צוות סיעודי

אחיות ואחים מהקהילה הערבית סובלים מעוינות ומדעות קדומות מצד מאושפזים בישראל

מחקר מצא, כי אחים ואחיות שעובדים בבתי חולים ציבוריים בישראל מרוצים מהביטחון התעסוקתי, הגיוון, אפשרויות הקידום וההשפעה החיובית של עבודתם על האוכלוסייה הערבית, אך מנגד מדווחים על תגובות שליליות חריפות ממאושפזים

חדר מיון. צילום: אילוסטרציה

גיוס ושימור כוח עבודה עם מגוון אתני במערכת הבריאות תורמים ליכולת לספק טיפול התואם לאוכלוסייה רב-תרבותית. אף על פי כן, החוויות התעסוקתיות של צוות סיעודי השייך למיעוט אתני עדיין לא נבחנו בצורה מספקת, כולל השלכות רב-תרבותיות על אטרקטיביות המקצוע, שחיקה וכוונה להחליף מקצוע (turnover intentions).

מחקר זה בוצע במטרה לבחון את החוויות התעסוקתיות של אחים ואחיות מהמגזר הערבי בבתי חולים ציבוריים בישראל. החוקרים מציינים, כי מדינת ישראל הינה מקרה בוחן מעניין, מאחר שמספר האחים והאחיות הערבים שמהווים את כוח העבודה הסיעודי בישראל עלה בעשורים האחרונים במידה ניכרת. רבים מהם עובדים בסביבה מעורבת של יהודים וערבים, אשר מושפעת מהסכסוך הישראלי-פלסטיני.

במסגרת המחקר בוצעו ראיונות עומק עם 13 אחים ואחיות מהמגזר הערבי שעובדים בבתי חולים ציבוריים בישראל.

המרואיינים ציינו מספר יתרונות הקשורים למקצוע הסיעוד, כמו גם מספר קשיים בהם הם נתקלים במסגרת עבודתם ביום-יום, אשר קשורים ישירות להיותם אנשי צוות סיעודי ממיעוט אתני.

הם תיארו את מקצוע הסיעוד ככזה המציע מגוון אפשרויות תעסוקה, ביטחון תעסוקתי, התפתחות מקצועית וקידום. המרואיינים מאמינים כי עבודת הסיעוד תורמת לבריאות הקהילה הערבית ומגבירה את ההתאמה התרבותית של מסגרות הטיפול בבתי חולים בישראל.

עם זאת, המראויינים ציינו כי הם חשים בדעות קדומות וסטראוטיפים שליליים נגדם. הם נתקלים במבטים המביעים מורת רוח, סירובים לקבל מידם טיפול ואף עוינות כלפיהם. החוויה הכפולה של השילוב, יחד עם הדחייה, מעצבים את אסטרטגיות ההתמודדות של אנשי צוות אלו.

החוקרים מציינים, כי ממצאי המחקר יכולים להיות בסיס למחקר מערכתי, אשר יבדוק את התפיסה של אחים/יות ומטופלים לגבי טיפול רב-תרבותי. יש לנקוט פעולה על מנת להבטיח תנאי עבודה מיטביים עבור אנשי צוות ערבים.

לדברי החוקרים, יש צורך במדיניות ופעולות של מוסדות הבריאות כדי להתמודד עם הקשיים הייחודיים למגזר זה, כמו גם מינוי בעל משרה שיהיה אחראי למזעור העוינות כלפי צוות רפואי מקבוצת מיעוט והתמודדות עם סטראוטיפים.

מקור:
Keshet Y, Popper-Giveon. Work experiences of ethnic minority nurses: a qualitative study. Isr J Health Policy Res. 2016 Jul 20;5:18. doi: 10.1186/s13584-016-0076-5. eCollection 2016.

נושאים קשורים:  צוות סיעודי,  רב-תרבותיות,  מקום עבודה מעורב,  הסכסוך הישראלי-פלסטיני,  בתי חולים ציבוריים בישראל,  ביטחון תעסוקתי,  עוינות מצד מאושפזים,  דעות קדומות,  סטראוטיפים,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
18.08.2016, 17:17

מסכים במאה אחוז.

אנונימי/ת
18.08.2016, 21:10

החברה הישראלית (בכלל זה יהודי ישראל וערביי ישראל) לוקה בגזענות ובקיצוניות. האם כאשר אדם מאושפז או בן משפחה מאושפז הדיעות הקדומות והגזענות חולפות להן? נהפוך הוא! בני אדם במצוקה שבים אל הפחדים הקמאים ואל היצרים האפלים ביותר. רופאים, אחיות, חולים, בני משפחה כולם בני אדם ולכולם מעלות של בני אדם וחולשות של בני אדם.

היי. איך הדבר הנ"ל התגלגל לידי "תקנה?!" לא הבנתי!!!! מה הקשר בין החווית המתוארות לבין "בעל תפקיד למזעור העוינות?"
אם כך, גם במערכת החינוך, הרווחה, במשרדי הממשלה, בביטוח הלאומי, בגנים ובשכונה ליד.. בכול מקום צריך להציב "תקן למזעור עוינות!!"

חיפשתי בדווח לעיל מילה אחת הדומה למילת חינוך למשל.., חינוך הצוותים לדרכי התמודדות עם תופעות מסוג זה!
צוותים מוכשרים להתמודדות עם החייאה, אירוע רב נפגעים, בקרות משרד הבריאות.. אך להתמודד עם מטופל עוין לא!!!! נשמע משונה!
שוב השיח הנ"ל ולעניות דעתי, עתיק ואינו רלוונטי לימינו, מתאים לקורס סמסטריאלי! ספק, לפרסום בפורום זה!! הפלורליזם נמצא בכול מקום, לכן גם הגזענות! לא יעזור שום "שומר ראש" ושום "תקן" לשם זה יש מכון מסר בשיבא.
אני עדה למקרים בהם מטופלים ביקשו דווקא אח או אחות ערבים לטיפול, עדה למפגשים מרגשים בין מטופל/ למטפל ערבי, אתיופי.. עדה למגוון רחב ועל בסיס יומי של חוויות דו קיומיות במיטבן!
למען חקר תופעה דרושות הרבה אבל הרבה שנות עמל מפרך.
מכבדת את אלו שעמלו על הדיון והממצאים, אך אין בי כוונה להסכים אתם, בוודאי לא עם המסקנה המשונה!
אנא ולסיכום.. ראו את הצד החיובי גם בחצאי הכוסות הריקות.
בברכה. סאאידה סדיק

אנונימי/ת
22.08.2016, 22:24

כל הכבוד סאאידה, כרגיל הוספת דברי חוכמה ואמת, המשיכי כך!!!

אנונימי/ת
21.08.2016, 10:01

המחקר הזה מבוסס ראיונות עם 13 אחים/אחיות בלבד. כול המלצה של החוקרים למקבלי החלטות אין לה כול תוקף. צודקת סאאידה!