מחקר העומד להתפרסם בכתב העת Obesity עסק במשתתפי תכנית הריאליטי The Biggest Loser ששודרה ברשת NBC האמריקנית (המקבילה לתכנית הישראלית "לרדת בגדול"), שבה התחרו המשתתפים מי מהם ישיל בתוך פרק זמן קצר יותר קילוגרמים ממשקל גופו העודף.

בעונה השמינית של התכנית, ב-2009, ניצח גבר בשם דני קאהיל, 1.80 מטר, שבתוך 7 חודשים רזה ב-108.4 ק"ג. הוא החל את השתתפותו בתכנית כשמשקלו היה 195.4 ק"ג וסיים עם 86.3 ק"ג. אלא שבשנים שעברו מאז התברר כי הוא שב והשמין ב-45.3 ק"ג. למעשה, הרוב מקרב 16 המשתתפים באותה עונת שידורים לא רק חזרו והעלו את משקל גופם, אלא אף הגיעו למשקל גבוה יותר מזה שעמו נכנסו לתכנית.

המחקר שניהל בנושא ד"ר קוין הול (Kevin Hall), מומחה למטבוליזם במכון הלאומי לסוכרת ולמחלות מערכת העיכול והכליה ב-NIH, סיפק כמה תגליות חדשות על הפיזיולוגיה של תופעת השמנת-היתר, המסבירות מדוע כל כך הרבה אנשים מנהלים מאבק סיזיפי כדי לשמור על משקל הגוף שלהם נמוך לאחר שרזו באמצעות דיאטה. וכיצד חלק גדול מהם חוזרים ומשמינים בתוך כמה שנים, ואף עוקפים את המשקל שלהם לפני הדיאטה.

המחקר של ד"ר הול, עליו דיווחה כתבת המדע של "ניו יורק טיימס", ג'ינה קולטה, מדד ובדק מה קרה למשתתפי אותה תכנית ריאליטי שש שנים לאחריה. הם השילו במהלך התכנית תודות לדיאטה אינטנסיבית ופעילות גופנית קילוגרמים רבים, אבל לאחר מכן, כאמור, שבו והוסיפו אותם מחדש למשקלם. הממצא שהוגדר בידי ד"ר הול כמדהים ביותר היה שהתברר כי הגוף למעשה "נלחם" נגד איבוד המשקל.

שקילה, הורדה במשקל (צילום: אילוסטרציה)

שקילה, הורדה במשקל (צילום: אילוסטרציה)

המדענים סבורים, כי בכל שלב בחיים יש משקל שקל לתחזק אותו, וזה המשקל שהגוף נלחם כדי לשמור עליו

לדברי החוקרים, הדבר קשור למנגנון חילוף החומרים הקובע כמה קלוריות אדם שורף כשהוא במנוחה. בתחילת התוכנית, חילוף החומרים של המתחרים -למרות משקלם הרב - התאים לממדי גופם. הם שרפו מספר קלוריות המתאים באופן נורמלי לאנשים במשקלם. כשהתוכנית הסתיימה, חילוף החומרים שלהם הואט במידה קיצונית. גופם לא שרף די קלוריות לשמירה על רזונם החדש. מה שהדהים עוד יותר את החוקרים היתה העובדה, כי בחלוף השנים, המשקל שב ועלה ללא הפסק וחילוף החומרים של המתחרים באותה תחרות טלוויזיונית לא שב לקדמותו. הוא נעשה אפילו אטי יותר והקילוגרמים המשיכו להיערם.

ההסבר האפשרי של החוקרים לכך היה כי הגוף של כל מתחרה הגביר את מאמציו לשם חזרה למשקל המקורי, עם השמנת יתר ועודף משקל קיצוני.

מצבו של דני קהיל, 46, היה בין הגרועים ביותר: הוא עלה במשקלו יותר מ–50 ק"ג, אך חילוף החומרים שלו הואט כל כך, שכדי לשמור על משקלו הנוכחי, 134 ק"ג, נאלץ להגיע לצריכת 800 קלוריות ביום, הרבה פחות ממספר הקלוריות הדרוש לגוף של גבר בממדי גוף כשלו. כל קלוריה נוספת הופכת לשומן.

