ועדת מומחים של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פירסמה באחרונה נייר עמדה חדש, ובו הנחיות לרופאים להפניה ולביצוע אקו-לב עוברי.
עוד בעניין דומה
את המסמך כתבו פרופ’ רלי הרשקוביץ, ד"ר ישראל שפירא, פרופ’ שלמה ליפיץ, פרופ’ אלי זלצשטיין, ד"ר צבי ליבוביץ, ד"ר סאמי חדאד, ד"ר בעז וייס, ד"ר דן ולסקי וד"ר יעל שקי-תמיר. המסמך הופץ על ידי המכון לאיכות ברפואה של הר"י.
מומי לב מולדים, ציינו מחברי המסמך, מהווים מרכיב משמעותי בסיבות לתמותה ותחלואה של ילודים. שכיחותםהיא בין 8-6 מקרים ל-1,000 לידות חי. לפי המסמך, אבחון טרום-לידתי של מומי לב חשוב כדי לאפשר להורים ייעוץ באשר לסיכון לתחלואה נלווית, הפרעות כרומוזומליות ואחרות והצורך בבדיקות נוספות.
מחברים המסמך כותבים, כי יש חשיבות לייעוץ ממוקד לגבי מום לבבי, הפרוגנוזה שלו והטיפולים הקיימים במום זה. כמו כן, יש חשיבות לכך לשם היערכות מתאימה לקראת הלידה וההחלטה על מקום הלידה.
נייר העמדה הנוכחי מגדיר הוריות והתוויות לאופן ביצוע בדיקת האקו-לב של העובר, והוא מהווה המשך למסמך שהוכן בדצמבר 2012.
בנייר העמדה הנוכחי מודגש איזה גורם יבצע את בדיקת האקו-לב העוברי ומה קורה כאשר מתגלה חשד למום בלבו של העובר והצורך בהפניית האשה ההרה לבדיקות וייעוץ אצל קרדיולוג-ילדים מומחה. עוד במסמך: פירוט ההתוויות לשם הפנייה לאקו-לב עובר, מועד הבדיקה המומלץ (שבועות 25-19 להיריון) ומתי ובאיזה מצב יש להפנות לבדיקת ההולכה העליית-חדרית (החל מהשבוע ה-16) לצד פירוט שלבי הסקירה האנטומית של הלב שבהם תתמקד הבדיקה.