דו"ח שיוגש בקרוב לשדולה לשוויון בבריאות מצביע על כך שמערכת הבריאות הציבורית בישראל היא "אי מבודד שמתקיימים בו חיי שיתוף אמתיים בין ערבים ליהודים, היכולים להוות מודל לשאר תחומי החיים בחברה הישראלית". על עיקרי הדו"ח מדווחת היום רוני לינדר גנץ (ג') ביומון "דה מרקר".
עוד בעניין דומה
הדו"ח נכתב על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ומבוסס על עשרות ראיונות עומק עם קובעי מדיניות ועובדים במערכת הבריאות. עולה ממנו תמונה של יחסי חברות וקשרים אישיים במסגרת יחסי העבודה בצוותים המטפלים. הדו"ח לא מתייחס לנושא גזענות כלפי מטופלים או של מטופלים כלפי אנשי צוות.כך, למשל, מראה הדו"ח כי שיעור הערבים במערכת הבריאות בכל המקצועות הרפואיים גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי. בעוד ששיעור העובדים הערבים (גברים ונשים) במשרדי הממשלה ויחידות הסמך השונים הוא 6.79% מכלל העובדים בהם, במערכת הבריאות הממשלתית שיעור העובדים הערבים הוא 12.4% מכלל עובדי המערכת, כמעט פי שניים.