מחקרים

רמות FGF23 בדם מעידות על תפקוד כלייתי ומצב כלי הדם בחולי סוכרת עם תפקוד כלייתי שמור

במחקר שבחן אוכלוסייה אפרו-אמריקאית נמצא, כי הריכוז של גורם הגדילה הפיברובלסטי 23 בדם קשור להסתיידות טרשתית של כלי הדם הכליליים ולתפקוד הכלייתי, אך אינו קשור לצפיפות העצם או להסתיידות טרשתית של כלי הדם הגדולים

16.05.2016, 06:06
מעבדה רפואית. (צילום: אילוסטרציה)

גורם הגדילה הפיברובלסטי 23 (Fibroblast growth factor 23 – FGF23) הינו הורמון הגורם להפרשה מוגברת של זרחן בשתן (phosphaturic) וקשור להפרעות בריכוזי הזרחן וויטמין D בדם. התפקיד של FGF23 בהסתיידות כלי דם עדיין אינו ברור.

החוקרים בחנו את הקשר שבין FGF23 לבין פלאקים טרשתיים מסויידים בעורקים הכליליים, פלאקים מסויידים בין אבי העורקים לעורק הכסל (aortoiliac calcified plaque), פלאק טרשתי בעורק התרדמה (קרוטיד), צפיפות העצם (bone mineral density), אלבומין בשתן וקצב הסינון הגלומרולרי המשוער (estimated glomerular filtration rate - eGFR). הבדיקה נעשתה בקרב 545 אפרו-אמריקאים עם סוכרת סוג 2 ותפקוד כלייתי שמור, כחלק ממחקר הלב והסוכרת באפרו-אמריקאים (African American Diabetes Heart Study).

מודלים לינאריים כללים הותאמו לבחינת הקשרים בין FGF23 לפנוטיפים במערכת הקרדיווסקולרית, בעצמות ובכליות, ושינויים במדדים לאורך זמן, עם התאמה עבור גיל, מין, שיעור המוצא האפריקאי (ancestry proportion), מדד מסת הגוף, משך מחלת הסוכרת, ערכי ההמוגלובין המסוכרר (hemoglobin A1c), לחץ הדם, שימוש בחוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין, שימוש בסטטינים, נטילת תוספי סידן, רמות הסידן בדם ורמות הזרחן בדם.

מדגם המחקר כלל 56.7% נשים וגילם הממוצע של המשתתפים עמד על 55.6 שנים (סטיית תקן: 9.6), הם סבלו ממחלת הסוכרת במשך 10.3 שנים בממוצע (8.2), עם eGFRי90.9 (22.1), יחס אלבומין לקריאטינין בשתן: 151 מ"ג/גרם (588; חציון: 13), רמת FGF23 בדם: 161 יחידות יחסיות/מ"ל (157) ופלאק טרשתי מסוייד: 637 מ"ג (1,179).

מודלים עם התאמה מלאה מצאו כי FGF23 קשור ביחס הפוך לערכי eGFRי (p < 0.0001) וביחס ישיר ליחס אלבומין לקריאטינין בשתן (p < 0.0001) ולפלאק טרשתי מסוייד (p = 0.0006), אך לא לפלאק מסוייד בעורק התרדמה או באבי העורקים. רמות FGF23 בקו הבסיס לא נקשרו לשינויים בצפיפות העצם או פלאקים טרשתיים מסויידים לאחר תקופת מעקב, שנמשכה 5.1 שנים בממוצע.

לסיכום, הריכוז של FGF23 בדם נקשר באופן בלתי תלוי למחלת לב כלילית ולתפקוד כלייתי בקרב אפרו-אמריקאים עם סוכרת סוג 2. ממצאים אלו תומכים בקיומו של קשר בין FGF23 להסתיידות כלי דם, אך לא בין FGF23 לצפיפות העצם, בקרב אפרו-אמריקאים שאינם סובלים מנפרופתיה מתקדמת.

מקור:
Freedman B.I. · Divers J. · Russell G.B. · Palmer N.D. · Bowden D.W. · Carr J.J. ·Wagenknecht L.E. · Hightower R.C. · Xu J. · Smith S.C. · Langefeld C.D. · Hruska K.A. ·Register T.C. Plasma FGF23 and Calcified Atherosclerotic Plaque in African Americans with Type 2 Diabetes Mellitus; Am J Nephrol 2015;42:391-401 (DOI:10.1159/000443241)

נושאים קשורים:  מחקרים,  גורם גדילה פיברובלסטי,  Fibroblast growth factor 23,  הפרשת זרחן בשתן,  פלאקים טרשתיים,  פלאק מסוייד,  אלבומין בשתן,  EGFR,  תפקוד כלייתי שמור,  אפרו-אמריקאים,  הסתיידות טרשתית,  מחלת לב כלילית
תגובות