חדשות

אחרי פסיקת בג"צ, הר"י מבהירה: "החוק אינו מחייב רופאים לסייע להזנה בכפייה"

יו"ר הר"י ויו"רית הלשכה לאתיקה שלחו אתמול מכתב לכלל חברי הארגון, בו הם מבהירים את השלכות פסיקת בג"צ השבוע, שדחה את עתירת הר"י נגד תיקון לחוק המאפשר הזנה בכפייה; שופט בג"ץ אליקים רובינשטיין: "יביט כל רופא אל מצפונו ושבועת הרופאים - ויחליט באשר יחליט"

ד"ר ליאוניד אידלמן (צילום: פלאש 90)

ההסתדרות הרפואית הפיצה אמש (ב') מכתב לכלל חבריה, שעליו חתומים יו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן, ויו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, ד"ר תמי קרני, ובו התייחסות מפורטת לפסק הדין שניתן בתחילת השבוע בבג"צ בנוגע להזנה בכפייה של אסירים ועצירים ביטחוניים. הרכב של שלושה שופטי בג"צ דחה את העתירה שהגישה הר"י נגד תיקון לחוק, המאפשר הזנה בכפייה של עצירים ביטחוניים.

במכתב לרופאים מודגשים היבטים שונים בפסק הדין, ומובאים ציטוטים מתוכו. "אף שהחוק לא נפסל, נבקש לחזור ולהדגיש כי לא חלה כל חובה על רופא לקחת חלק בהליך המשפטי לבקשת היתר להזנה או להאכלה בכפייה, וכי השתתפות בהליך כזה, ובוודאי ביצוע כל פעולה רפואית כופה בניגוד לרצונו של המטופל, יהא אשר יהא, גם אם באישור בית משפט, נוגדים את כללי האתיקה הרפואית בארץ ובעולם, על כל המשתמע מכך", נכתב.

"הרינו לעדכן את הרופאים", כתבו ד"ר אידלמן וד"ר קרני, "כי לצערנו החליט כבוד בית המשפט לדחות את העתירה בפסק דין ארוך ומנומק מאת כבוד המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, כבוד השופט נעם סולברג וכבוד השופט מני מזוז. בית המשפט קבע בפסק הדין כי חוק ההזנה בכפייה עומד במבחנים לבחינת חוקתיותו של החוק ומשום כך אין לפסול אותו".

"האחריות היא על הרופא ורק על הרופא, הן במתן חוות דעת רפואית לצורך דיון בבית המשפט המחוזי והן בהחלטה לאפשר הפעלת כוח לצורך הזנה"

הם הוסיפו, כי "כבוד המשנה לנשיאה עמד על כך ש'השימוש בחוק הוא שלב אחרון, מעין 'נשק יום הדין'' והבהיר כי הוא איננו בא להחליף את חוק זכויות החולה ואת החובה לנהל דיאלוג עם המטופל כדי שיקבל טיפול בהסכמה".

בהתייחסות לשיקול הביטחוני, מציינים יו"ר הר"י ויו"ר הלשכה לאתיקה, כי בפסק הדין נאמר שהוא שיקול "יוצא דופן, והשימוש בו ייעשה במשורה שבמשורה ובמקרים חריגים, שבהם הביאה המדינה ראיות המצביעות על ודאות קרובה חמורה בביטחונה".

"באשר להאכלה מלאכותית באמצעים כופים כגון זונדה", כתבו השניים, "קבע כבוד המשנה לנשיאה כי: 'ככל שישנו אמצעי שפגיעתו פחותה מזו של הזנה מלאכותית, ויש באמצעי זה כדי להשיג את הצלת חייו של שובת הרעב, יימנע בית המשפט ממתן הוראה לטיפול רפואי באסיר בניגוד לרצונו. בנוסף לכך, גם בתוך האפשרויות להזנה מלאכותית, שומה על בית המשפט לבחון את החלופות לפי מידת הפולשנות של ההליך המבוקש ומידת הפגיעה בכבודו של האסיר. מכאן למשל, ברי כי בית המשפט לא יורה על טיפול באמצעות זונדה כאשר ישנו אמצעי מידתי יותר להצלת חיי האדם'".

באשר לעמדת הר"י בעניין כללי האתיקה המחייבים את כלל הרופאים בארץ ובעולם, מציינים השניים כי השופט רובינשטיין הדגיש בפסק הדין: "איננו מבקשים חלילה בפסק דין זה להפחית מערכה ומחשיבותה של הר"י והעמדה המוסרית שהיא מבקשת להשמיע בענייננו".

