טיפול אחזקה ב-anti-TNFα במחלת קרוהן הינו הטיפול הסטנדרטי כיום עבור מטופלים עם תגובה לא מספקת לקורטיקוסטרואידים ואימונומדולטורים.
מחקר חדש השווה את היעילות והבטיחות של Infliximab (רמיקד – Remicade) ו-Adalimumab (יומירה – Humira) בשימוש קליני בעולם האמיתי, והעריך את הצורך בטיפול מקביל באימונומדולטורים.
המחקר היה מחקר עוקבה תצפיתי בקרב מטופלים עם מחלת קרוהן המתאימים לטיפול ב-anti-TNFα באוסטרליה ובניו-זילנד בין 2007 ל-2011. נתונים דמוגרפיים וקליניים נאספו פרוספקטיבית על מנת לזהות גורמים עצמאיים הקשורים עם אינדוקציה ושימור תגובה ל-Infliximab או ל-Adalimumab, או ל-anti-TNFα אחר.
327 מטופלים (183 עם Infliximabי, 144 עם Adalimumab) נכללו במחקר. 89% מהמטופלים בכל הקבוצות הגיבו לטיפול, וזמן שימור התגובה החציוני היה דומה עבור שתי התרופות. טיפול מקביל באימונומדולטורים עם Infliximab, אבל לא Adalimumab, הוביל למשך תגובה ארוך משמעותית (p=0.002), ולפחות סיבוכים הקשורים למחלה או לטיפול (p=0.017).
טיפול בסטרואידים בבסיס, ו/או במהלך 12 החודשים הבאים, היה קשור עם סיכון גדול פי 9-13 להתלקחות המחלה במהלך טיפול האחזקה בהשוואה לאי-טיפול בסטרואידים (p<0.0001). שימור התגובה היה דומה בקרב מטופלים נאיביים ל-anti-TNFα ומטופלים שקיבלו anti-TNFα בעבר.
מסקנת החוקרים הייתה, כי במחקר גדול זה המבוסס על נתונים מהעולם האמיתי, Infliximab ו-Adalimumab היו בעלות מאפייני תגובה דומים. עם זאת, Infliximab דרש טיפול מקביל באימונומדולטורים על מנת להשיג שימור תגובה אופטימאלי בהשוואה ל-Adalimumab כטיפול יחיד.
תוצאות מחקר זה יסייעו לקלינאים באופטימיזציה נוספת של הטיפול בניסיון הקליני היום יומי.
