חדשות

משרד הבריאות פירסם את ביצועי בתי החולים בישראל בשורה של מדדי איכות רפואיים

בדירוג משוקלל של 10 המדדים שהוצבו לבתי החולים הכלליים ניצב בראש המרכז הרפואי "הדסה" עין כרם עם 92.75% ביצוע, ואחריו "מאיר" עם 92.13% ו"רמב"ם" עם 91.5%; בתחתית הרשימה: "וולפסון" עם 77.75% ו"לניאדו" עם 74.5%; לראשונה נבדק המצב בבתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים

המרכז הרפואי "הדסה" עין כרם (צילום: יח"צ)
המרכז הרפואי הדסה עין כרם (צילום: יח"צ)

משרד הבריאות פירסם אתמול (ד') את דו"ח מדדי האיכות בבתי החולים בישראל לשנת 2015, הכולל ציונים שקיבלו בתי החולים ב-19 מדדים שונים. הדו"ח, המתפרש על 257 עמודים, מצביע על עמידה ביעדים שנקבעו מראש מצד כל אחד מ-90 המוסדות הרפואיים שנבדקו, כולל בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים, מוסדות לבריאות הנפש של המדינה, בתי חולים של שירותי בריאות "כללית" ובתי חולים אחרים.

"ידיעות אחרונות" מציין הבוקר (ה'), כי בחישוב הכללי של המדדים לעמידה ב-10 יעדים שהציב משרד הבריאות לבתי החולים הכלליים (תשעה האחרים הוקצו למוסדות גריאטריים ובריאות הנפש), הדסה עין כרם עמד בכל ה-10, רמב"ם ב-9; מאיר, איכילוב, סורוקה, כרמל, נהריה וקפלן ב-8; ובילינסון, שיבא, העמק, הלל יפה וברזילי ב-7.

בנוסף, קיבל הדסה עין כרם את הציון הגבוה ביותר בממוצע של כל היעדים - 92.75%, ואחריו מאיר עם 92.13% ורמב"ם עם 91.5%. בתחתית הרשימה: וולפסון 77.75%, ולניאדו 74.5%. מנכ"ל הדסה, פרופסור זאב רוטשטיין, אמר בתגובה כי "הקרדיט כולו מגיע לפרופסור תמר פרץ, קודמתי בתפקיד. תמיד ידענו שבהדסה רפואה מעולה וצוותים מן הטובים ביותר בארץ. אני תקווה שנוסיף לרפואה המצוינת של הדסה גם חוסן כלכלי".

משרד הבריאות מסר, כי באמצעות התכנית הלאומית למדדי איכות, שתורחב בשנים הבאות לנושאים רפואיים נוספים מעבר לאלו שנכללו בדו"ח הנוכחי, מקווה משרד הבריאות להביא לשיפור באופן עבודת בתי החולים דרך מנגנון שקיפות ודירוג שיינתן לבתי החולים.

19 המדדים נקבעו בידי גורמי מקצוע ונציגי איגודים מקצועיים ועוסקים באיכות השירות וזמינותו, בזמן המתנה לניתוחים שונים וכן בזמן ההמתנה לרפואה יועצת. את הדו"ח הכינה ועדה בראשות ד"ר ענת עקה-זוהר, מנהלת תכנית המדדים וראש מנהל איכות, שירות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות. בראש הוועדה המקצועית המייעצת עמד פרופ’ אבי ישראלי, המדען הראשי במשרד. 15 מדדים נמדדו בתקופה של שנתיים (2015-2014) ו-4 מדדים נבדקו במשך בשלוש שנים (2015-2013).

