כמדי שנה בשנים האחרונות, לקראת הדיונים על חוק ההסדרים החלה מתקפתם של אנשי האוצר על רופאי ישראל. פרסום הנתונים המגמתי על היקף עבודתם של מנהלי המחלקות בכלל ומנהלי המחלקות הכירורגיות בפרט נועד לשסות את הציבור ברופאיו ולהקל על העברת רפורמות בוסר שנהגו על ידי אנשי האוצר ללא הבנה בסיסית של עבודת מערכת הבריאות.

על פי "הבדיקה" אותה פירסם האוצר מעל דפי העיתונים, היקף המשרה הממוצע של מנהלי המחלקות "בבית חולים גדול" עומד כביכול על 92% ועל 80% בקרב מנהלי המחלקות הכירורגיות. לא חלפו מספר ימים, ושמו של "בית החולים הגדול" התגלה. זהו בית החולים שלי- בית החולים "שיבא".

ממש כשם שברוסיה הצארית רווחה הקריאה האנטישמית "הכו ביהודים – הצילו את רוסיה", כך רווח במשרד האוצר העיקרון "הכו ברופאים – הצילו את מערכת הבריאות"

אז בואו ונבחן את הנתונים מאז תחילת השנה. בשיבא יש כ-60 מנהלי מחלקות. רובם המכריע עובדים בהיקף משרה של 100% ולחלקם הגדול משלמת המדינה מדי חודש גם על השעות הנוספות אותן הם מבלים בבית החולים בטיפול בחולים. יש מנהלים המגיעים בממוצע ל-60 שעות נוספות בחודש - מעל 130% משרה.

רק 10 מבין מנהלי המחלקות לא עבדו שעות נוספות ב-6 החודשים האחרונים, ורק שניים עבדו בהיקף של 90 אחוזים ממשרתם - תמונה שונה לחלוטין מהנתונים אותם מפיץ האוצר בצורה מגמתית ואולי אף זדונית.

אז במי בעצם משתלחים אנשי האוצר? במנהלי המחלקות המתמודדים יום יום עם תוצאותיהם האיומות של מחדלי משרדם ב-20 השנים האחרונות בתקצוב מערכת האשפוז? הרי מנהלי המחלקה הם אלו שצריכים למצוא מקום לחולים כי אין מיטות. הם אלו שצריכים להתמודד עם הזיהומים הצולבים הגורמים למותם של 4,000-6,000 אזרחים בישראל כדי שכמות המתים לא תוכפל כתוצאה מחסר התקציב המתמשך.

יש לנו רפואה מעולה בהשוואה למדינות ה-OECD - לא בזכות האוצר, אלא בזכותם של מנהלי המחלקות והרופאים המגשרים על היעדר המשאבים במסירות, מקצועיות ומצוינות אישיים. מנהל מחלקה אינו פקיד הנמדד בשעון עצר – או בשעון נוכחות. הוא נמדד ביכולתו להנהיג את צוות הרופאים שלו, להדריך מתמחים ולהבטיח טיפול מיטבי בחולים הנתונים לאחריותו.

טוב יעשו אנשי האוצר אם במקום ליזום ספינים מכוערים על משרתי ציבור נאמנים המגשרים בגופם על מחדליהם רבי השנים, ישנו את סדר העדיפות הלאומי ויזרימו כסף למערכת הבריאות הציבורית

מנהלי המחלקות הם שומרי הסף הקובעים ושומרים בהצלחה על סטנדרט הידע והטיפול ועל רמתה הגבוהה של הרפואה בישראל. בשל העומס הבלתי אפשרי הכרוך בתפקידם, אנו נתקלים בשנים האחרונות בקושי גובר והולך לאייש את תפקידי מנהלי המחלקות המתפנים. התנהלות האוצר גורמת לדמורליזציה ותקשה עוד יותר להביא את טובי הרופאים לתפקיד.

החולה השוכב במסדרון אינו נמצא שם משום שמנהל המחלקה עובד כביכול רק 80% משרה, אלא משום שקברניטי המערכת הפוליטית בוחרים להשתלח ברופאים, במקום להשקיע במערכת. ממש כשם שברוסיה הצארית רווחה הקריאה האנטישמית "הכו ביהודים – הצילו את רוסיה", כך רווח במשרד האוצר העיקרון "הכו ברופאים – הצילו את מערכת הבריאות".

אני קורא לח"כ אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, לזמן דיון חרום בנוגע ל"עליהום" על הרופאים ולעצור אותו.

טוב יעשו אנשי האוצר אם במקום ליזום ספינים מכוערים על משרתי ציבור נאמנים המגשרים בגופם על מחדליהם רבי השנים, ישנו את סדר העדיפות הלאומי ויזרימו כסף למערכת הבריאות הציבורית. הרופאים בכלל, ומנהלי המחלקות בפרט, אינם האויב. הם הפתרון.