בעיית ההשמנה של קהיל החלה כאשר היה בכיתה ג' והחל לעלות במשקלו ללא הפסק. אי היציבות במשקל גופו לאורך השנים מתבטאת במספרים הבאים: הוא עלה מ-167 ק"ג בהדרגה ל-181, 208 ועד 219 ק"ג. "התביישתי בעצמי, נראיתי איום ונורא, ממש מפלצת", כך סיפר. הוא נאלץ לישון על כיסא כיוון שהיה כבד מדי כדי לשכב במיטה רגילה. היה לו קשה לעלות במדרגות, ללכת, והוא התקשה בקניית בגדים.

במהלך תקופת התחרות בתכנית הטלוויזיה הוא התאמן שבע שעות ביום בפעילות כושר גופני, שרף 9,000-8,000 קלוריות, נטל גלולות אלקטרוליטים כדי להחזיר את המלחים לגוף שאיבד כאשר הזיע. המטרה שהציב לעצמו היתה לרדת בכחצי ק"ג ביום.

מאמציהם של משתתפי התוכנית מסייעים עתה להסביר מדוע קשה כל כך להתמודד עם בעיית השמנת היתר, ממנה סובלים יותר משליש מהמבוגרים בארה"ב. המעוניינים להרזות מוציאים מיליארדי דולרים על גלולות הרזיה ותוכניות דיאטה.

ד"ר מייקל שוורץ, חוקר סוכרת והשמנת יתר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, אמר ל"ניו יורק טיימס": "הגוף של אותם אנשים למעשה 'משיב מלחמה שערה' במשך שנים. זו תובנה חדשה וחשובה. אדם יכול להופיע בטלוויזיה, לאבד כמויות אדירות ממשקל הגוף ולהמשיך כך שש שנים - אבל הוא יוכל לברוח מהמציאות הביולוגית הבסיסית שלו. כל עוד הוא מתחת למשקל הראשוני שלו - גופו ישתדל להחזירו אליו".

המחקר הוא חלק ממאמץ מדעי לענות על כמה מהשאלות הבסיסיות ביותר בסוגיית השמנת היתר וביניהן: מדוע ההשמנה גורמת לרבים כל כך לפתח סוכרת ובעיות רפואיות נוספות וכיצד ניתן בדרך רפואית "לחסום את הרעל שבשומן". מדוע ניתוח בריאטרי ("קיצור קיבה") מאפשר לרוב המנותחים לרדת משמעותית במשקלם, אף שכל הדיאטות שנקטו לפני כן, נכשלות לעתים קרובות.

"התקווה היא", ציינו עורכי המחקר, "שהמאמצים הללו יובילו עם הזמן לצורות טיפול חדשות, שיתייחסו להשמנת היתר כאל מחלה כרונית וימצאו דרכים טיפוליות כדי לסייע לאנשים לפקח על משקל גופם כל חייהם".

כדורים לדיאטה, הרזיה (צילום: אילוסטרציה)

כדורים לדיאטה, הרזיה (צילום: אילוסטרציה)

ד"ר מייקל שוורץ: "הגוף של אותם אנשים למעשה 'משיב מלחמה שערה' במשך שנים. זו תובנה חדשה וחשובה".

מחקרים שונים על השמנת היתר כבר הראו קודם לכן כי מי ששומר על דיאטה, נתון למעשה "לחסדי גופו", המגייס הורמונים ומשנה את קצב חילוף החומרים כדי לחזור למשקל הגבוה הקודם - בין אם מדובר בעשרות קילוגרמים או בקילוגרמים בודדים שרבים כל כך מנסים להשיל מעצמם.

תובנה נוספת שעלתה מהמחקרים עד כה היא שלגוף יש משקל עליו הוא שומר ללא מאמץ כלשהו. עדיין לא ידוע מדוע המשקל הזה יכול להשתנות במשך השנים, אך ייתכן שהדבר קשור להזדקנות. המדענים סבורים, כי בכל שלב בחיים יש משקל שקל לתחזק אותו, וזה המשקל שהגוף נלחם כדי לשמור עליו. המדענים שואפים עתה למצוא דרך לסכל את פעולת המנגנונים הללו.

ד"ר דייוויד לודוויג, מנהל המרכז למניעת השמנת יתר בבית החולים לילדים של בוסטון, אמר: "ממצאי המחקר מוכיחים את הצורך בגישות חדשות לפיקוח על המשקל". עם זאת הדגיש: "המחקר הנוכחי היה מוגבל בהיקפו הקטן וללא קבוצת ביקורת שבה אנשים הסובלים ממשקל יתר ושלא ירדו במשקלם. עם זאת יש בממצאי המחקר היגיון".