מבין בתי החולים הגדולים, "הדסה" קיבל לדוגמא ציונים גבוהים - מעל 90% - בלא מעט מדדים; פרופ' רוטשטיין: "הקרדיט כולו מגיע לפרופ' תמר פרץ"

ד"ר עקה-זוהר הדגישה, כי התכנית הלאומית למדדי איכות מקדמת את איכות הטיפול בנושאים הנמצאים בליבת העשייה במערכת הבריאות: מדדים בהקשר לטיפול בשבץ מוחי, אוטם חד בלב, מניעת זיהומים, שברים בצוואר הירך, מניעת פקקת ורידית, הערכת כאב, הערכת סיכון, תת תזונה, ורצף טיפולי.

כך למשל נקבע מדד הבוחן אם בוצע צנתור לב תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים למטופלים עם אוטם חד בלב – STEMI. היעד שנקבע ל-2015 היה עמידה ביעד זה כמדד איכות ב-80% מהמקרים. הציון הממוצע שניתן לבתי החולים היה כאן 86% (ב-2013 העמידה הממוצעת ביעד היתה רק 68% וב-2014 כבר 79%) – כך שמדובר ששיפור לעומת שנים קודמות.

כן נרשם גם שיפור בעמידה ביעד בעניין מתן אנטיביוטיקה מניעתית בהליך קיסרי (78% מבתי החולים עמדו ביעד ב-2014 ו-88% ב-2015) או ביצוע ניתוח בתוך 48 שעות למטופלים שהגיעו עם שבר בצוואר הירך (ב-2013 העמידה ביעד הזה, בממוצע, היתה רק 71% וב-2015 – 84%).

הדו"ח לא מציג דירוג מסכם ומשוקלל של בתי החולים בכל נושא שנמדד, בשל מורכבות הבדיקה ומשתנים אחרים שקיימים בין המרכזים הרפואיים – הבדלים בהיקפי פעילות בשל גודל בית החולים. בין בתי החולים הכלליים, בסך הכול, מציג הדו"ח מגמות שיפור לעומת שנים קודמות. מבין בתי החולים הגדולים, "הדסה" קיבל לדוגמא ציונים גבוהים – מעל 90% - בלא מעט מדדים. בקרב בתי החולים בגודל בינוני – "מאיר" בכפר סבא ו"הלל יפה" בחדרה. קיבלו ציונים גבוהים מהממוצע.

את הציון הגבוה ביותר בנוגע לביצוע צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה של החולים עם אוטם חד, קיבל "מאיר" את הציון הגבוה ביותר (94% מהמקרים), "קפלן" 93%, "הדסה" 92% ו"רמב"ם" 90%. בני ציון לא עמד ביעד – והשיג שיעור של 75% בלבד.

בנושא המלצה למתן אספירין בעת שחרור לאחר אוטם לב – היעד כמדד היה 95% מהמקרים. בתי החולים הדסה, פורייה, השרון, רבין, לניאדו, העמק ומאיר הקפידו לתת אספירין ב-100% מהמקרים, בעוד שבני ציון ואיכילוב עשו זאת ב-90%. בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת עמד במדד זה רק ב-79%.

"ניתן לראות", ציינה ראשת צוות הדו"ח, "ששיעורי הביצוע ברמה הלאומית מאוד גבוהים ובשנת 2015 עמדו על 97% - עלייה קטנה ביחס לשנים הקודמות. בשנת 2017 תתחיל התכנית בתהליך הסרת המדד בהדרגה (דיווח מרווח יותר -אחת לשנתיים). במקביל, נמשיך לבחון קבוצות באוכלוסייה שבהן שיעור העמידה במדד עדיין נמוך יחסית. נמצא למשל, כי ההמלצה לנטילת אספירין נמוכה בכ-3% בנשים שהן כרבע מכלל החולים -לעומת הגברים, ובמבוגרים מעל גיל 65 שהם כמחצית מהחולים, לעומת החולים עד גיל 64 ובמאושפזים מעל שבוע ימים, המהווים כשישית מהאוכלוסייה, לעומת החולים המאושפזים עד שבוע".

