משרד הבריאות יחייב דיווח על תחלואת נשים בשבועות לאחר ההריון

שיעור התחלואה בשבועות לאחר הלידה מגיעים ל-40% מהתחלואה הכללית במהלך הריון ואחריו. נתונים אלו נמסרו אתמול (ג') בדיון על תחלואת נשים לאחר הלידה, שהתקיים בוועדת הכנסת לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי. כמה ממשתתפי הדיון מתחו ביקורת על כך שהנושא אינו זוכה לטיפול ראוי על-ידי מערכת הבריאות, אך רופאים ואחיות בתחום מסרו כי להערכתם הסוגיה מקבלת מענה טוב במצב הקיים.

בדיון מסר פרופ’ מוטי דוליצקי, מנהל מחלקת יולדות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר: "בכל העולם יש כיום ירידה ברמת תשומת הלב לנשים אחרי רגע הלידה - מצד הרופאים, החוקרים, האקדמיה וגם היולדות עצמן. הן שוכחות עצמן בתוך ההתרגשות. קרישי דם בגוף בתקופה הזאת הם בשיעור של פי 10 מאשר בתקופת ההיריון ולפניו. תסחיפים, זיהומים, דימום חזק של אחרי לידה וכמובן דיכאון הקליני. בתקופה זו יש בעיות של תשישות, אנמיה ובצקת – שכולן יכולות להסתיר תחלואה אחרת, מה שגורם לרופאים לטעות בסימפטומים. התקופה הזו חייבת להיחשב גם היא כתקופה בסיכון גבוה".

שיעור התחלואה בשבועות לאחר הליד מגיעים ל-40% מהתחלואה הכללית במהלך הריון ואחריו

היוזמה לדיון בנושא היה של ח"כ רחל עזריה (כולנו). "אשה לאחר לידה מרוכזת לחלוטין בתינוק ולא בעצמה. גם אם כבר תשים לב שמשהו לא בסדר, יש סיכוי גבוה שהרופא יפטור אותה בכך שהגוף שלה מתאושש מלידה. השלב הבא יהיה אולי פניה לחדר מיון, אבל אשה לא תרצה להיפרד מתינוקה הרך, ועוד פחות תרצה להביאו לחדר מיון. כל אלו במצטבר מסבירים למה זו תקופה רגישה שחייבים לתת לה מענה", אמרה. בהמשך סיפרה על חברתה שנפטרה מתסחיף ריאה ביום ברית המילה של בנה. הרופאים, אמרה, לא זיהו את התסמינים.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), אמרה: "נושא הדיון החשוב הזה הוא חלק מקידום הרפואה המגדרית שהוועדה מובילה ומנסה לשכנע בנחיצותו את משרד הבריאות. עד עכשיו מי שהוביל, פיתח, חקר, עשה את הניסויים ונבדק בניסויים ברפואה, אלו בעיקר גברים. אנחנו לא רוצות שהרפואה תהיה עיוורת למגדר. אנו רוצות ראיה וגישה מיוחדות ומותאמות לנשים, הלוקחות בחשבון את השונות הפיזיולוגית, השונות בהתנסויות והשונות בתפקיד החברתי".

היא מסרה כי בהמשך הדיונים בנושא זה בוועדה יתבקש משרד הבריאות להבהיר את מדיניותו בסוגיה הזאת וכיצד הוא מתמודד עם תחלואת נשים לאחר הלידה.

פיראס חאיק, רכז בכיר לטיפול באירועים מיוחדים במשרד הבריאות מסר בדיון, כי חוזר מנהל רפואה מגדיר פטירה של יולדת בתקופת ההיריון ככזו שמתרחשת גם בתקופת משכב הלידה. זה אירוע המחייב דיווח בתוך 24 שעות. "אנו מקימים צוות מיוחד שבודק, חוקר ומטפל בכל אירוע. לשמחתי לא מתקבלים הרבה תיקים כאלה – 6 בכל 2015 ורק 2 עד כה ב-2016". המשרד נערך לעדכון החוזר ולחייב בקרוב דיווח גם על תחלואה קשה סביב הלידה ולא רק פטירה. עתה מבוצע שלב האישורים הנדרשים לקראת פרסום החוזר.

פרופ’ דרורית צלניקר-הוכנר, מנהלת מחלקת יולדות ב"הדסה" הר הצופים אמרה כי "תקופת משכב הלידה היא חלק חשוב מתקופת ההיריון ואיננה מוזנחת כלל. הטיפול המוענק בבתי החולים מצוין. כתבי השחרור שנמסרים ליולדות מפורטים מאוד ומאפשרים לרופאים מעקב בזמן חופשת הלידה".

"לדעתי", הוסיפה, "חשוב יותר להגדיל את היצע השעות המאפשרות פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן, ואת המערך לזיהוי וטיפול בדיכאון שלאחר הלידה".

ד"ר דורית וייס, אחות ראשית בשירותי בריאות כללית מסרה כי "הקופות מפעילות בקהילה הרבה מאוד תכניות. ב"כללית" מופעלת תכנית לאיתור דיכאון (אחרי לידה) כבר 15 שנה. יש מוקד המאפשר לנשים לטלפן ולשאול שאלות על כל הנושאים שלאחר הלידה, גם בערבית. זה הכול עניין של רצף טיפולי, במטרה שהיולדת לא תצטרך לצאת מהבית למיון או לרופא המשפחה. שיפור או פיתוח נוסף של הנושא הזה הם עניין של משאבים".

הרב יצחק מלבר, חבר המועצה הלאומית לבריאות האשה, הודיע כי בישיבת המועצה המתכנסת מחר (ה') יעלה את הנושא הזה ויציג את הנתונים.

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, שסיכמה את הדיון הראשון בנושא הזה אמרה: "יש לשמוח התהליך של הרחבת נוהל הדיווח במשרד הבריאות. אני מקווה שתהליך האישור יסתיים בחודשים הקרובים". היא הוסיפה כי על משרד הבריאות להרחיב ולהנגיש את השירותים הניתנים בתקופת משכב הלידה. "כמו כן, עדיין עולה (מתוך מה שנמסר בוועדה) התחושה שרופאי משפחה רבים לא עוברים הכשרה מספקת בנושא הזה. יש צורך בחובת הכשרה".