משרד הבריאות יוסיף מעתה שתי ביקורות פתע בכל מוסד גריאטרי בשעות לא שגרתיות, בנוסף לביקורות שמתקיימות כבר עתה. המשרד מפעיל כיום 80 פקחים ב-60 משרות ומצוי בהליך להוספת עוד 20 תקנים. עשרה תקנים כבר אוישו; פרטים אלו נמסרו אתמול (ג') על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, בדיון מיוחד על מצוקת כוח האדם במוסדות הגריאטריים, שהתקיים
בישיבה משותפת של ועדת הפנים ו-ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

הדיון התכנס על רקע הדיווחים הקשים על הנעשה במוסדות גריאטריים שונים, ביניהם התעללות קשה בקשישים סיעודיים. לפי תחקירים ב"ידיעות אחרונות" וערוץ 2, עלה החשד שהמוסדות המבוקרים קיבל הודעה מוקדמת על הבקרה, מה שאיפשר להם להיערך ולהסתיר את המציאות.

בר סימן-טוב מסר, כי תגבור המפקחים נעשה בסיוע נציבות עובדי המדינה. "יש עתה עבודת מטה עם היועץ המשפטי שבוחנת התקנת מצלמות בכל בתי האבות. מתקציב המשרד נגדיל את התקינה של העובדים הסיעודיים. כבר השנה נוסיף חצי תקן לכל מחלקה. התקציב שנועד לזה עומד על 20 מיליון שקל והוא יגיע מתקציב המשרד. הכשרנו 200 אחיות מעשיות. צריך 800. ואכן נכשיר 800".

יו"ר ועדת הבריאות: "את בעיית כוח האדם במוסדות גריאטריים ניתן לפתור אם יביאו עובדים זרים"

בדיון אמר יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ אלי אלאלוף: "את בעיית כוח האדם במוסדות גריאטריים ניתן לפתור אם יביאו עובדים זרים ובמקביל גם יכשירו אחיות מעשיות נוספות".

עוד הודיע ח"כ אלאלוף כי וועדת הבריאות תקיים מעתה ישיבת מעקב אחת לשלושה חודשים ותדרוש מכל הנוגעים בדבר דיווח מפורט על מה שנעשה. "אני קורא בזה לד"ר אהרון כהן, מנהל אגף גריאטריה במשרד הבריאות, לקחת בצורה מאד קשה את חוסר הפיקוח. יש לך אחריות ישירה על רמת השירות שלך. תבדוק את מי לא שלחת, מי דיווח לא נכון, מי זייף דו"חות, מי לא תיקן כפי שנדרש ואיזה בקר לא חזר עוד באותו היום כדי לברר מה קורה במוסד שאותו פקד. חייבים לקבל יותר אחריות ויוזמות ולפקח יותר טוב", אמר ח"כ אלאלוף.

ח"כ אלאלוף גם הודיע, כי הוועדה "תבקש מרשות האוכלוסין לבדוק אפשרות להכשרתם של שוהים בלתי חוקיים למטפלים, לפחות עד שיגיעו 2,500 העובדים הזרים המובטחים". הוועדה גם דורשת ממשרד הבריאות לפתוח קורס אחיות מעשיות בשפה הערבית כדי להכשיר נשים ערביות למקצועות הסיעוד. "אני לוקח על עצמי אישית לשבת עם משרד האוצר על התעריף המשולם לבתי האבות. אני מתחייב להביא דיווח תוך 3 חודשים, ומקווה גם לתוצאות", אמר.

יו"ר ועדת הפנים ח"כ אמסלם פנה לנציגת האוצר שהשתתפה בדיון, יעל לינדברג, ואמר: "את אומרת לנו שלפני חודש הקמתם צוות (לבדיקת הנושא). אבל מי יבוא לעבוד בשכר מינימום? עובד ממורמר על שכרו המועט - איפה הוא יוציא את התסכול שלו ? אתם הקמתם צוות שיישב בעוד חודש ויוציא מסקנות בעוד שנתיים? הייתכן כדבר הזה?! אתם לא רואים שחסרים עתה עובדים?"

בדיון מסר רוני עוזרי, יו"ר איגוד בתי האבות: "בעבר משרד הבריאות דרש ש-25% מהאחיות יהיו מוסמכות. כדי לתת שירות טוב יותר שינו את הדרישה ל-60% מוסמכות. אלא שאין למצוא 60% מוסמכות. צו השעה הוא שהמינון הזה יצומצם עד שיהיו עוד מספיק אחיות מוסמכות. לגבי המצלמות – אם יוחלט על חובת התקנה, אני מבקש שהמשרד יוציא מכרז. הנושא הזה יעלה 50 מיליון שקל. יש לנו ניסיון מר מאד: מישהו יתמחר עניין זה במאה שקל לאדם וייכלל בתעריף (האשפוז). גם כך התעריף הוא בחסר של 30%".

ח"כ נחמן שי העיר: "הנושא הזה קריטי. מיליון ישראלים נמצאים בשכבת הגיל שמאכלסת את המוסדות הגריאטריים. אני מתרשם שדברים זזים - אבל לאט. חצי תקן למחלקה? זה מעט מדי. על משרדי הבריאות והאוצר החובה לפעול הרבה יותר מהר. אני מעדיף לראות ישראלים מועסקים במוסדות ולא עובדים זרים. נכון, יהיה צורך להכשיר את העובדים. אבל ישראלים יעבדו בתחום רק אם הפיצוי הכספי יהיה הולם. יש להגדיל את שכר המועסקים במוסדות הגריאטריים. ישראלים מכירים את התרבות של הקשיש המקומי. הוא זקוק לתקשורת. הבדידות היא האויב הכי גדול. אני לא רוצה לראות מטפל שמבין רק את האנחות והגניחות".