לגבי צנתור לב נמצא, כי שיעור העמידה ביעדי נמדד בקרב הגברים עומד על 88% בממוצע ארצי - גבוה משיעורו בקרב הנשים - 77%. נשים מהוות רק כשישית מאוכלוסיית החולים במדד זה. פער דומה נצפה גם בשנים קודמות. "תמונה דומה אנו רואים גם בעולם ואחד ההסברים להישגים הפחותים בקרב הנשים נובע מתסמינים בלתי ברורים לנשים שמאריכים את הזמן עד לאבחון וביצוע הצנתור", מסרה ד"ר עקה-זוהר.

ד"ר ענת עקה-זהר: "להפתעתנו לא נמצאו הבדלים בשיעורי הביצוע בין אמצע השבוע לבין סוף השבוע"

"משתנה נוסף הקשור לעמידה במדד", הוסיפה, "הוא המשמרת שבה מגיע החולה לבית החולים. מבין החולים שהגיעו במשמרת הבוקר למשל 88% עמדו במדד, במשמרת הערב היה שיעור העמידה 86% ובמשמרת הלילה – 83%. במשתנה זה ניכר צמצום בפער בין הקטגוריות במשך השנים. להפתעתנו לא נמצאו הבדלים בשיעורי הביצוע בין אמצע השבוע לבין סוף השבוע. בתי החולים מבצעים את הטיפול בדיוק באותה רמה גם בסופי שבוע".

דוגמא אחרת מתוך הדו"ח: ביצוע MRI/CT ראש בחולים עם חשד לאיסכמיה מוחית הוא חשוב ביותר לאיתור מהיר של חולים אלו ולהתאמת הטיפול לבעייתם הקלינית. המדד בנושא הזה מנוטר החל משנת 2013 בתכנית הלאומית ומתפרסם עתה לראשונה. איתור האוכלוסייה הרלוונטית למדד היא משימה מורכבת בשל הקושי באיתור המטופלים הרלוונטיים במערכות המידע והמחשוב בבתי החולים.

בשנים הראשונות קידמה התכנית תיעוד של זמן הופעת התסמינים בגיליונות המטופלים. זמן הופעת התסמינים הוא רכיב קריטי לאיתור האוכלוסייה הרלוונטית למדד ומאחר שנמצא כי התיעוד לוקה בחסר בכל בתי החולים בארץ, נדרש מאמץ מיוחד, שנמשך מספר שנים, ליצירת סטנדרט של תיעוד הזמן לכל חולי השבץ המוחי המגיעים לחדרי המיון בארץ.

"בישראל, חולים משתהים עד להגעתם לחדר המיון כאשר מופיעים אצלם סימני שבץ מוחי. הזמן החציוני עד להגעת מטופלים עם שבץ מוחי לחדר המיון הוא 3.8 שעות. משך הזמן זה הוא עדיין ארוך ביותר מאחר שהחלון הטיפולי המיטבי הוא 4.5 שעות ממועד הופעת התסמינים. במידה שהחולה משתהה בביתו ולא פונה מידית לבית החולים, יש סיכוי גבוה ש'יפספס את חלון הזמן' הרלוונטי ולא יוכל לקבל את הטיפול", צוין בדו"ח.

"הציבור בישראל צריך להבין כי קיצור הזמן להגעה למלר"ד עשוי להיטיב עמו באופן משמעותי ולשפר את תוצאי הטיפול. המדד מודד זמן חציוני לביצוע MRI/CT ראש בחולים שהגיעו למלר"ד בתוך 3 שעות וחצי ממועד הופעת התסמינים. בישראל חציון הזמן ל-MRI/CT ראש מהכניסה לבית החולים בחולים עם אירוע חד במוח עומד על 55 דקות מהכניסה למלר"ד. עם זאת, קיימת שונות בין בתי החולים בנושא הזה: היא נעה בין 23 דקות מהכניסה למיון בבית החולים בנהריה (הדסה עין כרם 24 דקות, כרמל 31) עד ל-112.5 דקות בבית החולים בני ציון בחיפה (איכילוב 95 דקות, השרון 102)", צוין בדו"ח.

