מחקר זה בדק אם משתנים קליניים ויכולות קוגניטיביות התחלתיות יכולים לנבא או לווסת העברה רחוקה (כלומר, קישור החומר הנלמד לאסוציאציות שנראות חסרות קשר) של תוצאי טיפול באימון קוגניטיבי.
עוד בעניין דומה
98 ילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (attention deficit/hyperactivity disorder – ADHD) בגילאי 8-12 הוקצו אקראית לאימון זיכרון עבודה של CogMed או לאימון קוגניטיבי חדש הקרוי "לשים לב למתרחש בכיתה" (Paying Attention in Class).
מדידות התוצאים כללו הערכות נוירו-קוגניטיביות ושאלוני דירוג שמילאו ההורים והמורים לגבי התנהגות התפקוד הביצועי (executive functioning behavior) וביצועים אקדמיים.
משתנים מנבאים/מווסתים כללו שימוש בתרופות, תחלואות נלוות, תתי-סוג של ADHD וכישורי זיכרון עבודה מילוליים וחזותיים התחלתיים.
ניתן היה לחזות את דירוג ההורים והמורים של התנהגות התפקוד הביצועי ולווסתו על ידי תת-סוג ה-ADHD של הילד. מידת הדיוק בקריאת מילים ניתנה לחיזוי על ידי תת-סוג ה-ADHD ותחלואות נלוות. שימוש בתרופות וכישורי זיכרון עבודה מרחביים, מילוליים וחזותיים התחלתיים ניבאו רק אמצעים של העברה קרובה (יישום מה שנלמד בהקשר דומה לזה שנלמד).
לסיכום, אימון קוגניטיבי יכול להניב תועלת לתתי-קבוצות מסוימות של ילדים עם ADHD. החוקרים מציינים, כי במחקרים עתידיים יהיה צורך לקחת בחשבון הבדלים אינדיבידואלים.