חדשות

יו"ר הר"י: אני חושש שהבטחות הממשלה למערכת הבריאות יישארו על הנייר"

ד"ר ליאוניד אידלמן אמר את הדברים בפאנל שקיים העיתון "כלכליסט", ביחד עם מנהלי "כללית" ו"מאוחדת" ומנהל "וולפסון"; בנוגע לתקציב החדש, אמר מנהל "כללית" אלי דפס: "בואו נראה בעוד שנה אם כל מה שהובטח אכן התקבל; הבשורה הגדולה היחידה היא התוספת לסל הבריאות"

צמרת הר"י בתדרוך לתקשורת לקראת שביתת מחאה על פרק הבריאות בחוק ההסדרים (צילום: הר"י)

יושב ראש ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר כי מאבק הארגון בפרק הבריאות בחוק ההסדרים לא תם, וכי סכסוך העבודה שהר"י הכריזה לא בוטל. "לשביתת המחאה של יממה אחת לפני עשרה ימים יצאנו בלית ברירה. הודענו חד משמעית למשרד האוצר ולמשרד הבריאות שהצעדים הבאים שלנו יהיו תלויים בהחלטות הצוותים שאמורים לקום כדי לדון בנושאים השונים שהעלינו", אמר ד"ר אידלמן.

יו"ר הר"י אמר את הדברים בפאנל שכינס היומון "כלכליסט", שבו השתתפו עוד אלי דפס, מנכ"ל "כללית", זאב וורמברנד, מנכ"ל "מאוחדת" וד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים "וולפסון", שהיה בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות. משתתפי הפאנל החליפו דעות והערכות על שביתת הרופאים, תקציב הבריאות, סוגיית המתמחים, הרפורמות השונות בתחום הבריאות שמשרד הבריאות מקדם ומצבן הגירעוני של קופות החולים.

ד"ר אידלמן ציין, כי "לצוותים (שהקימו משרדי הממשלה במסגרת ההחלטה על התקציב, מערכת דוקטורס אונלי) יהיה חופש רב לקבל החלטות שגם עלולות לפגוע במערכת, ברופאים ובחולים כאחד. אם נראה פוטנציאל לכך, נחריף את הצעדים. הגדרות העבודה של הצוותים רחבות. הכול תלוי בהחלטות הממשלה. אני חושש שההבטחות יישארו על הנייר".

מנכ"ל "כללית", אלי דפס: "את אנשי האוצר לא מעניינת בריאות התושבים; מעניינים אותם ריסון ההוצאה הלאומית והירידה של ההוצאה הפרטית על בריאות"

זאב וורמברנד אמר בכינוס: "הגירעון המצטבר של הקופות הגיע לכמעט 3 מיליארד שקל. שר הבריאות הצליח להשיג תוספות של 3.7 מיליארד שקל –מזה 2.2 מיליארד שקל ל-2017. לקופות עדיין יהיה גירעון, אבל הוא יופחת. התוספת לסל התרופות וכספי התמיכות שהוכנסו לבסיס סל הבריאות הם לטעמי סכום מהותי ומספיק".

אלי דפס לעומתו טען שהתוספות אינן מספקות. "בואו נראה בעוד שנה אם כל מה שהובטח אכן התקבל. בתחילת השנה הצהירו (משרדי האוצר והבריאות) שבאפריל יינתנו 900 מיליון שקל לקיצור תורים. ואז אמרו שזה יקרה ביוני. והנה אנחנו עוד רגע בספטמבר ואגורה מכל זה לא הגיעה".

דפס הוסיף: "משרד האוצר אמר שהוא הוסיף בשנים האחרונות מיליארדי שקלים למערכת הבריאות. זה נכון, אבל כשבודקים מוצאים שהמערכת גדלה. לפני עשור היו כאן 6 מיליון תושבים והיום יש 8 מיליון בגיל ממוצע גבוה יותר. כל התקציבים שמדברים עלייהם זה כסף שאין בו כדי להביא לשינוי המצב. אין ראייה ארוכת טווח".

עם זאת אמר דפס, כי "הבשורה הגדולה היחידה היא התוספת לסל הבריאות. אני מברך עלייה כי מדובר בכסף אמתי".