פרופ' רוני גמזו: "פרסום השוואתי גורם למערכת הרפואית להיות טובה יותר ולקבוצת הגרועים להתבייש יותר"

שיעור המאושפזים שעברו ניתוח לשבר צוואר ירך ב-48 השעות הראשונות מאז ההגעה למלר"ד: לניאדו (92% מהמקרים), אסף הרופא (91%), השרון (89%) וסורוקה (89%). בתי החולים שלא עמדו ביעד של 80% - בית החולים הסקוטי, פורייה, קפלן, וולפסון והעמק.

בבתי החולים הפרטיים נמדדו במסגרת הדו"ח הנוכחי רק שני נושאים: במתן טיפול נוגד קרישה בניתוחי כריתת רחם, שבהם היעד היה 80%, השיג "אסותא" 60% בלבד ו"מדיקל סנטר" 56% בלבד. בטיפול אנטיביוטי לפני ניתוח מעי היעד היה 90%, "אסותא" עמד על שיעור של 93% ו"מדיקל סנטר" 71% בלבד.

לראשונה גם נבדקו מדדים בבתי החולים הגריאטריים ופסיכיאטריים. שיעור הביצוע של גיבוש תכנית טיפולית בתוך 5 ימים בחולה עמד על 20% בלבד בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל", על 28% בבית החולים "שער מנשה " ועל 31% בלב השרון. זאת, לעומת 98% בהדסה עין כרם.

במדד אומדן תזונתי למאושפזים בבתי החולים הגריאטריים, שיעור הביצוע במחלקות הגריאטריות של "שיבא" ו"מאיר" עמד על 100%. במעונות מכבי בתל-השומר עמד השיעור על 57%, באיכילוב 66%, בנאות השרון 42% ובבית לב בנשר על 20% בלבד.

תכנית המדדים נתקלה בעבר בביקורת מצד בתי החולים השונים. הם טענו כי היעדים המוטלים עלייהם לא מתחשבים בין השאר בבעיית מחסור בכוח אדם, עומסים כבדים, היעדר תקציבים ומשאבים חומריים ולכן אין זה הוגן למדוד אותם על-פי קריטריונים קשיחים אלו. כמו-כן ציינו את השפעת הפערים בגדלים, בין בתי חולים שהם מרכזים רפואיים גדולים במיוחד המשרתים אוכלוסיות גדולות וקולטים מדי יום מאות ואף אלפי מטופלים – לבין בתי חולים קטנים, אזוריים ואף בינוניים שבאופן יחסי לגדולים לא מטפלים באותו מספר חולים.

שר הבריאות יעקב ליצמן הסביר, כי תכנית מדדי השירות והזמינות נועדה לאתר את נקודות התורפה במערכת הבריאות ולהפוך אותה לזמינה יותר ואיכותית יותר. גורמי המקצוע במשרדו סבורים, כי יש קשר ישיר בין מדידות אלו לבין שיפור באיכות הטיפול הרפואי ומנגנונים דומים שהופעלו באנגליה ובארה"ב אכן הראו מגמת שיפור. מגמה דומה קיימת במרבית מדינות ה-OECD.

לדברי המשרד, הספרות המקצועית הראתה שפרסום מדדי איכות, משנה את סדרי העדיפויות של בית החולים, מביא לעלייה בתחושת האחריות של הצוות הרפואי ומגביר את מעורבות הדרגים המנהליים.

השר ליצמן אמר בעת הצגת הדו"ח היום: "ברצוני לשבח את שיתוף הפעולה של הגורמים המקצועיים המאפשרים לתכנית זאת לפעול ולהתפתח, בראש ובראשונה לכלל בתי החולים, האיגודים המקצועיים וההסתדרות הרפואית, על שותפות אמתית למען המטופלים".

