דעות

מדוע אנחנו הרופאים מתכוונים לשבות ביום חמישי הקרוב

השביתה לא תעסוק בתנאי השכר של הרופאים ומנהלי המחלקות - היא תעסוק בהפרת הבטחות של משרד האוצר למערכת הבריאות והזלזול של נערי האוצר בציבור; זו שביתה נטו למען הציבור כולו והיא זכאית לתמיכה ציבורית הסברתית רחבה

ניתוח בבית חולים בישראל (צילום: אילוסטרציה)

ביום חמישי הקרוב הרופאים בכל בתי החולים הציבוריים צפוים לפתוח בשביתת מחאה של יום אחד. המחאה מתמקדת בנושא אחד - שיפור הטיפול בחולים. ליתר דיוק, ב-900 מיליון שקל שהובטחו למטרה זו בתקציב 2016 לקיצור התורים של החולים ולא הגיעו - למרות שהשנה נגמרת בקרוב.

הפעם השביתה לא תעסוק בתנאי השכר של הרופאים ומנהלי המחלקות, גם לא בשעות העבודה הארוכות או בניתוחים מחוץ לבתי החולים הציבוריים, השביתה תעסוק בהפרת הבטחות של משרד האוצר למערכת הבריאות והזלזול של נערי האוצר בציבור.

"החולים צריכים להזדהות עם השביתה כי אני וחברי מנסים להשיג למערכת את שהובטח לה בעבר ועדיין לא התקבל"

מעבר לכסף, שלא הגיע כמובטח, השביתה תתמדק גם במחאה על "רפואת הביטוחים המשלימים" שהיא ניסיון להסיט טיפולים לבתי החולים הציבוריים ללא תוספת מיטות, תקני רופאים וצוות ובלי משאבים כספיים. באוצר מבקשים להעמיס על מערכת ציבורית עמוסה לעייפה עוד מעמסות ללא השקעה. זהו סוג של "פטנט" ממשלתי, שקשה לראות כיצד יפעל לנוכח מצבם הקשה של בתי החולים הציבוריים.

אם לא די לנו בבעיות הללו, הרי שבחוק ההסדרים לשנת 2017 הממשלה עומדת להטיל "מס" נוסף בהיקף של כ-200 מיליון שקל על הכנסות הביטוחים שיתייקרו ושרוב אזרחי ישראל משלמים, כדי לממן את התוספת הצפויה לסל התרופות. כדי שהביטוחים עצמם לא יתמוטטו פיננסית הממשלה מנחה אותם לקצץ בשירותים שניתנו בעבר ללא עלות. לכך נוסף הטיעון המוזר, לפיו בתי חולים שלא עמדו ב-2016 בחוק התקציב השנתי, או שצפויים לחרוג מתקציבם, לא יהיו זכאים החל מינואר 2017 לקבלת תקציבי פיתוח, הצטיידות ותמיכות.

"אנשי האוצר עוסקים במספרים. הם אינם פוגשים את חדרי הניתוח העמוסים ואת הרופאים התשושים"

את המחיר ישלם הציבור שיצטרך להמתין זמן ארוך עוד יותר לקבלת טיפול או לניתוח. דו"ח "מרכז טאוב" שפורסם לאחרונה חשף שוב, שזמני ההמתנה לטיפולים בישראל ארוכים בהשוואה למערב ולמדינות OECD, והדבר בולט במיוחד בפריפריה. בישראל. בדו"ח מצוין במפורש, שבישראל אין עדיין תכנית ב-2016 לטיפול בבעיות ההמתנה לניתוחים, למרות שחוק בריאות הממלכתי קבע כי כל תושב זכאי לקבל טיפול רפואי בזמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו. החוק הפך ללעג במציאות הבריאות הציבורית שלנו.

