מחלת ריאות כרונית היא סיבת המוות המובילה בקרב מטופלים עם סיסטיק פיברוזיס, ופעמים רבות המחלה מטופלת בברונכודילטורים. לא ידוע אם שימוש ארוך טווח ב-Tiotropium Bromide עשוי להיות בעל השפעה חיובית על תפקודי ריאות.
עוד בעניין דומה
- "לא מבינה מדוע דווקא במדינת ישראל לא מתבצע סקר יילודים לסיסטיק פיברוזיס"
- טיוטרופיום כטיפול נוסף במתבגרים עם אסטמה בינונית: מחקר אקראי מבוקר במהלך שנה
- פרופיל תפקודי ריאות בטיפול בטיוטרופיום ואולדטרול פעם ביום דרך Respimat טוב יותר מזה של סלמטרול ופלוטיקזון פרופיונט פעמיים ביום דרך Accuhaler (מחקר ENERGITO)
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי חדש העריך את הירידה בתפקודי ריאות שנתיים על ידי שימוש במסד נתונים עבור FEV1י(Forced Expiratory Volume in 1s).
160 מבוגרים הסובלים מסיסטיק פיברוזיס השתתפו במחקר. מטופלים שטופלו למשך 24 חודשים עם Tiotropium Bromide היו בעלי ירידה אטית יותר בשינוי הממוצע השנתי ב-FEV1 (מטופלים - 0.3 ± 4.0 אחוזים; בקרה - 2.3י ± 5.0 אחוזים; P=0.0130). במטופלים עם FEV1 צפוי שווה או מעל 70%, שימוש ארוך טווח ב-Tiotropium Bromide היה קשור עם שיפור משמעותי יותר בירידה השנתית בתפקודי ריאות (FEV1 צפוי שווה או מעל 70%: מטופלים - 0.5+ ± 4.7 אחוזים ; בקרה - 4.0- ± 6.3 אחוזים; P= 0.0132י; FEV1 צפוי 69-50 אחוזים: מטופלים - 0.5- ± 4.4 אחוזים; בקרה - 0.8- ± 3.8- אחוזים; P=0.7142י; FEV1 צפוי שווה או מתחת 49%: מטופלים - 0.6 ± 3.4 אחוזים; בקרה - 2.4- ± 4.8 אחוזים; P=0.0898).
מחקר זה מציע, כי שימוש ארוך טווח ב-Tiotropium Bromide עשוי להיות קשור לירידה שנתית נמוכה יותר ב-FEV1 בקרב מטופלים עם סיסטיק פיברוזיס, בעיקר בקרב מבוגרים עם חומרת מחלה בינונית.