פרופ’ רוני גמזו, כיום מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב איכילוב, שבתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות הגה את התוכנית, אמר: "הביטחון העצמי והבגרות שהמערכת שלנו תופסת בפרסום פתוח של מדדי בתי החולים היא בעיני נכס לציבור, למטופלים וגם ליכולת משרד הבריאות לשלוט ולקבוע מדיניות. התוכנית צריכה להתרחב ולהיות ברמת שקיפות מלאה לגבי כל ניתוח, כל הפרמטרים. פרסום השוואתי גורם למערכת הרפואית להיות טובה יותר ולקבוצת הגרועים להתבייש יותר".

הדו"ח המלא

נושאים קשורים:  חדשות,  מדדי איכות,  משרד הבריאות,  ד"ר ענת עקה-זהר,  ביצועי בתי החולים,  פרסום,  השוואה,  פרופ' רוני גמזו
תגובות
 
אנונימי/ת
30.06.2016, 18:36

הדרדרות לבתי חולים של הכללית לעומת שנה שעברה, הגיע הזמן שירדו מרופאי הקהילה ויפנו את טירוף המדדים אל בתי החולים

אנונימי/ת
01.07.2016, 08:50

היה מועיל מאד אם היו מקיימים משוב של רופאים בבית החולים שיציינו מי מעולה באבחנות, מי מלמד מי קולגיאלי. מי לא ממהר לברוח בשעה שלוש ועוד דעה על מנהל בית החולים ועל מנהל/ת מחלקה. מי צועק/ת על רופאיו. מי מפחיד המתמחים מי מעודד פרוטקציוניזם ונפוטטיזם

אנונימי/ת
01.07.2016, 12:41

על מה אתה מדבר, איזה נפוטיזם? מה נפוטיזם? רק בנים של רופאים בכירים וחברי הנהלה בשירות הציבורי מועסקים כרופאים ומקודמים לפני כולם. בחיים, אבל בחיים לא ראיתי בן של "תורן חוץ" או "רופא בית" מקודם לדרגת מנהל שירות או מנהל יחידה.

מילים כדורבנות.
להערכתי האישית ומבלי לפגוע באנשים ששקדו ועמלו על התוצאות:
הדוח הזה הטיה אחת גדולה, לא אמין ולא משקף את המצב בפועל. דגש על זמנים בהקשרים מוזרים! למה בחרו דווקא אירוע מוחי ולא פגיעות אורתופדיות, למה בחרו אספירין ולא אספירין חמצן וחיבור למוניטור!!!,

התעלמות טוטלית מהאדם החולה!! התעלמות מההון האנושי,
בבתי חולים מסוימים הגיעו למצב שגם למלווים של החולנ יעשו סי טי!!!!! תוך 10 דקות מההגעה למיון.

בנוסף הדוח ארוך ומבלבל הרבה מידע ופחות מסקנות קונקריטיות. כשיש לי אירוע מוחי אפנה להדסה וכשיש לשכן ניתוח ברך אשלח למאיר!!!! ולמתן אנטיביוטיקה אשלח להלל יפה!

אמת לא יודעת "מה התרומה? למה זה חיוני?? מי קבע את המדדים? ועל סמך מה נקבעו??

יש בי את היכולת לנסח על רגל אחת 100 מדדי איכות!! ממש ברגע זה.

סתם דוגמא: יתכן שמחלקה/ בית חולים תיכשל ברב המדדים ותהיה מוצלחת במדד אחד בשל מסיביות בעשייה מכוונת די בזה בכדי שתקבל תואר מחלקה מצטיינת! או בית חולים מצטיין.

