דעות

אימון המוח: שני מחקרים סותרים ולקח על מגבלות הידע המדעי

מחקר מקיף בנוגע לאימון המוח שנערך על ידי חוקרים מובילים בשיתוף ה-BBC ב-2009 מצא כי אין לו כל יתרון; מחקר מקיף נוסף שהתפרסם ב-2015 מצא כי הוא דווקא מועיל; מה אפשר ללמוד מסתירה זו לגבי הדרך שבה המחקר מתאר תחום מתפתח, כמו אימון קוגניטיבי

19.09.2016, 08:21

בנובמבר 2015 פורסמו באתר ה-BBC תוצאותיו של מחקר מקיף, שבחן את האפקטיביות של אימון המוח באמצעות תוכנות מחשב ייעודיות (1). המחקר נערך על ידי קבוצת מדענים מאוניברסיטאות מובילות באנגליה, בשיתוף עם ה-BBC, האגודה לאלצהיימר בבריטניה והמועצה למחקר רפואי בבריטניה.

קבוצת הנבדקים היתה גדולה במיוחד, ומנתה מעל 6,000 נבדקים בריאים מעל גיל 50, שגויסו באמצעות פנייה דרך תכנית הטלוויזיה של הרשת - "Bang goes the theory". הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות, שתיים שביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, וקבוצת ביקורת שקיבלה מטלות כגון חיפוש מידע באינטרנט ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. הם נדרשו להתאמן במשך 10 דקות בכל יום במשך 6 חודשים, אם כי הותרה מידה מסויימת של גמישות.

תוצאות המחקר הראו, כי אימון קוגניטיבי ייעודי הוביל לשיפור משמעותי ביכולת של המתאמנים לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living – יADL), וביכולתם להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה. תוצאות המחקר פורסמו גם בעיתון המדעי JAMDAי(the journal of post-acute and long-term care medicineי) (2).

תוצאות המחקר מעניינות, אך מה שמעניין עוד יותר, היא העובדה שניסוי דומה, שגם הוא בוצע בעזרת גיוס נבדקים על ידי ה-BBC חמש שנים לפני כן - הסתיים עם תוצאות הפוכות לגמרי.

המחקר מדביק את התפתחות התחום

אימון המוח באמצעות מחשב הוא תחום הצובר תאוצה בשנים האחרונות, וחברות מסחריות המשווקות תכניות מגוונות, אימונים אישיים ותוכנות מחשב טוענות להשפעה חיובית של כל אלה על הפעילות המוחית של המשתמשים. באופן טבעי, התרחבות הפעילות באפיק המסחרי עוררה את השאלה המדעית לגבי מידת האפקטיביות שלה. מחקרים בנושא החלו להתפרסם החל משנת 2007 ואילך ורובם המוחלט דיווחו על תוצאות המצביעות של יעילותו אימון המוח. עם זאת, לרוב הם נערכו עם מספר נבדקים קטן, ועל כן התוצאות נלקחו בערבון מוגבל.

באותה נקודת זמן נראה היה שהחוקרים חרצו את דינו של תחום אימון המוח. ואולם, כאמור, שנים ספורות מאוחר יותר התפרסם מחקר שתוצאותיו שונות בתכלית

כאמור, גם בשנת 2009 נערך ניסוי מרובה משתתפים, שכונה Brain Test Britain, לבחינת היעילות של אימון המוח. הניסוי נערך ע"י ד"ר אדריאן אוון מהיחידה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת קיימבריג' ועמיתים נוספים, בעקבות פניה של ה-BBC. כמו בניסוי שתוצאותיו התפרסמו ב-2015,  המשתתפים גויסו באמצעות תכנית הטלוויזיה "bang goes the theory".

בשלב הראשון התנדבו כ-50,000 משתתפים בגילאי 18-60, ומתוכם כ-11,000 השלימו את תכנית הניסוי. המשתתפים נדרשו להתאמן במשך 6 שבועות, 3 פעמים בשבוע ובמשך 10 דקות בכל פעם. כמו בניסוי המאוחר יותר, הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות, כאשר שתיים מהן ביצעו וריאציות של אימון מוח ייעודי ואילו הקבוצה השלישית, שהיוותה את קבוצת הבקרה, קיבלה מטלות מבוססות מחשב אחרות. כל משתתפי המחקר ביצעו את המטלות באופן מקוון מביתם.

על מנת לבחון את השפעת האימון, בוצע אבחון קוגניטיבי של הנבדקים בתחילת הניסוי ובסופו. באבחון בוצעה הערכה של מדדים כגון הסקת מסקנות, זכרון מילולי לטווח קצר, זכרון עבודה ולמידה אסוציטיבית של צימוד. כל הקבוצות הראו שיפור מזערי ביכולות שנמדדו, אך השיפור בקבוצות שהתאמנו היה דומה לזה שנמדד בקבוצת הבקרה.

כתוצאה מכך פסקו החוקרים נחרצות כי אימון המוח אינו אפקטיבי. תוצאות הניסוי פורסמו בכתב העת היוקרתי Natureי(3), וכן גם בשידורי ובאתר ה-BBCי(4). כך, זכו הניסוי ומסקנותיו לחשיפה גדולה - הן בקרב הקהילה המדעית והן בקרב הקהל הרחב.

באותה נקודת זמן נראה היה שהחוקרים חרצו את דינו של תחום אימון המוח. ואולם, כאמור, שנים ספורות מאוחר יותר התפרסם מחקר שתוצאותיו שונות בתכלית, ומעידות על יעילותו של האימון.

