מחקרים

מעבר מ-Tenofovir disoproxil fumrate ל-Tenofovir alafenamide במשטרי טיפול אנטי-רטרו-ויראליים לדיכוי ויראלי בקרב מבוגרים עם זיהום ב-HIV-1

מחקר מצא, כי מעבר למשטר טיפול המכיל Tenofovir alafenamide ממשטר טיפול המכיל Tenofovir disoproxil fumrate היה לא-נחות עבור שימור של דיכוי ויראלי והוביל לשיפור בצפיפות העצם ובתפקוד הכלייתי

בדיקת איידס, HIV (צילום: אילוסטרציה)

משטרי טיפול אנטי-רטרו-ויראליים המכילים Tenofovir disoproxil fumrate נמצאו כקשורים עם רעילות כליתית במקרים מסויימים והפחתה בצפיפות עצם. Tenofovir alafenamide הינו פרו-דראג חדשני של Tenofovir, המפחית ריכוז Tenofovir בפלזמה ב- 90%, ולכן מפחית תופעות לוואי.

המחקר הנוכחי בוצע במטרה להעריך אם היעילות, בטיחות וסבילות היו לא-פחותים בקרב מטופלים שעברו למשטר טיפול המכיל Tenofovir alafenamide, בהשוואה למטופלים שנשארו על משטר טיפול המכיל Tenofovir disoproxil fumrate.

המחקר היה מחקר אקראי, מבוקר, רב מרכזי, פתוח, שבוצע במטרה להוכחת אי-נחיתות. המחקר כלל מטופלים מבוגרים עם זיהום ב-HIV-1 מ-168 מרכזים קליניים ב-19 מדינות. המטופלים היו מדוכאים ויראלית (פחות מ-50 עותקים של HIV-1 RNA למ"ל) עם eGFRי(estimated glomerular filtration rate) של 50 מ"ל לדקה או יותר, ולקחו אחד מארבעה משטרי טיפול המכילים Tenofovir disoproxil fumrate למשך לפחות 96 שבועות לפני הגיוס למחקר.

המטופלים חולקו באופן אקראי (2:1) לקבלת טבליה אחת פעם ביום המכילה elvitegravir 150 mgי, cobicistat 150 mgי, emtricitabine 200 mg ו- Tenofovir alafenamide 10 mg (קבוצת ה-tenofovir alafenamide) או להמשיך לקחת את אחד מארבעת משטרי הטיפול הקודמים המכילים Tenofovir disoproxil fumrate (קבוצת ה-Tenofovir disoproxil fumrate) למשך 96 שבועות. החלוקה התבססה על משטרי טיפול קודמים בחלוקה לבלוקים של 6. מטופלים ומטפלים היו לא היו מודעים לחלוקה במחקר.

התוצא הראשוני שנמדד היה שיעור המטופלים שקיבלו לפחות מנה אחת מתרופות המחקר והיו בעלי עומס ויראלי בלתי ניתן לזיהוי (פחות מ-50 עותקים של HIV-1 RNA למ"ל) בשבוע 48. גבול האי-נחיתות נקבע על 12%.

בין אפריל 2013 לאפריל 2014, 1,443 מטופלים גויסו למחקר. 959 מטופלים שובצו לקבוצת ה-Tenofovir alafenamide ו-477 לקבוצת ה-Tenofovir disoproxil fumrate. דיכוי ויראלי בשבוע 48 אובחן ב-932 (97%) מהמטופלים בקבוצת ה-Tenofovir alafenamide וב-444 (93%) מטופלים בקבוצת ה-Tenofovir disoproxil fumrateי(Adjusted difference 4.1%;י 95%CI 1.6-6.7). כישלון ויראלי אובחן ב-10 וב-6 מטופלים, בהתאמה.

מספר תופעות הלוואי היה דומה בין שתי הקבוצות, אך תופעות הלוואי הקשורות לתרופת המחקר היו נפוצות יותר בקבוצת ה-Tenofovir alafenamideי[204 מטופלים (21%) בהשוואה ל-76 (16%)].

צפיפות עצם בירך ובעמוד השדרה וסינון גלומרולרי השתפרו באופן ניכר בקרב מטופלים בקבוצת ה-Tenofovir alafenamide, בהשוואה למטופלים בקבוצת ה-Tenofovir disoproxil fumrate.

figure2

מסקנת החוקרים היתה, כי מעבר למשטר טיפול המכיל Tenofovir alafenamide ממשטר טיפול המכיל Tenofovir disoproxil fumrate היה לא נחות עבור שימור של דיכוי ויראלי והוביל לשיפור בצפיפות העצם ובתפקוד הכלייתי. יש צורך במעקב לטווח זמן ארוך יותר על מנת להבין טוב יותר את ההשפעה הקלינית של שינויים אלו.

מקור:
Mills, A., Arribas, J.R., Andrade-Villanueva, J., DiPerri, G., Van Lunzen, J., Koenig, E., Elion, R., Cavassini, M., Madruga, J.V., Brunetta, J. and Shamblaw, D., 2016. Switching from tenofovir disoproxil fumarate to tenofovir alafenamide in antiretroviral regimens for virologically suppressed adults with HIV-1 infection: a randomised, active-controlled, multicentre, open-label, phase 3, non-inferiority study. The Lancet Infectious Diseases, 16(1), pp.43-52.

נושאים קשורים:  מחקרים,  HIV,  Tenofovir disoproxil fumrate,  tenofovir alafenamide,  השוואה,  משטרי טיפול,  איידס