הייתי מציעה מדדי איכות הקשורים בהיגיינה אישית של החולים, היגיינה סביבתית מקלחות ושירותים, כיורים ומשטחי עבודה, ידיות הדלתות וחיטוי המיטות, פינוי האוגרים ובהתאם פינוי הפסולת.. נפילות וזיהומים נרכשים, רחיצת ידיים, טעויות במתן תרופות, בזבוז ציוד ותרופות, חיסכון בחשמל, מים וציוד, משק בית החולים ופינוי הפסולת, השמדת כמויות מסחריות של אוכל בעיקר לחם וחלב, אחזקת בית חולים ואנשי אחזקה, תקנים מיותרים, פרויקטים חינוכיים ומעשיים, הכוונה לא לכנסים באולמות הממוזגים ובטח לא לאנשי צוות מדרגים גבוהים.

בכול הקשור בהון האנושי: תורניות, חלוקת עבודה הוגנת, יחסי עבודה, קולגיאליות ולמידה משותפת, ידע והכוונת המתמחים, העצמת צוותים, עידוד חשיבה יצירתיים ויצירת מיזמים, התאמת האדם הנכון לתפקיד הנכון, יחס הנהלה עובדים/ עובדים הנהלה, שכר, ראיונות והערכת העובדים, איתור צרכים וערבות הדדית! הישגיות, גיבוש עובדים הנהלה וההפך, חילופי עובדים ושיתופי מידע!

רצף טיפולי והממשק עם קופות, מרכזים גריאטריים, מרכזי בריאות הנפש...

זה רק על קצה המזלג!
דחילקום כבר!
סאאידה סדיק

הייתי הולכת על מדדים פשוטים מאוד ומהותיים!

אנונימי/ת
03.07.2016, 22:00

אהבתי את תגובתך. ניטור הוא חשוב אבל לא כשהוא הופך לחזות הכל.
צריך עבודה הרבה יותר מעמיקה כדי לעמוד על החסרונות של כל בית חולים ולשפר אותם.
אני לא אומרת שהמדדים מטופשים, כי ניכר שכן הושקעה בהם מחשבה, והם כן מהוים תמריץ להשתפר. צריך להתחיל מאיפשהו.
אבל -
העבודה עוד רבה , יש הרבה תחומים לבדוק, ולא נכון יהיה להדביק תוויות לבית חולים כזה אחר בשלב כל כך מוקדם של הדרך. זה עלול לרפות את ידי הצוות במקום לחזק את הרצון להשתפר.

תודה!

אנונימי/ת
03.07.2016, 18:37

מדדי האיכות החשובים באמת הם אחוזי תמותה, אחוזי סיבוכים לפי תחומי הטיפול הנמדד, משך אישפוז, חזרה לאישפוז עקב סיבוכים או התקדמות המחלה, זיהומים, עלות הטיפול וכו. המדד של זמן חשוב אבל הוא נבחר כי פשוט קל למדידה. גם סוגי הפעולות אותן מבצע המרכז חשובות לא דין צינטור מסוג אחד כדין צינטור אחר המורכב יותר

מדדי איכות הם דבר חשוב ומהווה בסיס להשוואה בין מוסדות רפואיים. אולם הדבר לא יעיל אם לא מפרסמים את החשוב מכל: יש לפרסם באותו זמן את מספר האחיות למספר מיטות חולים ואת מספר הרופאים למספר מיטות חולים. לא נכון לקיים הערכת מדד איכות בעוד שהתקינה בבתי החולים הציבוריים הולכת ונשחקת. איך מצפים לשיפור במדדים כשאין שיפור בתקינה?? בקליפורניה נהוג שעורכים ביקורות פתע בבתי חולים ואם מוצאים שיש פחות כח אדם למספר מיטות מייד סוגרים את בית החולים. אבל כאן התקינה "האמיתית" בוצעה לפני עשרות שנים ומחוסר כח אדם מנסים לבדוק את מדדי איכות.... זה דבר עצוב ובלתי אפשרי וחייבים תחילה לשנות ומייד.