הכנסתם של תרופות ה-NOACs היוותה התקדמות משמעותית במניעה של שבץ מוחי בפרפור פרוזדורים. עם זאת, התוצאות שהושגו במחקרים קליניים לא בהכרח משקפות את הפרקטיקה היומיומית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה ניסו החוקרים להעריך את היעילות ובטיחות של דביגטרן, ריברוקסבן ואפיקסבן אל מול וורפרין בפרפור פרוזדורים שלא ממקור מסתמי (AF).
נעשה שימוש במאגר נתוני מבוטחים בארה"ב וממנו הוצאו מבוטחי Medicare Advantage עם AF אשר טופלו באפיקסבן, דביגטרן, ריברוקסבן או וורפרין בין אוקטובר 2010 ליוני 2015.
החוקרים יצרו 3 עוקבות: אפיקסבן VS וורפרין (n=15,390), דביגטרן VS וורפרין (n=28,614 וריברוקסבן VS וורפרין (n=32,350). באמצעות רגרסיית Cox proportional hazards נמצא, כי הסיכון לשבץ או תסחיף סיסטמי תחת טיפול באפיקסיבן נמוך יותר (יחס סיכונים HRי0.67, רווח סמך 95% CI של 0.46–0.98, P=0.04), לעומת דביגטרן וריברוקסבן, אשר היו קשורים בסיכון דומה (דביגרטן HRי0.98, CI 0.76–1.26י, P=0.98; ריברוקסבן HRי0.93, CIי 0.72–1.19, P=0.56).
עבור דמם משמעותי, אפיקסבן ודביגטרן היו קשורים בסיכון נמוך יותר (אפיקסבן HRי0.45, CI 0.34–0.59י, P<0.001). דביגטרן (HRי0.79, CIי0.67–0.94, P<0.01), וריברוקסבן היו קשורים לסיכון דומה. כל ה-NOACs היו קשורים לסיכון נמוך יותר לדמם תוך מוחי.
לסיכום, בחולים עם AF שלא ממקור מסתמי, אפיקסבן הדגים סיכון נמוך יותר לשבץ מוחי ודמם משמעותי, דביגטרן היה קשור בסיכון דומה לשבץ מוחי אך נמוך יותר לדמם משמעותי וריברוקסבן היה קשור בסיכון דומה לשבץ מוחי ודמם משמעותי בהשוואה לוורפרין.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות