חדשות

מנכ"ל משרד הבריאות: "שיטת תקצוב בתי החולים פשטנית ומעוותת; העסק מתנהל כמו חנות מכולת"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הציג רפורמה בתקצוב בתי החולים בכנס שנערך בשבוע שעבר בטבריה, ויצא נגד המצב הקיים: "יש תנאי תחרות לא שווים בתוך המערכת... היעדר משילות של מש' הבריאות בהקצאת משאבים; זה לא יעיל ולא מנוהל. כל הזמן מוסיפים פלסטרים"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. כתב המינוי שהוציא קבע כי המלצות הוועדה צריכות להיות מוגשות עד 15 באפריל צילום: פלאש 90

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, חשף בשבוע שעבר את היקפי הסובסידיה והתמיכה הממשלתית שניתנו לעשרה בתי החולים הכלליים-ממשלתיים בישראל בשנה האחרונה. המנכ"ל צייר תמונה עגומה של מצב העניינים בתקצוב מערכת הבריאות, ואמר כי הדברים נעשים בצורה בלתי יעילה ובאופן שגורם לאובדן אמון הציבור במערכת.

לפי הנתונים, במקום הראשון ניצב "רמב"ם" בחיפה, עם תמיכה ממשלתית בסך 261 מיליון שקל בשנה האחרונה. אחריו בסדר יורד: בית החולים לגליל בנהרייה עם 251.7 מיליון שקלים, "איכילוב" בתל-אביב עם 236.9 מיליון שקל, "וולפסון" בחולון עם 195.95 מיליון שקל, "זיו" בצפת עם 193.4 מיליון שקל, "ברזילי" באשקלון עם 185.5 מיליון שקל, "בני ציון" בחיפה עם 179.7 מיליון שקל, "הלל יפה" בחדרה עם 164 מיליון שקל, "פורייה" בטבריה עם 159 מיליון שקל ו"שיבא" בתל-השומר עם 99.5 מיליון שקלים.

בר סימן טוב הציג את הנתונים בכנס מיוחד שעסק בתקצוב בתי החולים, שקיים בטבריה המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות. המנכ"ל ציין, כי המצב הנוכחי מבוסס בעיקר על "כיבוי שריפות" ומנה את בעיותיה של מערכת הבריאות: הקצאה לא שוויונית בין בתי החולים השונים ("משקי אשפוז"), מחסור בכלי משילות (פיקוח ובקרה) ומידע על הנעשה בהם, תנאי תחרות לא שווים בתוך המערכת הציבורית ובינה לבין הפרטית, חוסר הלימה בין מבנה העלויות לבין מבנה התקצוב והתמחור, מבנה ניהולי שאיננו תומך בדרישות פיקוח ובקרה ורמת חיכוך גבוהה בין קופות החולים לבתי החולים.

"אנחנו לא יודעים להסביר למה בית חולים ממשלתי אחד קיבל סכום אחד ואחר קיבל סכום שונה. זה אפילו לא תוצר של הפעלת כוח ולחץ - זה פשוט לא יעיל ולא מנוהל"

כל אלו, ציין, הביאו לשחיקה באמון הציבור ובאיכות הפיננסית של המערכת.
לדבריו, "אנחנו רוצים להוביל עתה את מערכת הבריאות מעידן של כיבוי שריפות לבניית יסודות. כיום המערכת נמצאת בשיווי משקל לכאורה. בתי החולים והקופות רגילים להראות גירעונות. משרד הבריאות רגיל להיות המגבר שלהם. האוצר רגיל להגיד שמערכת הבריאות רק מבזבזת כסף. החשבת הכללית באוצר רגילה להזרים את הכסף, זה מוד התנהלות הרסני. אנחנו לא מוכנים להיות בו יותר".

בר סימן טוב הדגיש: "זה דורש שינוי. היכולת לצאת מהתרבות הזאת של מחסור היא קריטית למערכת. אנחנו מעדיפים לעבוד עם תקציב ידוע מראש, גם אם נגלה בדיעבד שהיינו יכולים לקבל יותר. רעשי הרקע שנשמעים היום הם לא קונסטרוקטיביים ופוגעים במערכת. אנחנו חייבים להתיישר למסגרות התקציביות שהוקצו אחרת נגיע לאבדון".

"ההקצאה הלא שוויונית בין משקי האשפוז השונים (סובסידיה, גרעון מאושר) יוצר תנאי תחרות לא שווים בתוך המערכת, ובין זו הפרטית לציבורית. יש חיכוך מובנה בין קופות החולים לבתי החולים. האוצר יגיד שזו אחת מהחוזקות של המערכת (התחרות על משאבים). אך לכל דבר יש את האופטימום שלו. כיום עלויות החיכוך שנוצרו הן בלתי נסבלות. אנחנו מפסידים בגלל זה גם משאבים וגם טיפול באנשים כמו רצף טיפולי", איבחן.

לדבריו, "העדר המשילות של משרד הבריאות בהקצאת משאבים בא לידי ביטוי בהקצאת משאבים אקראית. אנחנו לא יודעים להסביר למה בית חולים ממשלתי אחד קיבל סכום אחד ואחר קיבל סכום שונה. זה אפילו לא תוצר של הפעלת כוח ולחץ - זה פשוט לא יעיל ולא מנוהל. שיטת התקצוב הקיימת פשטנית ומעוותת. אין לה מטרות אלא היא פשוט עובדת וכל הזמן מוסיפים פלסטרים. העסק מנוהל כמו חנות מכולת וזה לא מתאים למציאות המורכבת שאנחנו מתמודדים אתה היום.

"המודל המשברי מוביל לשחיקה באמון הציבור, המערכת הציבורית נמצאת כל הזמן במשבר תקציבי, השחיקה באיתנות הפיננסית מובילה את המנהלים להתמקד בדברים קטנים ומידיים במקום לתכנן קדימה", אמר.

"מבחינתי", הוסיף, "הסיפור העצוב ב'לניאדו' ובבתי החולים הנצרתיים הוא שבסוף בתי החולים הללו מנוונים את השירות. במשך שנים הם מורידים בהדרגה את רמת השירות למבוטח. לניאדו לא חולה, הוא לא צריך תכנית הבראה, הוא חי באקו-סיסטם מאוד קשה. בבתי החולים הנצרתיים המצב דומה - ושם מתחייב איחוד ומיד.

"המערכת כיום עובדת בלעומתיות ובניהול כוחני, אנחנו רוצים לוותר על הכוח שלנו. נעים לסייר עם מנהל בית חולים ממשלתי ובסוף הסיור לתת לו כמה מיליונים למה שהוא רוצה. אבל צריך להפוך את המערכת ליותר מנוהלת וליותר נשלטת".

"נעים לסייר עם מנהל בית חולים ממשלתי ובסוף הסיור לתת לו כמה מיליונים למה שהוא רוצה. אבל צריך להפוך את המערכת ליותר מנוהלת וליותר נשלטת"

"העיקרון המנחה הבסיסי הוא ליצור מערכת עם מטרות. להפסיק לסבסד בתי חולים דרך קפיטציה ולהתחיל לסבסד באופן ישיר. זה ידרוש צעדים גם מ"כללית", עד כדי דיווח חשבונאי, על מנת שנדע באופן אמין את העלויות וההוצאות של בתי החולים שלה", הוסיף.

"כיוון שמערכת הבריאות פעלה עד היום תחת העיקרון שבתי החולים צריכים לקבל את הכסף מהקופות, לא ניצלנו מספיק את האפשרות ליצור שינוי באמצעות הפניית סכומים קטנים יחסית שיש להם כתובת. צריך לקחת כמודל את תכנית הפגיות שהתחילה מתקציב של רק 20 מיליון שקל והצליחה ליצור תזזית במערכת. אנחנו מקווים שגם תכניות הזיהומים והמלר"דים יצליחו לצור אותו אפקט".

בר סימן טוב הציג את מטרות מודל התקצוב והתמחור החדש המוצע לבתי החולים הממשלתיים. הוא הוכן במשרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר

בר סימן טוב הציג את מטרות מודל התקצוב והתמחור החדש המוצע לבתי החולים הממשלתיים. הוא הוכן במשרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר. המודל כולל הקצאת משאבים ביתר שקיפות והוגנות, כהגדרתו, בין בתי החולים, הגברת האחריות הניהולית של בתי החולים על-ידי משרד הבריאות, יצירת כלים לקידום מדיניות המשרד בכל הנוגע לאיכות, זמינות הטיפול ויציבות פיננסית לצד יצירת כלי פיקוח – כדי להעניק איתנות פיננסית לבתי החולים לצד מתן מענה לעיוותים שונים כתוצאה ממבנה הבעלות.

המודל כולל הקצאת תקצוב על פרמטרים אחידים, שקופים לכלל בתי החולים, סדר התחשבנות חדש עמם, תמחור לפי מאפייני החולה כמו גיל ומחלות, הוספת משאבים, מתן מענה לבתי חולים העוסקים בתחומים מקבילים כמו גריאטריה, שיקום ושירותי אשפוז בית. כמו כן כוללת התכנית הגדלת היקף השירותים המתומחרים, והתייחסות לנושאים כמו העסקת סטז'רים ומתמחים, בעיות הפריפריה ותמריצים.

