מתילנלטרקסון

טיפול במתילנלטרקסון מאריך הישרדות של חולי סרטן מתקדם

טיפול ותגובה לטיפול בחסימת קולטני μ אופיואידים היקפיים על ידי מתילנלטרקסון, אשר ניתן כטיפול לעצירות הנגרמת משימוש באופיואידים, כמו גם ערכי אלבומין תקינים, משפרים באופן מובהק את ההישרדות הכללית של חולי סרטן בשלבים מתקדמים

06.10.2016, 07:58
אופיואידים (צילום: אילוסטרציה)
אופיואידים (צילום: אילוסטרציה)

מתילנלטרקסון (Methylnaltrexone - Relistor), אנטגוניסט לקולטן μ אופיואידי (μ opioid receptor) עם פעילות היקפית, אושר על ידי ה-FDA לטיפול בעצירות הנגרמת על ידי אופיואידים. נתונים פרה-קליניים מציעים, כי הפעלת קולטני μ אופיואידים עשויה לשחק תפקיד גם בהתקדמות מחלת הסרטן ויכולה להוות מטרה לטיפול בסרטן.

מצבור נתונים נאספו על חולי סרטן בשלבים מתקדמים עם עצירות עיקשת הקשורה לאופיואידים, למרות טיפול בתרופות משלשלות, אשר טופלו במתילנלטרקסון במסגרת שני מחקרים מבוקרי-אינבו עם הקצאה אקראית (בשלבים III ו-IV), על מנת לבחון את שיעורי ההישרדות הכללית בניתוח המשך בלתי מתוכנן.

מתילנלטרקסון או אינבו ניתנו בזריקה תת-עורית במהלך השלב כפול הסמיות, ואחריו היה שלב עם תווית פתוחה, אשר אפשר מתן מתילנלטרקסון ללא קשר להקצאה הראשונית.

בשני המחקרים המבוקרים עם ההקצאה האקראית, 229 חולי סרטן הוקצו למתילנלטרקסון (n=117, 51%) או לאינבו (n=112, 49%). התפלגות מאפייני המטופלים וסוגי הגידולים העיקריים לא נבדלו באופן מובהק בשתי זרועות המחקר.

טיפול עם מתילנלטרקסון, בהשוואה לאינבו (76 ימים, 95% רווח בר סמך: 43-י109, לעומת 56 ימים, 43-69, p=0.033) ותגובה לטיפול (מעבר צואה), בהשוואה להיעדר תגובה (118 ימים, 59-117 לעומת 55 ימים, 40-70, P<0.001), נקשרו לחציון הישרדות כללית ארוך יותר. זאת, למרות ש-56 (50%) מבין 112 המטופלים שהוקצו לאינבו עברו בסופו של דבר לטיפול במתילנלטרקסון.

ניתוח רב-משתנים הראה, כי תגובה לטיפול (יחס סיכויים [hazards ratioי -HRי]: 0.47, 95% רווח בר סמך: 0.29-0.76, P=0.002) ואלבומין של 3.5 גרם/ד"ל ומעלה (0.46, 0.30-0.69, P<0.001) היו גורמים מנבאים בלתי-תלוי להארכת ההישרדות הכללית.

מתוך עניין, בדקו החוקרים ומצאו כי לא היה הבדל בהישרדות הכללית בין מתילנלטרקסון לאינבו בקרב 134 מטופלים עם מחלה מתקדמת שאינה סרטן, אשר טופלו במסגרת שני המחקרים שצוינו (P=0.88).

בניתוח המשך לא מתוכנן של שני מחקרים מבוקרים אלו נמצא, כי טיפול עם מתילנלטרקסון, ובנוסף תגובה למתילנלטרקסון, נקשרו עם הישרדות כללית ממושכת יותר. ממצאים אלו תומכים בהשערה פרה-קלינית לפיה קולטני μ אופיואידים עשויים לשחק תפקיד בהתקדמות מחלת הסרטן.

יש צורך במחקר נוסף לבחינת התמקדות בקולטני μ בעזרת מתילנלטרקסון כטיפול אפשרי בסרטן.

מקור:
F. Janku, L. K. Johnson, D. D. Karp, J. T. Atkins, P. A. Singleton, and J. Moss; Treatment with methylnaltrexone is associated with increased survival in patients with advanced cancer; Ann Oncol first published online August 29, 2016doi:10.1093/annonc/mdw317

נושאים קשורים:  מתילנלטרקסון,  Methylnaltrexone,  רליסטור,  קולטן μ אופיואידי,  עצירות עקב אופיואידים,  סרטן מתקדם,  הישרדות כללית,  אלבומין,  טיפול בסרטן מתקדם,  מחקרים
תגובות