"דו"ח של חברת הייעוץ 'מקנזי' קובע במפורש, כי בתי חולים שבהם המנהלים הם רופאים הצליחו יותר בכל הממדים. הסיבה: אין ספק שהחלטות שמקבל מנהל בית חולים הן קודם כל רפואיות, ושהשיקול שלנו כרופאים עומד לפני הכל. כשיש גירעון ויש לקבל החלטות, (על) האינטרס של מנהל במוסד כזה להיות תמיד רפואי. רק מי שיש לו ניסיון של ישיבה ליד מיטת חולה, הקשבה למצוקותיו והתלבטות כיצד לטפל בחולה יכול לנהל בית חולים. זה קריטי".
עוד בעניין דומה
כך אמר אתמול (יום ד') יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, בכנס "ועידת הבריאות" שקיים העיתון הכלכלי "דה מרקר".
עוד אמר ד"ר אידלמן: "אני מסכים עם טיעוני המתמחים לגבי הקושי הקיים כיום בעבודתם. התורנויות שלהם בבתי החולים קשות היום הרבה יותר מאלו שהיו בזמני ואני מבין זאת. הבעיה היא, שהאוכלוסייה גדלה אבל מספר הרופאים לא גדל. אני בספק אם הקמת ארגון נוסף של מתמחים ישיג יותר עבור הרופאים בארץ".
במהלך הוועידה נשאו בכירים נוספים במערכת הבריאות דברים, שכללו התייחסויות לנושאים שבראש סדר היום של המערכת:
- מנכ"ל "כללית", אלי דפס, אמר: "אם המדינה היא זו שתנהל את המו"מ עם חברות התרופות – מחירי התרופות יירדו. אם מספרים לכם שב-1 בינואר 2017 יהיה ביטוח סיעודי, אל תאמינו. ההוצאה לנפש על בריאות בישראל נמוכה ביחס לעולם. שיעור הגידול במספר הקשישים הוא מהגבוהים ביותר - 8% בשנה, לעומת 3-2% באירופה. אנחנו צועדים במהירות ובצעדי ענק לחוסר עצום במערכת ואין היערכות לקראת זה. האוכלוסייה נעשית חולה יותר ומבוגרת יותר". דפס הוסיף: "יש פער בין הבטחה למימוש בפועל בהקשר לקיצור תורים. עד היום לא הגיע שקל אחד מהתקצוב שהובטח לנושא הזה. 20-10 מיליון שקל בלבד שמובטחים לבית חולים כדי לקצר תורים - לא ישנו את המצב".
- מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הביע תמיכה בהעלאת דמי ביטוח הבריאות, כי "אין מספיק כסף במערכת". לדבריו, "העלאת דמי הביטוח חשובה להפעלת הרפורמה בסיעוד". עוד אמר בהתייחסו לסעיף הצינון בין הפניית מטופלים מהמערכת הציבורית לפרטית, שייכנס לתוקפו בקרוב: "זה נושא מורכב ונבצע אותו בצורה נכונה, רק לאחר שהקופות יאשרו שהן יכולות לתת מענה מספק במערכת הציבורית במקום להפנות אנשים למערכת הפרטית".
- מנהל המרכז הרפואי "איכילוב", פרופסור רוני גמזו, אמר: "מנהלי מחלקות מגיעים לעמדות ניהוליות בבתי חולים ללא הכשרה מספיק טובה. כל אחד הוא הרופא הטוב ביותר בתחומו ולמרות זאת רואים בשנים הראשונות שהם חסרים כישורי ניהול גם בנושאי משאבי אנוש. מנהלי בתי חולים מנהלים תקציבים של מאות מיליוני שקלים לא תמיד מבינים מונחים בסיסיים כמו תזרים ותקציב". פרופ' גמזו גם הוסיף, בהתייחסו למינוי מנהלי בתי חולים, כי "זה יהיה רע למנות מנהל בית חולים שאיננו רופא".
- גם מנהל אגף מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, רוני דוקן, התייחס לסוגיית מינוי מנהלי בתי חולים, ואמר "יש צורך ברופא-מנהיג ומנהל עם ראייה עסקית". הוא העריך כי בשנים הקרובות מספר הרופאים בעלי התמחות במנהל רפואי יגדל ומאגר המועמדים לתפקידי ניהול בתי חולים יורחב.
- מזכ"לית הר"י, עו"ד לאה ופנר, אמרה: "הסכמנו לקדנציות ורוטציות בתפקידי ניהול (של בתי חולים ומחלקות) עוד בשנות ה-90, אבל האוצר עצר את זה בגלל כסף, וזה המצב גם כיום". בהקשר לדרישת הר"י לתקנים נוספים כדי לאפשר למנהלים שסיימו תפקידם בניהול לחזור לתפקידים שונים במערכת הבריאות אמרה עוד ופנר: "לעניין הזה יש צורך בתוספת תקנים. "אי אפשר לומר לאנשים שסיימו לנהל מחלקה שעכשיו הם צריכים לעזוב את המערכת. המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה ניהול מתקדם במערכת הבריאות או רק לחסוך כסף. אם רוצים רק לחסוך, אי אפשר לבצע רפורמות", אמרה.