בר סימן טוב מסר, כי לתקציב השוטף של בתי החולים השנה הוקצו במסגרת תכניות לאומיות שונות 420 מיליון שקל וסכום זה כולל הקצאת 200 מיליון להטמעת מדדי איכות, 105 מיליון למחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד, מיון), 80 מיליון לפגיות, כ-5 מיליון לנושא השבץ המוחי, 50 מיליון לטיפול בבעיית הזיהומים הנרכשים ו-180 מיליון לקיצור תורים לניתוחים וטיפולים.

ליצמן: לא אוותר לקופות על רשימת 50 רופאים חריגים

גם שר הבריאות יעקב ליצמן נשא דברים בכנס, ואמר כי איננו מתכוון לוותר לקופות על רשימות הרופאים החריגים, שעל פי מתווה הרפורמה בתחום הניתוחים הפרטיים שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי, אמורות להתווסף לרשימות הרופאים המנתחים שמציעה כל קופה. "יש את הסעיף הזה (בתכנית הרפורמה) של רשימת 50 הרופאים. אם הקופות לא יעבירו את הרשימות - אני לא אעביר להן תקציב", אמר השר ליצמן.

בכנס התייחס שר הבריאות גם למשבר הפיננסי בבית החולים "לניאדו" בנתניה, ואמר: "כמעט כל בתי החולים עוברים משבר דומה ברוטציה. 'לניאדו' הוא רק דוגמה. גם הוא קיבל בעבר כבר תכנית הצלה. במשבר של 'הדסה' אני מאשים את השרה הקודמת (גרמן) שנתנה למצב להידרדר עד לממדים שאליו הגיע".

עוד אמר השר: "משרד האוצר צריך לדעת שאם רוצים תכנית הבראה אין סיבה למשוך את העניין הזה במשך חודשים. בבתי החולים הממשלתיים המנכ"ל כבר עשה שינויים ותקצוב ישיר. אנחנו נקפיד שאף אחד לא יחרוג מהתקציב שאושר לו. באחרונה כתבתי מספר מכתבים למנהלי בתי החולים בעניין הזה. לא אהסס להוריד להם מתקציבי הפיתוח. מי שלא יודע לנהל תקציב - אני אעכב לו את תקציב הפיתוח, כי כולם צריכים לשמור על איזון תקציבי".

ליצמן אמר עוד כי "לא יכול להיות שהקופות יעכבו חודשים תשלומים שמגיעים לבתי החולים. בית חולים הוא כמו כל ספק אחר שהקופה מחויבת לשלם לו בתוך פרק זמן מסוים". עוד אמר כי "יש קופות חולים שלא מעבירות ביצוע ניתוחים לבתי חולים מסוימים - וזה לא בסדר. לא אהסס לשנות את הסדרי הבחירה. לא יכול להיות שהקופה תסרב להפנות מטופל, למשל לניתוח לב, לבתי חולים מסוימים. כמו ההסדר באונקולוגיה כך צריך להיות גם בניתוחי לב ובעוד תחומים".

בהתייחסו לתרופות מצילות חיים אמר ליצמן: "לא יכול להיות שמדינת ישראל תתעלם מתרופות שהציבור כל כך צריך. אין מצב שאנשים ימכרו דירות כדי להשיג תרופות". בנוגע להבדל שבין הגדרת תרופות מצילות חיים להגדרת תרופות כמאריכות חיים, אמר ליצמן, "אני לא מבין ב(הבדל שבין) מצילות חיים למאריכות חיים. גם כשעושים החייאה לא יודעים אם מצילים בן אדם לחמש דקות או לחמישים שנה... התקציב הנוכחי של סל התרופות הוא פחות מעשירית מהתקציב הנדרש למימון כל התרופות שהוגשו לאישור. אנחנו צריכים להשיג יותר גם אם לא את הכול. אני מקווה שאנחנו עכשיו בישורת האחרונה (של הדיונים) מול האוצר ונסיים את זה בשבועיים הקרובים".

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  תקציב משרד הבריאות,  קופות החולים,  המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
תגובות
 
אנונימי/ת
11.07.2016, 11:32

הגיע הזמו אולי לדבר עם הרופאים בשטח. אולי הגיע הזמן לקבל הצעות עיול מהרופאים (ולתגמל אותם בתאם!). אולי הגיע הזמן לסגור את שיטת התשלום לפי "הסכם קיבוצי" שגורם רק לבלגן. הגיע הזמן לשאול מנהלי מחלקה למה לקחו בדיקה אחת או אחרת ללא צורך... הגיה הזמן להביא דם טרי להנהלות. כרגע יש רק אנשים מחוץ לזמן והמציאות שכבר לא מבינים כלום! חסכון? התייעלות? איזה צחוק...

