מגמות באורח חיים יושבני עשויות להשפיע על הרכב הגוף והבריאות המטבולית בקרב אנשים שמשקל גופם נחשב לתקין. מחקר זה בחן את השכיחות הלאומית המייצגת של טרום-סוכרת והשמנה בטנית בקרב מבוגרים עם משקל תקין בארצות הברית בין השנים 1988-2012.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו את תוצאות הסקר הלאומי השלישי לבחינת הבריאות והתזונה (National Health and Nutrition Examination – NHANES III) שנערך בין השנים 1999-2012, תוך התמקדות במבוגרים בגילאי 20 ומעלה עם מדד מסת גוף (BMI) הנע בין 18.5 ל-24.99 ואינם חולי סוכרת מאובחנת או לא מאובחנת.
החוקרים הגדירו טרום-סוכרת לפי ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c), שנעו בין 5.7% ל-6.4%, כפי שהוגדר על ידי איגוד הסוכרת האמריקאי. השמנה בטנית נמדדה לפי היקף המותניים ויחס היקף המותניים לגובה.
השכיחות של טרום-סוכרת בקרב מבוגרים עם משקל תקין בגילאי 20 ומעלה ללא סוכרת (מאובחנת או שאינה מאובחנת) עלתה מ-10.2% בשנים 1988-1994 ל-18.5% בשנת 2012. בקרב מבוגרים בגילאי 45 ומעלה, השכיחות של טרום-סוכרת עלתה מ-22.0% ל-33.1%.
אחוז המבוגרים בגילאי 20 ומעלה עם היקף מותניים גבוה מהתקין עלה מ-5.6% בשנים 1988-1994 ל-7.6% בשנת 2012. אחוז המבוגרים עם יחס היקף מותניים/גובה שאינו תקין עלה מ-27.2% בשנים 1988-1994 ל-33.7% בשנת 2012.
מודלים מותאמים מצאו, כי מדידות של השמנה בטנית לא היו גורמי ניבוי בלתי-תלויים לטרום-סוכרת בקרב מבוגרים עם BMI תקין.
בקרב מבוגרים עם BMI בטווח התקין, השכיחות של טרום-סוכרת והשמנה בטנית עלתה באופן ניכר עם הזמן. השמנה בטנית כלל הנראה אינה הגורם העיקרי לעלייה שנצפתה בשכיחות זו.