פרופ' ערן דולב (78), שהיה קצין רפואה ראשי של צה"ל, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, עבד וניהל מחלקות פנימיות בבתי החולים "וולפסון" ו"איכילוב" ובנוסף משמש כהיסטוריון של הרפואה בישראל, הביע התנגדות תקיפה ביותר להחלטה להחליף את שמו של בית החולים "אסף הרופא" בצריפין ל"מרכז הרפואי על שם יצחק שמיר".

בראיון עם שני ליטמן שפורסם ב"מוסף הארץ" שלשום (ו'), אמר פרופ' דולב כי "נדהם מההחלטה למחוק את זכרו של 'אסף הרופא' לטובת אדם שעם כל הכבוד, בסך הכול היה פוליטיקאי". כמי שהעביר את כל חייו ברפואה הציבורית וגם השתתף כרופא צבאי במבצע אנטבה, משוכנע פרופ' דולב ש"תפיסת הזיכרון בישראל מעוותת מהיסוד".

בראיון סיפר פרופ' דולב שהידיעה על הטקס שבו הוחלף שמו של בית החולים עיצבנה אותו מאוד והוא החליט שלא לעבור על כך בשתיקה. הוא ניסה ליצור קשר עם שר הבריאות יעקב ליצמן וגם פנה לשר החינוך נפתלי בנט ואפילו התקשר לשני חתני פרס ישראל, הרב אלימלך פירר והרב פרופ' אברהם שטיינברג "אך שניהם לא יכלו לעזור לי כי אין להם קשר לליצמן". לדבריו, "הם אבל אמרו לי שאני צודק".

"אם אסף הרופא לא יהיה מונצח בשם של בית חולים בישראל - שמו ופעלו ייכחדו, כי אף אחד לא יילחם על זה יותר"

פרופ' דולב הדגיש כי "אין לו דבר נגד ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, אבל (הוא) משוכנע שהנצחתו לא צריכה לבוא על חשבון מחיקתו מהזיכרון של אסף הרופא". לדבריו, מדובר ב"דמות חשובה ביותר בהיסטוריה של הרפואה היהודית שבית החולים בשפלה היה היחיד שעדיין הנציח אותו".

אסף הרופא בן ברכיהו היה רופא יהודי שחי במאה ה-6 או ה-7 לספירה באזור טבריה (אולי בית ירח, כי בכמה כתבים הוא נקרא אסף הירחוני), והוא חתום על ספר הרפואה הקדום ביותר שנכתב ונשמר בעברית. "הוא הרופא היהודי הראשון המוכר לנו אחרי חתימת התלמוד", אמר פרופ' דולב. ב"ספר התרופות" שכתב תיאר כמאה צמחי מרפא ושימושיהם, הציע תרופות זולות לעניים, עסק גם באתיקה רפואית והטביע מושגים בעברית שהיו חידוש גדול ולא מוכרים עד אז. לדברי פרופ' דולב, אסף הרופא מזכיר בספר את הרופאים היוונים, ביניהם את היפוקרטס בן המאה ה-5 לפני הספירה, לו מיוחסת שבועת הרופאים.

לדברי פרופ' דולב, ניכרת בספרו של אסף הרופא השפעת הרפואה היוונית העתיקה יחד עם השפעת התלמוד. הספר היה מוכר היטב בימי הביניים בקרב יהודים בדרום איטליה ביניהם הרופא שבתי דונולו, ששמו הוענק לבית חולים ממשלתי ביפו שנסגר ב-1980. דונולו ערך את הספר של אסף הרופא במאה ה-10. עד היום נותרו ממנו רק כ-15 כתבי יד חלקיים. העותק השלם ביותר נמצא בארכיון במינכן.

עוד סיפר פרופ' דולב בראיון, כי לאסף הרופא היו סטודנטים לרפואה שנדרשו להישבע את שבועת הרופא היהודי שאותה חיבר עבורם – נוסח שהושפע משבועת היפוקרטס ההיסטורית עם הדגשים נוספים, יהודיים במהותם, נגד פרקטיקות רפואיות מקובלות באותה התקופה שאסף הרופא ראה בהן עבודת אלילים.

"האם מישהו היה מעלה על דעתו להחליף את שמו של בית החולים רמב"ם בחיפה בשם אחר?"

"אני לא מבין איך אפשר להתעלם ממורשת מפוארת שכזו", אמר פרופ' דולב. "אלף שנה אחרי היפוקרטס קם אדם, רופא יהודי וכותב שבועה המשלימה את ספר התרופות שלו שהוא כשלעצמו ייחודי כי קשור למה שנאמר במקרא 'רפא ירפא' וקשור לרפואה התלמודית, אבל משלב ידע עם גדולי עולם הרפואה, הלא יהודים, בתקופתו ויודע לעשות את השילוב הזה והוא מאוד מקובל על היהדות".

"האם מישהו היה מעלה על דעתו להחליף את שמו של בית החולים רמב"ם בחיפה בשם אחר?" תהה פרופ' דולב.

"מה שמייחד את השבועה שניסח אסף הרופא", אמר עוד פרופ' דולב, "זה הציווי לרופאים לטפל גם במי שאינם משגת, לא להתעשר מרפואה והחובה לשמור על סודיות רפואית. הוא היה הראשון שניסח ייחוד מוסרי לרפואה היהודית – ואת האיש הזה הם רוצים להשכיח?"

בהמשך הריאיון אמר כי יש קשר בין אתיקה להיסטוריה וכן שמקום ההנצחה צריך להיות לכל הפחות עם זיקה מסוימת למונצח. "זה ביזיון לשמיר. מה פתאום מנציחים אותו בבית חולים?" פרופ' דולב סיפר כי מי שהיה ראש לשכת שמיר אמר כי שולמית שמיר, אלמנת ראש הממשלה המנוח, אספה כסף בשביל בית החולים "אסף הרופא". "אז זו סיבה? אם רצו בית חולים יש מספיק בתי חולים בלי שם כמו העמק או נהרייה", אמר פרופ' דולב, "אם אסף הרופא לא יהיה (מונצח בשם של בית חולים בישראל) שמו ופעלו ייכחדו, כי אף אחד לא יילחם על זה יותר. יש דרכים אחרות להנציח את יצחק שמיר אבל לא על חשבון דמות היסטורית. על אסף הרופא איש לא שמע אז ניצלו את הבורות ואת חוסר הידע".

פרופ' דולב הוסיף כי זה אינו המקרה הראשון שבו הושמט שמם של רופאים יהודים חשובים מהעבר. את בית החולים על שם דונולו ביפו הרסו, ולבית החולים הסמוך שקם במקומו בחולון קראו על שם משפחת וולפסון, שתרמה את הכסף לבנייה.