לדבריהם, הוא הבהיר כי החוק קובע מפורשות ש"אין בו (בחוק) כדי לחייב מטפל לתת לאסיר שובת רעב טיפול רפואי", והסביר כי: "יביט כל רופא אל מצפונו ושבועת הרופאים - ויחליט באשר יחליט".

"מהפסקה האחרונה", כתבו עוד ד"ר אידלמן וד"ר קרני במכתבם לחברי הר"י , "ברור כי האחריות היא על הרופא ורק על הרופא, הן במתן חוות דעת רפואית לצורך דיון בבית המשפט המחוזי והן בהחלטה לאפשר הפעלת כוח לצורך הזנה ובביצוע ההזנה עצמה".

"אנו משוכנעים כי רופאי ישראל ימשיכו לטפל בשובתי רעב במסירות ובמקצועיות, כפי שפעלו עד עתה, ישתדלו לרכוש את אמון שובת הרעב ברופא, יבצעו כל מה שניתן להצלת חייו בהסכמתו ורק כאשר מצבו יתדרדר עד חוסר יכולת להביע התנגדותו באופן ברור, יפעילו אמצעי החייאה במידת הצורך, וכן יטפלו באופן מקצועי בתקופה שלאחר הפסקת שביתת הרעב", כתבו.

המכתב המלא

נושאים קשורים:  חדשות,  בג"ץ,  בית המשפט העליון,  הר"י,  אתיקה,  ד"ר תמי קרני,  מכתב,  פרופ' ליאוניד אידלמן
תגובות
 
אנונימי/ת
14.09.2016, 07:49

טוב תעשה הר"י אם תשנה את הטונים שלה.

כמובן שרופא אינו מחויב להזין בכפיה אם זה מנוגד למצפונו אך זה לא הדבר היחיד שרופא אינו מחויב לעשות אם זה מנוגד למצפונו (רופא, למשל, יכול לסרב לבצע הפסקת הריון ללא אינדיקציה רפואית אם זה מנוגד לרצונו).

הרעיון כאן שבג"צ בחן את החוק (שיש בו סייגים רבים) אל מול המצב החוקתי, זכויות החולה ותפקיד הרופא והחליט שהחוק עומד במבחן. הרציונאל מאחורי ההחלטה הזו (ואת זה משום מה הר"י לא מצליחים להבין) שצריך לבחון את התמונה בכללותה. אי אפשר רק להסתכל באסיר בודד, אלא בקונטקסט ובהשלכות הנלוות.
מה שבג"צ אמור לעשות (ונראה שאכן כך עשה) זה לבחון מכלול ערכים שאנו רוצים לקדם שישליכו על המציאות בה נחייה, ולא נקודת מבט צרה.

כמו שנכתב בהודעה אחרת של הר"י בה הם טוענים שהם לומדים את החלטת בג"צ - באמת כדאי להם ללמוד. אבל ללמוד מתוך ראש פתוח, ולא מתוך גישה שבג"צ שוגה ואיך אנחנו בכל זאת עושים דווקא.

15.09.2016, 08:47

שלום.חבל שאתה כותב באנונימיות.
אכן יש טעם בדבריך!!

אנונימי/ת
15.09.2016, 18:24

אכן, הר"י שמה את עצמה בעמדה של שופט ערכים מומחה ומקדם זכויות הפרט יותר מחמיר מבג"ץ.
לא ראינו שהר"י מאמצת נורמות ערכיות באותה רמת חומרה כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לשכר הרופאים, נורמות השר"פ וכספים שעדיין מבוקשים מחולים במזומן. שם יש להר"י יותר מה לומר, אל תוך הבית פנימה בענייני ערכים.

אנונימי/ת
23.09.2016, 17:24

אני לא מזין.
ולמען הסר ספק שירתתי בצבא שירות מלא ובלה בלה בלה.
ידעו השבכ מוסד צהל ומשרד ראש הממשלה שאני שם עליהם *×= כזה ענק!
תלכו ללמוד שבע שנים ותחליטו לבד מה אתם עושים. אני לא חייב לכם כלום ולא עובד אצלכם (למרות שאתם חושבים שכל המדינה כן). לכו לעזאזל

אנונימי/ת
25.09.2016, 15:49

אילו פנינים יצאו לך.
התגובה מעידה בעיקר עליך. סתם שתדע, את החוק העבירה הכנסת (לא המוסד, לא שב"כ ולא צה"ל), והוא אושר ע"י בג"צ (שמהסגנון שלך ניתן לשער שגם עליו את שם X). והגוף שדווקא נושא באחריות לשלומם של האסירים הוא בכלל שב"ס שאותו לא ציינת.
יש לי הרגשה שלא קראת לא את החוק ולא את פסיקת בג"צ.
ואם כל הגופים שהזכרת ילכו לעזאזל - קשה לי לראות איך אתה תתקיים כאן.