משרד האוצר מתקשה להבין שמערכת בריאות יעילה ומתפקדת כראוי היא משימה חברתית חשובה שגורמת לביטחון אזרחי ולאמון במערכות השלטון ותפקודם. חולה שממתין זמן רב יחסית לניתוח בעודו סובל ממחלה ומכאבים מהולים בדאגה, אינו נותן אמון בשלטון כיוון שלנוכח בריאותו הלקויה הוא חש שמזלזלים בו ובמשפחתו. את כעסו יוציא החולה על הרפואה הציבורית ונציגיה בגלל היעדר יכולת לנתחו במהירות ובשל מחסור ציוד וכח אדם במערכת הציבורית.

אנשי האוצר עוסקים במספרים. הם אינם פוגשים את חדרי הניתוח העמוסים ואת הרופאים התשושים. על הרקע הזה תפתח שביתת המחאה ביום חמישי הקרוב. הפעם החולים יבינו טוב מבעבר, שהשביתה למענם ולא לשיפור שכר הרופאים.

החולים צריכים להזדהות עם השביתה כי אני וחברי, כירורגים, פנימאים, אונקולוגים, מתמחים ואחרים, מנסים להשיג למערכת את שהובטח לה בעבר ועדיין לא התקבל. זו שביתה נטו למען הציבור כולו והיא זכאית לתמיכה ציבורית הסברתית רחבה.

נושאים קשורים:  דעות,  שביתה,  סכסוך עבודה,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  תנאי עבודה,  משרד האוצר,  מחאה,  המאבק בחוק ההסדרים
תגובות
אנונימי/ת
09.08.2016, 21:59

שתויוווווווות! לא התעיפתם כבר מכל השביתות האלה? האוצר לא היה יכול לעשות שום דבר אם קודם כל אנחנו היינו מכבדים את אצמינו קודם כל. המערכת הציבורית מלאה פרזיטים, אצלנים, ז׳יובניקים וכד. שורפת כסף כמו נייר, הכל יקר ולא יעיל בגלל מנטליות לא תחרותית. צריך דם טרעי, אנשים עם יוזמה ורצון, לא חבורת גריאטרית. די! די עם הסוציאליזם. מערכת תחרותית באמת יציל את המצב, לא שביתות ונחירות דמגוגיות. בושה! האוצר צריך להכנס כמו בולדוזר ולגלח כל הזבל האדמיניסטראטיבי הזה. ואז המערכת תוכל לחיות בכוחות אמצה בלי לבקש כל הזמן נדיבות מהמדינה. בושה!

פרופ' אדלר יקירי,
מסכים למרבית דבריך -שביתת יום ה' הקרוב צריכה לדעתי להיות "יריית הפתיחה "למאבק!
לא רק "נערי האוצר"אינם מכירים מקרוב ואישית את משמעותה של "מצוקת האישפוז"!
הרי כל ה"מורמים מעם" למיניהם לא חשו מעולם "מצוקה" זו! לא הם לא בני משפחותיהם ולא חבריהם ומקורבים רבים אחרים!
לכן, אומר זאת חזור והדגש : המאבק הינו "על הבית" ומטרתו, כפי שדגשת ומדגיש גם היו'ר : הגנה על חולינו - בלעדינו אין להם מגן!
מכאן ברורה המסקנה: עלינו להשתמש "באגרוף ברזל העטוף בכפפות משי לטפניות "- אגרוף ברזל מוחץ ומכאיב לשם פגיעה ב"נערי האוצר" ושולחיהם, וכפפות מלטפות לטיפול בחולינו!
אגרוף מוחץ ומכאיב - כיצד? אין קל מזה : חסל סידורי פרוטקציה לראשי המכפישים , בעקר נגד הגלויים וועוד יותר כנגד אלה "המושכים בחוטים",אמר אחד מחברי
יש להעז! (תוך הכנה זהירה ,מדוקדקת וקפדנית) יתכן וזה יהיה אפקטיבי ,ויזכה לאהדת הציבור!, לעומת שביתה כללית מתמשכת , שעשויה לפגוע גם בחולינו שעליהם אנו רוצים לגונן!
חומר למחשבה1 יתכן ואפילו רמיזה תספיק למוטט את גיבורי סיסמאות הסרק ( איזון תקציבי, משילות שקיפות וכו'))
כל הכבוד הראוי לאותו חבר המבקש להשאר "אנונימי", פרופ' תיאו דב גולן.