אנונימי/ת
11.07.2016, 18:19

גם תיקצוב קופות החולים. שיטת הקפיטציה יוצרת עיוותים.

אנונימי/ת
11.07.2016, 19:59

מילים מילים מילים... אבל אפס מעשים. אין תקנים, אין רופאים, אין סיעוד. אין לכלכלנים יכולת לעשות כלום.במקום לשלם לפקידי אוצר שלמו לתקני צוות רפואי והבעיות יעלמו!

אנונימי/ת
11.07.2016, 20:51

סוף סוף מנכ"ל שיודע חשבון, הוא לא בא נגד הרופאים, ודאי לא נגד החולים, גם לא נגד הנהלות בתי החולים. הוא פשוט דורש שייכנס סדר למה שמתנהל בשיטת כל דאלים גבר. וכשהוא אומר "מכולת" הוא מאוד עדין שאחרת היה נוקט במילה באסטה

12.07.2016, 10:29

רק בארץ שלנו ייתכן אבסורד כזה - מנכ״ל משרד הבריאות תוקף את מדיניות המשרד שלו וממשיך בתפקידו תוך גלגול עיניו לשמיים.
בר סימן טוב, תקום ותתפטר במקום ללהג!
אתה ואנשי משרדך מדברים בשקלים ובמונחי משילות אבל בקרוב תצטרכו להתחיל למנות מספרי מטופלים שישלמו בבריאותם ובחייהם על ההתנהלות העלובה של משרדי הבריאות והאוצר.
רפורמת הבריאות וחוק ההסדרים יוצרים נזק אדיר שלא ניתן יהיה לתיקון וזה הזמן להודות שרעיון עיוועים זה נכשל ולסגת ממנו מיידית.

אנונימי/ת
17.07.2016, 09:45

אני אחרון סנגוריו של האיש אך למה שיתפטר הוא מציב את המטרות ומנסה להגיע אליהם 50 אחוז מפתרון בעיה זה ההכרה שהיא קיימת אם ילך יבוא עוד יס מן שימשיך את המצב. השיטה שדורשים מכל מי שמצביע על עיות להתפטר מתפקידו לא תביא פתרון להיפך.

אנונימי/ת
29.04.2018, 06:58

אינני מחסידו או תומכיו אבל למה שיקום ויתפטר הוא מצביע על הבעייה מבקש לתקן אותה ושם פנס כדי להראות את הדרך , מה צרויח מערכת הבריאות מכך שהוא יתפטר , עוד כמה חודשים של משרד עם כיפה במקום שכל בראש?

אנונימי/ת
12.07.2016, 14:47

נו אז מה הפתרון של המנכל , נער אוצר עלוב

אנונימי/ת
13.07.2016, 18:32

לא מטומטם. משרד הבטחון והתקציב השחור שלו זה בית זונות. אנחנו מתנהלים בגרעון שנכפה עלינו כדי שאימפוטנטים מהאוצר שממנו באת יחושו כל ויתחבו את ידיהם המגואלות בדם לקלחת. הפתרון הכי טוב שלנו הוא לאלתר ואנו עושים זאת בפנומנליות בלית ברירה. סתום תפה אתה לא מעניין אף אחד

אנונימי/ת
17.07.2016, 09:47

שהשר הוא יהודון שמנהל פנקסנות של גבאי בית הכנסת של כתרילבקה אל תתפלאו שמערכת הבריאות היא מכולת שלא לומר באסטה

23.04.2018, 21:06

בשם בעלי חנויות המכולת אני מוחה על ההשואה. בתור בעל חנות מכולת אני יודע בדיוק כמה עולה כל דבר, כמה יש במלאי ומה צפי השימוש. בתור בעל חנות מכולת אין לי שום גב שיחלץ אותי מגרעון עם תרומות כסף חסרות אחריות. אני מציע שנתחיל לנהל בתי חולים כמו חנויות מכולת שעומדות בזכות עצמן ואז לא נתעורר בוקר אחד לגרעון של מיליארד שקל כפי שקרה לאחרונה בשלושה בתי חולים

29.04.2018, 11:41

למדינה יש בעלות על 11 בתי חולים כלליים. מרביתם אינם מאוזנים וזקוקים להזרמה של כספי המדינה. חלקם נמצאים בפריפריה ואין להם מנגנונים משומנים של שנור או הכנסות מקרנות מחקרים.
ס"ה הגרעון הכספי השנה יהיה 2 מיליארד שקלים (1,927 מיליון).
מה כל כך מופרך בדרישה של משרד ממשלתי לנהל תקציבים בצורה נכונה ולפקח עליהם? מה רע בדרישה מהמנהלים ומהמנגנון לעבוד בתיאום ולקחת אחריות?