מעניין לציין כי מלבד העובדה שה BBC היה שותף בשני הניסויים וגיוס המשתתפים בוצע דרך אותה תכנית, גם שלושה מהחוקרים שלקחו חלק בניסוי הראשון היו שותפים לשני, וביניהם אף מוביל המחקר ד"ר אוון. מה גרם לכך שהתוצאות והמסקנות היו שונות כל כך לאחר שש שנים בלבד?

ניתן להצביע על מספר הבדלים עיקריים:

1. גיל הנבדקים. בניסוי הראשון השתתפו אנשים בגילאי 18-60. היעילות של אימון המוח עולה עם הגיל, ולכן הקבוצה שנבדקה בניסוי השני שכללה אנשים מגיל 50 ומעלה היתה רלוונטית יותר.

2. משך האימון. בניסוי הראשון המשתתפים התאמנו שלוש פעמים בשבוע, עשר דקות בכל פעם, במשך שישה שבועות. כלומר בסה"כ מדובר על שלוש שעות מצטברות של אימון, זמן מועט שכנראה לא הספיק לקבלת תוצאות משמעותיות. הניסוי המאוחר יותר נמשך שישה חודשים, והמשתתפים התאמנו באופן יומיומי.

3. התוכנות. שש השנים שחלפו בין הניסויים הן פרק זמן ניכר, בו השתפרו מאוד תוכנות האימון בהן נעשה שימוש.

למעשה, הניסוי שפורסם ב-2009 עורר לא מעט ביקורת מצד גופים מסחריים ואנשי מחקר (5-9). מלבד שלושת הגורמים שתוארו לעיל, אשר שופרו במחקר שפורסם ב-2015, הועלתה גם ביקורת לגבי סביבת האימון. המשתתפים התאמנו בבית, בסביבה בלתי מבוקרת ובאימון אחיד שלא הותאם באופן אישי.

מחקר בודד, מרשים ומקיף ככל שיהיה, לא יכול להוות מדד מוחלט. כדי לגבש עמדה בנושא מסויים יש לבחון את כלל המחקרים בתחום.

המתנגדים טענו, כי תנאים אלה אינם מספקים ויש צורך בבניית תכנית אישית ו/או סביבת עבודה ייעודית, או לפחות בקרה כלשהי כי המתאמנים אכן התייחסו למטלות במידת הרצינות הראויה. ביקורת נוספת נגעה לאופן שבו התבצע האבחון, ולנשירה הגבוהה (כ-80%).

יותר מכל, מסיפור זה ניתן ללמוד על האופן שבו עלינו לבחון תוצאות מדעיות. כל אחד משני המחקרים נוהל על ידי קבוצות מחקר מקצועיות וראויות, וכלל מספר גדול של נבדקים. עם זאת, הם הגיעו למסקנות הפוכות. מחקר בודד, מרשים ומקיף ככל שיהיה, לא יכול להוות מדד מוחלט. כדי לגבש עמדה בנושא מסויים יש לבחון את כלל המחקרים בתחום.

הצורך במחקרים נוספים 

בתחום אימון המוח פורסמו מאמרים רבים, וחלקם הגדול הצביע על יעילות האימון. ב-2014 פורסמה מטה-אנליזה (10), שמצאה כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, את המהירות שבה ניתן לעבד מידע, וכן את התפיסה המרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא, כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי.

נקודה נוספת שיש לשים לב אליה היא נקודת הזמן שבה נבחן תחום מסויים. אימון המוח הנו תחום צעיר ומתפתח, ובהתאם גם המחקר שלו. כמו בכל נושא הקשור לתפקוד מוחי גם כאן הפרמטרים והמדדים מרובים ומורכבים, והדרך למיפוי שלהם עדיין ארוכה. ועם זאת, כמו בכל התפתחות טכנולוגית, גם כאן ניתן לראות כיצד הידע שנאסף בהדרגה מביא להבנה מרובה יותר של הנושא ולהצלחה מרובה יותר, הן מבחינת האימון עצמו והן מבחינת היכולת להעריך את יעילותו.

אלי גל, פיסיקאי ויזם, הקים את מכון בריין טריין ומנהל אותו החל משנת 2008;  פיתח את שיטת בריין-טריין לאימון המוח ומלווה הקמת מכונים בכמה מדינות; אתר החברה: www.brain-train.co.il

מקורות:
1. http://www.bbc.com/news/health-34701907
2. Corbett at al. The Effect of an Online Cognitive Training Package in Healthy Older Adults: An Online Randomized Controlled Trial. JAMDA 2015, 16(11):990-7
3. Owen et al. Putting brain training to the test. Nature 2010, 465(7299):775-8
4. http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/8632254.stm
5. http://www.nature.com/news/2010/100420/full/4641111a.html
6. http://sharpbrains.com/blog/2010/04/20/bbc-brain-training-experiment-the-good-the-bad-the-ugly/
7. http://sharpbrains.com/blog/2010/05/10/scientific-critique-of-bbc-nature-brain-training-experiment/
8. http://www.prnewswire.com/news-releases/posit-science-disputes-results-of-the-bbc-brain-training-study-91634379.html
9. http://www.labtimes.org/editorial/e_144.lasso
10. Lampit et al. Computerized Cognitive Training in Cognitively Healthy older Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis of Effect Modifiers. PLoS Med 2014, 11(11): e1001756

נושאים קשורים:  דעות,  מחקר,  אימון המוח,  תוכנות מחשב,  מחקר מדעי,  בריטניה,  BBC,  ניסוי
תגובות