חדשות

ארה"ב: מדיניות רגולטורית הביאה לזינוק במספר המועמדים להשתלת כבד המוצאים מהתור

מחקר אמריקאי העלה, כי עם אימוץ מדיניות הקושרת בין מענקים כספיים לשיעור הצלחת השתלות כבד, חלה נסיקה בשיעור הזקוקים לתרומה שנדחקו מהתור בנימוק שהם חולים מדי מכדי לעבור את ההליך; עם זאת, החוקרים מצאו כי שיעור הישרדות החולים שכן עברו את ההשתלות לא השתנה

ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

הולך וגדל מספרם של חולים המוצאים מרשימת הממתינים להשתלות כבד בארה"ב, משום שרופאים קובעים כי הם חולים מדי מכדי לעבור את הליך ההשתלה; כך עולה מניתוח נתונים על השתלות כבד, שפורסם באחרונה באתר American College of Surgeons.

מחברי הדו"ח מתחו ביקורת על התופעה. "דווקא החולים הקשים ביותר הללו, המועמדים להשתלת כבד, צריכים להיות הראשונים ברשימת ההמתנה להשתלה בעת שנוצרת זמינות לקבלת תרומת-כבד", ציינו מחברי הדו"ח, "אלא שמרכזי ההשתלות בארה"ב הגבירו את קצב הסרתם מרשימת הממתינים".

לפי הנתונים, מאמצע 2007 ועד 2012, יותר מ-4,300 אמריקנים החולים במחלת כבד מסכנת חיים הוצאו מרשימת ההמתנה להשתלה, משום שהרופאים במרכזי ההשתלה פסקו שחלה הידרדרות במצבם. מספר זה כמעט כפול ממספר המועמדים להשתלה שהוצאו מרשימת הממתינים בין אפריל 2002 ליוני 2007 בנימוק דומה – 2,311.

אם לפני הנהגת המדיניות רק אחד מכל 9 מועמדים להשתלה הוצא מהתור, הרי שלאחר אימוצה אחד מ-5 מועמדים מצא עצמו מחוץ לתור

"העיקרון המרכזי בהקצאת השתלות כבד צריך להיות מתן קדימות לחולים הקשים ביותר”, הדגיש המחבר הראשי של הדו"ח, ד"ר אדל בוזורגזדה, מנתח ומומחה בהשתלות במרכז הרפואי ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס. "והנה דווקא עתה, יותר ויותר חולים קשים שהיו רואים בלי ספק תועלת בהשתלה מוצאים מרשימת הממתינים ונדחים מלעבור הליך מציל חיים זה".

כיום בארה"ב נמצאים בתור הממתינים להשתלת כבד קרוב ל-14,750 חולים. בעת קבלת ההחלטה על הוצאתם של מועמדים להשתלה מתור הממתינים, מציבים הרופאים במקום הראשון את השיפוט הרפואי. יוצאים מהכלל הם חולים עם סרטן כבד, שלגביהם אמות-מידה אובייקטיביות בדבר התפתחות והתפשטות הגידול הסרטני הן אלו שקובעות אם הם כשירים להשתלה או שאינם. לדברי החוקרים, למרות שישנן סיבות מוצדקות לכך שחולה יוגדר במצב קשה מדי מכדי לעבור תהליך השתלה, המספר הגדל והולך של נדחקים מהתור עשוי להצביע על העובדה כי גורמים אחרים ממלאים תפקיד בהחלטה.

ד"ר נטשה דולגין, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס בוורצ'סטר, שהיתה שותפה למחקר, מסרה כי יזמה את המחקר כבר כאשר היתה סטודנטית לרפואה ונתקלה בנתונים בדבר המספר הגדל והולך של המוצאים מרשימת הממתינים.

ב-2007, מרכזי ההשתלות בארה"ב, הממומנים על-ידי שירותי הבריאות "מדיקר" ו"מדיקאייד", הנהיגו מדיניות רגולטורית להשתלות ונקבעו כללים וכן מצבים יוצאים מן הכלל לגבי השתלות כבד. מדיניות זאת גם לקחה בחשבון את תוצאי ההשתלות, בכל הקשור לשרידות מושתל לפחות שנה לאחר ההליך. על אופי אימוץ המדיניות קיבלו המרכזים ציונים במסגרת מדדי-איכות ביצועים. בעקבות זאת, טוענים החוקרים, מרכזי השתלות נטו לבצע כמה שפחות השתלות כבד מורכבות (מתוך כלל נפח ההשתלות שנעשות בהם), על מנת לזכות בציון חיובי ככל האפשר. מרכזי השתלות שקיבלו לאורך תקופה מסוימת ציון שלילי עלולים היו לאבד מימון כספי מצד הגורמים המבטחים.

המחקר בחן את ההבדלים ברשימת הממתינים להשתלות כבד לפני ואחרי הנהגת המדיניות הרגולטורית הזו. מאפריל 2002 ועד דצמבר 2012 היו בתור הממתינים להשתלת כבד (תרומה מהמת), ב-102 מרכזי השתלה בארה"ב, 90,765 בני אדם בוגרים. החוקרים השוו מגמות בתור ההמתנה חמש שנים לפני הנהגת המדיניות הרגולטורית וחמש שנים אחריה. לא נכללו במסד הנתונים לצורך המחקר חולי סרטן כבד.

המחקר חשף, כי למרות התמריץ לבצע פחות ניתוחים מורכבים, המדיניות שהונהגה לא הורידה את שיעורי התמותה שנה לאחר ההשתלה. שיעור השרידות שנה לאחר הפרוצדורה עלתה באורח לא-משמעותי, מ-86.6% לפני הנהגת המדיניות,  ל-88.5% לאחר מכן.

"אף על פי שמדיניות זאת נועדה לשפר את איכות הביצועים של ההשתלות ואת התוצאים שלהן מבחינת שרידות המושתלים, היא לא הראתה שום סימני יתרונות ותועלת עבור אוכלוסיית החולים", ציינה ד"ר דולגין.

המחקר העלה גם, כי מיד עם הנהגת המדיניות הרגולטורית חלה נסיקה ב-16% בהוצאת מועמדים להשתלה מתור הממתינים, בנימוק שהם חולים יותר מדי או אינם מתאימים להשתלה מבחינה רפואית. קצב הוצאת המועמדים מהתור עלה ב-3% מדי רבעון לאורך כל תקופת המחקר. לפי הנתונים, אם לפני הנהגת המדיניות רק אחד מכל 9 מועמדים להשתלה הוצא מהתור, הרי שלאחר אימוצה אחד מחמישה מועמדים מצא עצמו מחוץ לתור המועמדים להשתלת כבד.

נושאים קשורים:  השתלת כבד,  תור המתנה,  ארה"ב,  מדיניות,  תמריצים כספיים,  מחקרים,  השתלת איברים
תגובות