדים בישראל."

בתוך הגיליון

פרופ' אורלי מנור, יו"ר המכון לחקר שירותי ומדיניות הבריאות וחוקרת בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים, אמרה בהשקת הגיליון המיוחד: "אני שמחה על הזכות שניתנה לי להיות אחת משלושה העורכים של סדרת המאמרים על ישראל בלנסט ואני גאה לקחת חלק ביוזמה ברוכה זו".

שער גיליון ה"לנסט" המוקדש למערכת הבריאות הישראלית, המציג ויטראז' של האומן מרק שגאל בבית הכנסת ב"הדסה" (צילום: יח"צ)

היא מסרה כי ״המכון סייע לקדם את הפרויקט ברמה הלאומית באמצעות שיתוף ראשי מערכת הבריאות בתהליך הכנת המאמרים ואיסוף הנתונים, וכן בהשקת הסדרה במרכז הארץ כמו גם בפריפריה. הסדרה מהווה הזדמנות ייחודית לחשוף את ההישגים המצוינים של מערכת הבריאות שלנו ולעמוד על האתגרים המיוחדים העומדים בפניה".

פרופ' מרק קלרפילד, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהיה העורך הראשי של הגיליון המיוחד אמר: ״הייתה לי הזכות לנהל את צוות העריכה יחד עם עמיתיי, פרופ' אורלי מנור ופרופ' זאהר עזאם. בחרנו בנושאים אלו, כי לדעתנו הם מדגישים את ההישגים של מערכת הבריאות הישראלית ואת האתגרים שהיא עומדת בפניהם. לפני עשורים לא רבים, ישראל הייתה במהותה מדינה מתפתחת עם משאבים מעטים מאוד. למרות זאת, מתכנני המדינה ומומחי הבריאות בארץ עמדו באתגר שניצב לפניהם והמדינה מתגאה כעת בכמה נתוני סטטיסטיקה בהקשר לבריאות שהם מהטובים ביותר בעולם. הגיליון הזה מדגים את הישגי ישראל בתחום הבריאות, וכמובן גם את מה שעדיין יש לטפל בו".

הגיליון כולל מאמר פתיחה המתייחס לתפקידו הייחודי של המכון במערכת הבריאות בארץ ומציג את התכנית הלאומית המצליחה למדדי איכות לרפואת הקהילה, שאותה מוביל המכון. נסקרת בו גם הפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ, במיוחד בתחום הבריאות והביוטכנולוגיה, במאמר אותו כתב פרופ׳ רפי ביאר.

בגיליון גם פורטו המלצות לשיפור מערכת הבריאות בישראל ומודגש בין השאר כי למרות שההוצאה הלאומית על בריאות עלתה מ-5% מהתל״ג בשנת 1960 ל-7% מהתל״ג בשנות ה-2000, שיעור ההוצאה הלאומית לא השתנה ונשאר קבוע במשך 20 שנה. שיעור ההוצאה הציבורית על הבריאות פחת בהדרגה מ-70% בשנת 1995 ל-60% היום, ובמקביל חלה עלייה זהה בהוצאה הפרטית על הבריאות.

בגיליון ה"לנסט" המיוחד ממליצים הכותבים:

• להגדיל ההוצאה הציבורית על הבריאות מ-7.8% מהתל״ג ל-9%, בדומה לשיעור ההוצאה הממוצע של מדינות ה-OECD.
• יש להבטיח תקציב ארוך טווח לתכניות הלאומיות המקדמות בריאות, אלו המכוונות להפחתת שיעור העישון, צמצום תכולת הסוכר והמלח במזון, עידוד הפעילות הגופנית - במיוחד במגזרי האוכלוסייה שבהם קיים חוסר שוויון.
• יש לעצור את הסחף במעבר מרפואה ציבורית לרפואה פרטית.
• על משרד הבריאות בישראל להתמקד בהתוויית תכניות ארוכות טווח ומימון שירותים רפואיים ולפעול לשינוי המצב שבו משרד הבריאות מנהל בתי חולים ומספק באופן ישיר שירותים.
• יש להגדיל את המימון לשירותים התומכים באוכלוסיית הקשישים, כולל השקעה במטפלים העיקריים וכן בהגדלת מספר מיטות האשפוז בישראל.
• מומלץ להאריך את חופשת הלידה מ-14 שבועות ל-6 חודשים, לצד מימון אמצעי מניעה ללא תשלום בסל התרופות וגיבוש מחלקה המתמקדת בבריאות האישה במסגרת משרד הבריאות.
• כן נכללת בשורת ההמלצות ההמלצה להגדיל את התמיכה במחקרים תחת מכון חדש למחקר בריאות בדומה לארגון הלאומי למחקר בארה״ב (NIH – National Institutes of Health) או המועצה הלאומית למחקר רפואי בבריטניה.

חוברת תקצירים של המאמרים המופיעים בגליון המיוחד