ד"ר ברלוביץ' אמר על התוספות לתקציב הבריאות, ש"הן בגדר פלסטר למערכת מדממת". "מערכת הבריאות זקוקה", ציין "לתוכנית רב־שנתית לחמש או שבע השנים הבאות".

ד"ר אידלמן התייחס לנושא זה בדיון ואמר: "אחת הדרישות שלנו היתה העמדת תקציב ייעודי לקיצור תורים. כל אחד במדינה שזקוק לרפואה יודע שהתורים בלתי נסבלים. פרט לכמה פרוטקציונרים ופוליטיקאים, רוב האנשים ממתינים לטיפולים חיוניים זמן בלתי נסבל. בכנסת הבטיחו כסף לעניין הזה לפני חצי שנה. בהתחלה דיברו על 900 מיליון שקל, אחר כך על 700 מיליון שקל, ועכשיו מדברים על 770 מיליון שקל לקיצור תורים ולמאבק בזיהומים גם יחד. כמה כסף יהיה בסוף? אף אחד לא יודע".

דפס הוסיף בעניין זה: "כשמסתכלים על המספרים רואים שהקצו 150 מיליון שקל בשנה לקיצור תורים, 180 מיליון שקל לחיזוק תשתיות ו־600 מיליון שקל להסטת ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית. המשמעות היא שתתווסף מסה של מטופלים לתורים הקיימים, בלי טיפול באורכי התורים כיום. הכיוון הזה לא נכון. את כל הכסף צריך היה להשקיע בקיצור התורים. אבל את אנשי האוצר לא מעניינת בריאות התושבים; מעניינים אותם ריסון ההוצאה הלאומית והירידה של ההוצאה הפרטית על בריאות".

הפאנל דן גם בסוגיית המתמחים. ד"ר ברלוביץ' אמר: "אם רופא מתמחה יעשה פחות תורנויות, לפי ההסכם הקיבוצי הקיים, לא יהיה לו אוכל. המתמחים משתכרים הכי מעט במערכת הבריאות. כדי להגיע לרמת השתכרות סבירה, מתמחה עושה שש תורנויות בממוצע בחודש. זה לא קל. המתמחים מצפים לעבוד כמו כל פועל בניין במדינה — חמישה ימים בשבוע, 40 שעות. אבל אם רופאים יעבדו 40 שעות בשבוע לא יהיה להם ממה לחיות. אלה ההסכמים הקיימים.

"אני חושב שצריך להוסיף תקנים. יש כיום הרבה רופאים שאין להם תקן להתמחות והם מקבלים דמי אבטלה. צריך להגדיל את מספר התורנויות ולמצוא דרך לפצות רופאים שלא נמצאים בבית החולים, למשל לשלם למתמחים עבור כוננות מהבית".

דפס חלק עליו: "צריך להשוות מתמחים למתמחים. זה פרק מסוים בחיים שבו הם מרוויחים שכר מינימום, כמו עורכי דין ורואי חשבון. תורנויות הן הכרח. מה זה מתמחה ללא תורנויות? זה כמו להגיד למתמחה בעריכת דין שיקבל שכר בלי לשבת מול שופט. המשמעות של התמחויות היא להתנסות במצבים רפואיים. שבע עד תשע תורנויות בחודש למתמחה -זו תקלה, אבל מצב שבו מתמחה עושה פחות משש תורנויות בחודש, פוגע בהכשרתו. אם נפחית את התורנויות שלהם, ההתמחות תתארך בשנה. נכון, צריך לספק להם תנאי התמחות נכונים עם מנוחה ועזרה, בעיקר בשעות הלחץ שבין 16:00–23:00, אבל השכר שלהם הוגן. צריך לזכור שיש להם אופק השתכרות מצוין, מה שאין לעובדי בניין".

הדיווח המלא ב"כלכליסט"

נושאים קשורים:  חדשות,  הר"י,  תקציב,  חוק ההסדרים,  פרק הבריאות,  מתמחים,  גירעון קופות החולים,  יו"ר הר"י,  פרופ' ליאוניד אידלמן
תגובות
22.08.2016, 20:45

הבטחות הממשלה?
משרד האוצר?
זה אפילו פחות אמין מנרקומן פעיל שמגיע למיון עם "כאבים 10/10 בכל הגוף".
אני לא רק חושש, אני יודע! שהם ישארו על הנייר.