חדשות

מחקר ישראלי חשף מנגנון מולקולרי חדש המעורב במחלת ALS

המחקר, שנעשה באוניבריסטת בן-גוריון ופורסם ב-PNAS, שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות "חלבוני הסוכך" (Chaperone) במחלת ניוון השרירים ALS

דימות עם אבחון קליני של ALS (מקור: ויקיפדיה)
דימות עם אבחון קליני של ALS (מקור: ויקיפדיה)

מחקר ישראלי חדש שופך אור על ההשפעה החשובה שיש לרמות "חלבוני הסוכך" (Chaperone, שפרון) במחלת ניוון השרירים ALS. דו"ח המחקר, שנעשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, פורסם באחרונה בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים (PNAS).

החוקרים דיווחו, כי הציגו לראשונה את האפיון של מנגנון מולקולרי חדש המעורב במחלה, במודלים in vivo, שיכול להוביל לפיתוח עתידי של טיפולים חדשים ל-ALS.

מחלת ה-ALS ידועה גם בשם "מחלת לו גריג". היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המערבת מוות של נוירונים מוטוריים השולטים על השרירים הרצוניים. המחלה מאופיינת בחולשה הדרגתית ובשיתוק בשל ניוון שרירים. היא גורמת לקושי לדבר, קושי לבלוע, ובסופו של דבר קושי לנשום. הגורם ל-ALS אינו ידוע בכ-90% מהמקרים, אך ב-10% מהם נמצאו גורמים גנטיים.

בדרך כלל המחלה מתפרצת בגילאי 60-40, ותוחלת החיים מרגע אבחון המחלה היא בין שנתיים לחמש שנים. כ-10% מהלוקים בה שורדים יותר מעשר שנים. אין כיום תרופה או טיפול יעיל ל-ALS.

לדברי החוקרים, הגברת פעילות הליווי של ה-MIF התוך-תאי, יכולה לשמש אסטרטגיית טיפול אטרקטיבית ב-ALS

כ-20% מהמקרים הגנטיים נגרמים בשל מוטציות בגן הסופראוקסיד דיסמוטאז (SOD1). מחקרים שונים הראו, שמוטציות בגן הזה (כיום מוכרות יותר מ-165 מוטציות שונות) מעוררות הרג סלקטיבי של נוירונים מוטוריים, מכיוון שהם לובשים צורה מסוימת של רעילות. עם זאת, הבסיס של הרעילות הסלקטיבית הזו טרם זוהה.

באחרונה, כתבו מחברי המאמר המדעי, הם זיהו את החלבון הרב-שימושי macrophage migration inhibitory factorי(MIF) כ"שפרון" של SOD1 שלא קופל כראוי. המחקר מראה, שפעילות מוגברת של MIF מדכאת הצטברות של SOD1 שלא קופל כראוי בתאי הנוירונים, ומאריכה את הישרדותם של נוירונים מוטוריים המבטאים מוטציות של SOD1.

כעת, ממצאי המחקר, שנעשה במעבדתו של ד"ר אדריאן ישראלסון מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדגימים לראשונה, ש-MIF אנדוגני משמש in vivo כחלבון שפרון ל-SOD1 שלא קופל כראוי.

המחקר מצא, כי סילוק מוחלט של ה-MIF אצל עכבר מעבדה, בעל SOD1 מוטנטי החולה ב-ALS תורשתי, הגביר את הצטברות ה-SOD1 שלא קופל כראוי, האיץ את התפרצות המחלה ואת התקדמותה בשלבים מאוחרים, וקיצר את תוחלת החיים של העכברים בהם נעשה הניסוי.

לדברי החוקרים, מאמצים אלו מזהים פעילות נמוכה של ה-MIF בנוירונים המוטוריים כמרכיב אפשרי של פגיעות סלקטיבית לקיפול פגום של SOD1. החוקרים מעלים את הסברה, שהגברת פעילות הליווי של ה-MIF התוך-תאי, יכולה לשמש אסטרטגיית טיפול אטרקטיבית ב-ALS.

המחקר מומן בידי הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו-לאומית למדע, תכנית המסגרת השביעית של מענק Career Integration של תכניות מארי קירי, הקרן הגרמנית-ישראלית והמכון הלאומי לפסיכו-ביולוגיה בישראל.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  אוניברסיטת בן גוריון,  מחלת ALS,  ניוון שרירים,  חלבונים,  מחלת לו-גריג
תגובות