מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול לא מגיבים למספר טיפולים להפרעת דיכאון מאג'ורית. DBSי(Deep Brain Stimulation) הינו אפשרות טיפול מבטיחה עבור אותם מטופלים, אך לא ניתן לשלול אפקט פלצבו.

מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את היעילות של DBS בקרן הקדמית הוונטרלית של הקפסולה הפנימית (Ventral anterior limb of the internal capsule), בהשוואה לפלצבו, עם שלב פעיל ושלב גירוי דמה (Sham).

25 משתתפים עם דיכאון עמיד לטיפול, משני בתי חולים בהולנד, השתתפו במחקר בין השנים 2010 ל-2014. המטופלים לקחו חלק במחקר פתוח במשך 52 שבועות במהלכו הם עברו הכנסת 4 אלקטרודות עם אופטמיזציה של ה-DBS עד להשגת תגובה יציבה.

לאחר מכן בוצע מחקר Cross over במשך 12 שבועות, כאשר המטופלים קיבלו טיפול אקטיבי ולאחר מכן גירוי דמה, או להפך. תגובה או חוסר תגובה לטיפול נבדקו באנליזת כוונה לטפל (Intention-to-treat analyses).

התוצא העיקרי שנמדד בשלב האופטמיזציה היה השינוי בניקוד של הערכת מעריך במדד HAM-D-17י(17-item Hamilton Depression Rating Scale). התוצא העיקרי שנמדד בשלב ה-Cross over היה ההבדל בין מדד ה-
HAM-D-17 בשלב האקטיבי לבין בשלב גירוי הדמה. טווח הניקוד במדד זה הוא בין 0 ל-52, כאשר ניקוד גבוה יותר מייצג סימפטומים חמורים יותר.

מטופלים חולקו למגיבים לטיפול (ירידה של לפחות 50% בניקוד בהשוואה לבסיס) או מגיבים חלקית (בין 25% ל-50% ירידה בניקוד).

מתוך 25 מטופלים שהשתתפו במחקר, 8 (32%) היו גברים. הגיל הממוצע היה 53.2 שנים (סטיית תקן 8.4). בשלב האופטמיזציה, הירידה הממוצעת במדד ה-HAM-D-17 היתה מ-22 (95%CIי20.3-24.1) בבסיס ל-15.9 (95%CIי12.3-19.5), (P=0.001).

במדד Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale scores נצפתה ירידה מ-34.9 (95%CIי31.8-36.3) ל-23.8 (95%CIי18.4-29.1), ובמדד Inventory of Depressive Symptomatology Self-report scores מ-49.3 (95%CIי 45.4-53.2) ל-38.8 (95%CIי31.6-46.0י) (P=0.005).

לאחר שלב האופטמיזציה שנמשך 51.6 שבועות, 10 (40%) מטופלים סווגו כמגיבים לטיפול ו-15 (60%) כלא מגיבים לטיפול. 16 מטופלים נכנסו לרנדומיזציה בשלב ה-Cross overי[9 מגיבים (56%) ו-7 לא מגיבים (44%)].

במהלך שלב ה-DBS האקטיבי, מטופלים קיבלו ניקוד נמוך משמעותית במדד ה-HAM-D-17י(13.6; 95%CIי9.8-17.4) בהשוואה ל-DBS דמה (23.1; י95%CI 20.6-25.6י), (P<0.001).

תופעות לוואי חמורות כללו בחילה חמורה במהלך הניתוח (מטופל אחד), ניסיון התאבדות (4 מטופלים) ומחשבות אובדניות (2 מטופלים).

מסקנת החוקרים היתה, כי DBS בקרן הקדמית הונטרלית של הקפסולה הפנימית הוביל לירידה משמעותית בסימפטומים דיכאוניים ב-10 מתוך 25 מטופלים, ונסבל היטב. מבנה המחקר כ-Cross over רנדומאלי תומך בסברה שה-DBS מפחית את הסימפטומים, ולא תהליך הדמה.

מקור:
Isidoor O. Bergfeld et al. Deep Brain Stimulation of the Ventral Anterior Limb of the Internal Capsule for Treatment-Resistant DepressionA Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2016 Apr 6.