כיום כמעט ולא קיימים נתונים ארוכי-טווח המתקפים את האמינות של רמות HbA1C ככלי לניבוי היארעות סוכרת סוג 2 בילדים. רמות HbA1C, רמות גלוקוז בצום ורמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת סוכר נמדדו במחקר אורכי שבוצע באוכלוסייה ילידית-אמריקאית, על מנת לקבוע את יעילותם בניבוי סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
- ממצאים ממחקרי DUAL: שיעור נמוך יותר של היפוגליקמיה עם IDegLira (זולטופיי) בהשוואה לאינסולין Glargine U100 ללא תלות בתזמון המנה או אופן הגדרת ההיפוגליקמיה בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2
- האם חולה עם מחלה כלילית יציבה הוא באמת יציב? הקשר בין מחלה וסקולרית וטיפול חדשני להפחתת תמותה (2,3)
- אינסולין טרגלודק (Insulin Degludec) מראה הפחתה של פי ארבעה בשונות הפרמקודינמית בהשוואה לטוג'או Insulin glargine U300, בחולי סוכרת סוג 1
אבחנת סוכרת "מקרית" (רמות גלוקוז בצום ≥ 126מ"ג/ד"ל, רמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת גלוקוז ≥ 200, HbA1Cי≥ 6.5 , אבחנת סוכרת קלינית) בוצעה ב-2,095 ילדים ללא סוכרת ידועה בגילאי 10-19, שעברו ניטור עד גיל 39 וב-2,005 מבוגרים בגילאי 20-39, שעברו ניטור עד גיל 59.
בוצעה השוואה של אזורים מתחת לעקומה (ROC) לרמות גלוקוז בצום, רמת גלוקוז שעתיים אחרי העמסת סוכר ורמות HbA1C לניבוי פיתוח סוכרת במשך עשר שנים.
תוצאות המחקר הראו, כי לאחר מעקב ארוך טווח של ילדים ומתבגרים ללא אבחנה קודמת של סוכרת, היארעות סוכרת היתה גבוהה משמעותית (פי 4 בקרב בנים ופי 7 בקרב בנות) בקרב משתתפים עם HbA1C≥5.7%, מאשר במשתתפים עם HbA1C≤5.3%.
השוואת HbA1C, רמות גלוקוז בצום ורמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת סוכר לא הראתה הבדלי רגישות וספציפיות בין המדידות השונות בהיבט ניבוי פיתוח סוכרת בקרב ילדים ונוער.
מסקנת החוקרים היא, ש-HbA1C הינו מנבא יעיל של פיתוח סוכרת בילדים ויכול לשמש לזיהוי מצבים טרום-סוכרתיים בילדים עם גורמי סיכון אחרים. ל-HbA1C ערך מנבא לפיתוח סוכרת הדומה לערך המנבא של רמות גלוקוז בצום ורמות גלוקוז שעתיים לאחר העמסת סוכר.
מקור:
Vijayakumar, P. (2017) Diabetes Care. 40, 16.
http://care.diabetesjournals.org/content/early/2016/11/02/dc16-1358
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
