זיהום אוויר נרחב ברחבי העולם אחראי לכ-3.7 מיליון מקרי מוות בשנה. מדידת נטל התחלואה חשובה לא רק עבור הצגת טענות אלא גם מהווה את הצעד הראשון לביצוע ניתוח עלות-תועלת מלא, במטרה לתעדף התערבויות טכנולוגיות זמינות להפחתת זיהום האוויר, וכתוצאה מכך להפחית גם את התחלואה והתמותה ממקורות תעשייתיים, ייצור אנרגיה ותחבורה.
עוד בעניין דומה
חוקרים חישבו את החשיפה הלאומית הממוצעת לחלקיקים זעירים שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרון (PM2.5) על ידי שקלול קריאות מ- 52 תחנות ניטור (שאינן לצדי הכביש) לפי אוכלוסיית האזור סביב תחנת הניטור. רמת החשיפה ל-PM2.5 הוכפלה בסיכונים היחסיים למגדר הספציפי ולגורם הספציפי (זיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות, אסתמה, מחלות כלי דם, אי ספיקת לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית [COPD], סוכרת, מחלת לב איסכמית, סרטן ריאות, משקל נמוך בלידה, מחלה נשימתית ושבץ) ולשיעורי התמותה הספציפיים לגיל הלאומי, למגדר ולגורם (ושימוש בשירותי בריאות, כולל עקב הפרעות עצביות-ניווניות). זאת, בכדי להשיג את שיעורי התמותה ומספר ימי האשפוז המשוערים המיוחסים לזיהום עם חלקיקים נשימים שגודלם עד PM2.5 בשנת 2015 בישראל.
החוקרים השתמשו במודל של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שהורחב כדי להכיל סיכונים יחסיים, לפי מטה-אנליזות עדכניות יותר, של תתי-קבוצות עם אבחנות אחרות בשני מודלים נוספים.
הערכות התמותה בשלושת המודלים היו 1,609, 1,908 ו-2,253, בהתאמה, בנוסף ל-184,000, 348,000 ו-542,000 ימי אשפוז בבתי חולים כלליים. העלות הכוללת מזיהום אוויר של חלקיקים זעירים הגיעה ל-544 מיליון דולרים, 1,030 מיליון דולרים ו-1,749 מיליון דולרים, בהתאמה (או 0.18%, 0.35% ו-0.59% מהתל"ג).
לסיכום, סדר גודל התמותה, התחלואה והנטל הכלכלי של תחלואה המיוחסת לזיהום אוויר מחלקיקים זעירים בישראל משמעותי מספיק בכדי להצדיק שקילה ותעדוף שימוש בהתערבויות טכנולוגיות להפחתת זיהום האוויר שמקורו בתעשייה, תחבורה וייצור אנרגיה.
ניתן לשפר את דיוק ההערכות במחקר זה על ידי איסוף נתונים מדויקים יותר בעתיד על חשיפת האוכלוסייה לזיהום אוויר.
https://ijhpr.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13584-016-0110-7