הפרעת אישיות גבולית (BPD) הינה מצב מגביל, אך קיימות מספר פסיכותרפיות הנחשבות ליעילות בטיפול בהפרעה זו. מטרת עבודה זו הייתה לבצע סקירה שיטתית ומטה-אנליזה עדכנית של מחקרים קליניים אקראיים, כדי להעריך את היעילות של פסיכותרפיה עבור אנשים הסובלים מ-BPD.

עורכי העבודה שילבו את מושגי החיפוש borderline personality ו-randomized trials ובוצע חיפוש במאגרי המידע-PubMed, PsycINFO,י EMBASE ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials. בנוסף, בוצע חיפוש אחר מטה-אנליזות קודמות.

מחקרים שהוכללו בעבודה היו מחקרים קליניים במבוגרים אשר אובחנו עם BPD ועברו חלוקה אקראית לקבל טיפול בפסיכותרפיה או בהתערבות ביקורת. בבחירת המחקרים בוצע אבחנה בין מחקרים בהם פסיכותרפיה בודדת הושוותה עם התערבות ביקורת (stand-alone) ומחקרים בהם התערבות ניסיונית שולבה עם הטיפול הרגיל והשוותה לטיפול רגיל בלבד (add-on).

הבדלים ממוצעים (Hedges g) חושבו לכל התוצאים עבור תסמיני BPD, פגיעה עצמית, אובדנות, שימוש בשירותי בריאות ופסיכופתולוגיה כללית בתום הטיפול.

בעבודה הוכללו 33 מחקרים (2,256 משתתפים). עבור תוצא BPD משותף (תסמינים, פגיעה עצמית ואובדנות), בתום הטיפול, הפסיכותרפיות הנבדקות נמצאו כיעילות באופן מתון לעומת התערבות הביקורת במחקרי ה-stand-יaloneי(g=0.32; רווח בר-סמך 95%, 0.14-0.51) ובמחקרי ה-add onי(g=0.40; רווח בר-סמך 95%, 0.15-0.65).

תוצאות דומות נצפו עבור שאר התוצאים, ובכלל זה פגיעה עצמית, אובדנות, שימוש בשירותי בריאות ופסיכופתולוגיה כללית, ללא הבדלים בין סוגי המחקרים.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBTי) (g=0.34; רווח בר-סמך 95%, 0.15-0.53) וגישות פסיכודינמיות (g=0.41; רווח בר-סמך 95%, 0.12-0.69) היו הטיפולים היחידים שנמצאו כיעילים יותר מהתערבות ביקורת.

הסיכון להטיה השפיע על אנליזת תת-קבוצות ומטה-רגרסיה (slope β=0.16; רווח בר-סמך 95%, 0.29- - 0.03; p=0.02). הטיית פרסום הייתה עקבית ובמיוחד עבור תקופת מעקב.

החוקרים סיכמו, כי פסיכותרפיה - ובעיקר טיפול דיאלקטי התנהגותי וטיפול פסיכודינמי - יעילים בטיפול בתסמיני הפרעת אישיות גבולית ובעיות נלוות. עם זאת, ההשפעה הינה מועטה ומועצמת על ידי הטיות שונות.

מקור:
Cristea, I.E. et al. (2017) JAMA Psychiatry. 74(4), 319.