בין הרעיונות שמעלים המומחים בנושא: בתהליך השלת עודפי המשקל צריכים להיות מעורבים לא רק דיאטנים, אלא גם רופאים-מומחים בסוגיות הכושר הגופני, פסיכולוגים, מומחים בנושאים הורמונליים שאולי טיפול באמצעותם יסייע לדכא רעב, מומחים ברפואת שינה, מאמנים.

בדיווח ב"ניו יורק טיימס" נמסר, כי 14 מבין 16 משתתפי התחרות "לרדת בגדול" בארה"ב השתתפו באחרונה בשלושה ימי בדיקות רפואיות מקיפות ב-NIH. אחת מהן דיווחה כיצד נאבקה לשמור על מטבוליזם שבו שרף גופה 552 קלוריות ביום. היא החלה את התחרות כאשר משקל גופה 119.3 ק"ג וסיימה אותה עם 79.8 ק"ג. כיום עלה בידה לשמור על משקל גוף שבין 68.9 ק"ג ל-71.2 ק"ג. לעומת זאת, גבר בן 36 שהשתתף בתחרות מסר לחוקרים במהלך הבדיקה כי חש "מרומה" משום שנכנס לתחרות הריאליטי עם 201.4 ק"ג, סיים אותה עם 131.8 ק"ג, אבל עתה משקלו כבר 204 ק"ג וגופו שורף מדי יום 458 קלוריות פחות בהשוואה למה שמצפים מאדם במבנה וממדי גופו.

ב-2008, באותה תכנית ריאליטי, זכתה אשה שהשילה ממשקל גופה המקורי 50.8 ק"ג, אבל היא חזרה ועלתה שוב במשקלה והגיעה ל-106 ק"ג. היא דיווחה על תנודות במצב הרוח עקב כישלונה לשמור על משקל הגוף שאליו הגיעה במאמץ רב בחודשי התחרות. "זכיתי מיד אחריה בתמיכה גדולה של מכרי ואלפי אנשים אחרים. הייתי ממש ב'היי'. אבל עכשיו זה סיוט שאינני מאחלת לאויבי", אמרה לפי הדיווח.

מחקר אחר, שנמשך שנה במימון מכון הבריאות הלאומי והמחקר הרפואי של אוסטרליה, גייס 50 אנשים עם עודף משקל והשמנת יתר שהסכימו לצרוך רק 550 קלוריות ביום במשך 9-8 שבועות. הם רזו בממוצע ב-13 ק"ג, אבל שנה אחר כך הקילוגרמים רק עלו והם שבו למשקלי-היתר הקודמים שלהם ואף הוסיפו להם.

ראש הצוות ד"ר ג'וזף פרויטו מאוניברסיטת מלבורן, התמקד במחקר בלפטין וארבעה הורמונים אחרים. הרמות של רובם צנחו אצל משתתפי המחקר וכאשר התמקדו בהורמון שגורם לאנשים לרצות לאכול - התברר שהוא דווקא עלה. המסקנה המפתיעה, כפי שהגדירה החוקר האוסטרלי: "הגוף מפעיל במתואם מנגנונים רבים כדי לשוב למשקל הראשון. הדרך היחידה לשמור על מצב של משקל נמוך ולאבד עודף משקל הוא להישאר רעב כל הזמן. יהיה לכן צורך במציאת חומרים תרופתיים שידכאו רעב אבל יהיו מספיק בטוחים לשימוש לטווח ארוך".

מומחה אחר להשמנת יתר, ד"ר לי קפלן מאוניברסיטת הרווארד, ציין כי המוח הוא שקובע את מספר הקלוריות שעל הגוף לצרוך. מומחה נוסף, ד"ר מייקל רוזנבאום מאוניברסיטת קולומביה, מסר כי "אנחנו צורכים במזון כ-900 אלף עד 1 מיליון קלוריות בשנה ושורפים את כולם למעט 5,000-3,000 בלבד בממוצע שנתי, כדי להוסיף למשקל הגוף בין חצי ק"ג ל-1 ק"ג לכל היותר. הפער שבין צריכה לשריפה ממוצעת ביום היא 20-10 קלוריות בלבד. רק ההצטברות עם הזמן מהווה בעיה הרסנית".

מחקר אחר שנעשה ב-UCLA, שבו נבדקו 31 מחקרים ארוכי טווח על דיאטות, מצא כי בין שליש לשני-שלישים מהאנשים שנכנסו לדיאטות חזרו למשקלם העודף בתוך 5-4 שנים.

הדיווח המלא ב"ניו יורק טיימס"