חדשות

פערי הבריאות במגזר הערבי: יותר תמותת תינוקות, עישון, השמנת-יתר ותוחלת חיים נמוכה יותר

כך עולה מהדו"ח הממשלתי הראשון למדדי איכות חיים שפירסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל "יום הבריאות העולמי"; בסך הכל, ישראל ממוקמת במקום ה-7 במדינות ארגון ה-OECD בתוחלת החיים

משפחה ביישוב הבדואי חורה בנגב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לרגל יום הבריאות העולמי החל היום (ה') פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נתונים מתוך הדו"ח הממשלתי הראשון למדדי איכות חיים.

לפי הודעת הלמ"ס, דו"ח "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי 2014-2013", שהושק בכנסת במארס 2016, עונה על השאלה "איך החיים באמת בישראל?". הדו"ח מספק תמונה רחבה על מצב המשק, החברה והסביבה, בהתייחסות לכלל התחומים התורמים לאיכות החיים. את מסקנות הדו"ח גיבשו יותר מ-200 מומחים ממשרדי הממשלה, בנק ישראל והמוסד לביטוח לאומי, חוקרים מהאקדמיה ובכירי המגזר הציבורי, בהנחיית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה הלאומית לכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, בליווי מקצועי של ה-OECD.

תחום הבריאות הוא אחד מ-11 תחומי איכות חיים הנבחרים, כולל מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים ומתייחס לנושאים: בריאות הגוף והנפש, מצב מערכת הבריאות הציבורית, שיעורי תחלואה ותמותה ותוחלת חיים, תוך השוואות ל-OECD.

בשנה הקרובה, הודיעה אתמול (ד') הלמ"ס ,יפותחו מדדים נוספים שיתייחסו לתחלואה ממחלות נפוצות (כסרטן וסוכרת), מידת האמון במערכת הבריאות הציבורית, אורח חיים בריא ושיעור העוסקים בפעילות גופנית.

להלן הנתונים העיקריים מהדו"ח הראשון:

תמותת תינוקות

- בין השנים 2014-2000 חלה ירידה רציפה בשיעור תמותת התינוקות בישראל, אולם הפער בשיעור תמותת התינוקות בין ערבים ליהודים נותר גבוה ביחס של 2.8-2.5 תינוקות ערביים לתינוק יהודי אחד. ב-2014, שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל-1,000 לידות חי היה 3.0: 2.2 בקרב יהודים ו-6.0 בקרב ערבים. בעשור האחרון ירד השיעור בקרב הערבים מ-8.1 ל-6.0 (26%) ובקרב יהודים ל-2.2 (29%).

- במחוז הדרום השיעור הממוצע של תמותת תינוקות בשנים 2013-2011 עומד על (5.6) - גבוה יותר מבשאר המחוזות. בתל אביב והמרכז ובאזור יהודה והשומרון השיעורים נמוכים (2.3, 2.5, 2.5, בהתאמה). בהשוואה בין-לאומית (לשנת 2013) ישראל ממוקמת במקום ה-13 ביחס למדינות ה-OECD יחד עם אוסטרייה ובשיעור דומה לדרום קוריאה וגרמניה.

תוחלת החיים

- ישראל מדורגת במקום 7 בין מדינות ה-OECD יחד עם איסלנד בתוחלת החיים (נכון ל-2013) - 82.1 שנה. זוהי תוחלת הגבוהה ב-1.6 שנה מהממוצע של מדינות ה-OECDי(80.5 שנים).

- בשנים 2014-2000 עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב-3.6 שנים ובקרב נשים ב-3.2 שנים (מ-76.7 ל-80.3 בגברים ומ-80.9 ל-84.1 בנשים). אולם בקרב הערבים תוחלת החיים נמוכה לעומת יהודים, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. הפער בין גברים יהודים לערבים התרחב בשנים האחרונות והוא עומד על 4.3 שנים. הפער בין נשים יהודיות לערביות קטן יותר - ועומד על 3.3.

- ההפרש בתוחלת החיים בין נשים לגברים בישראל הוא מהנמוכים ביותר במדינות ה-OECD. בשנת 2014 הוא עמד על 3.8 שנים (בהשוואה לממוצע OECD ב-2013 -5.3). הפער בין נשים יהודיות לגברים יהודים עומד על 3.4, והפער בין נשים ערביות לגברים ערבים גדול יותר ועומד על 4.3.

- בשנת 2013 תוחלת החיים של הגברים הישראלים היתה מהגבוהות ביותר, השלישית בין מדינות ה-OECD יחד עם איטליה (80.3 שנים). הנשים הישראליות מדורגות נמוך יותר - מקום 11 - 83.9 שנים - יחד עם לוקסמבורג.

הערכת מצב הבריאות

- בשנת 2013 80% מהאוכלוסייה הישראלית של בני 20 ומעלה העריכו את מצב בריאותם כ"טוב מאוד" וכ"טוב". שיעור המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד" ו"טוב" נמוך בקרב ערבים לעומת יהודים, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. 73% מהאוכלוסייה הערבית דיווחו שמצב בריאותם "טוב מאוד" ו"טוב" לעומת 82% באוכלוסייה היהודית.

- שיעור המדווחים על מצב בריאות "טוב מאוד" ו"טוב" יורד עם הגיל: בשנת 2013 כמעט 100% מבני 44-20 היו מרוצים ממצב בריאותם, ללא הבדל משמעותי בין נשים לגברים. לעומת זאת, רק מחצית מהאוכלוסייה בגיל 65 ומעלה (45%) מעריכה את הבריאות כ"טובה מאוד" ו"טובה", אך שיעור הגברים גבוה מזה של הנשים (52% לעומת 40%, בהתאמה). נשים בנות 65 ומעלה מעריכות את בריאותן כטובה פחות מבריאות הגברים בגילים אלו. מ-2007 חלה עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד", מ-42% ל-53% ב-2012.

- בהשוואה בין-לאומית לשנת 2013, ישראל נמצאת במקום ה-8 בין מדינות ה-OECD שמציגות את המדד, עם 80% מהאוכלוסייה שדיווחה כי מצב הבריאות "טוב מאוד" ו"טוב", השיעור דומה לזה שבשווייץ. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 69.2%.

עודף משקל והשמנת יתר

- יותר מרבע (27%) מתלמידי בתי ספר בישראל עד כיתה ט' סבלו מהשמנת יתר או מעודף משקל בשנת 2012. באותה שנה, 21% מתלמידי כיתות א' ו-30% מתלמידי כיתות ז' סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר. שיעורים דומים נצפו בשנים 2013-2011.

- שיעורי התלמידים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר עולים מכיתה א' עד ה', ומתייצבים בין כיתה ה' לכיתה ז' ויורדים בכיתה ט'. שיעור הילדים עם השמנת יתר נותר ללא שינוי בשנים האחרונות ובעמד ב-2014 על כ-9% בכיתות א' ועל כ-13% בכיתות ז'.

- בקרב ילדים בדווים בדרום וילדים חרדים, הן בכיתות א' והן בכיתות ז', שיעורי הילדים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת נמוכים יותר משמעותית מהשיעורים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים בכיתות אלו. ב-2014 שיעור הילדים עם עודף משקל בכיתות א' עמד רק על 14% בקרב החרדים ועל 11% בקרב הבדווים. בכיתות ז' השיעור עמד על 24% בקרב החרדים ועל 25% בקרב ילדים בדווים. בקרב כלל האוכלוסייה בישראל מדובר ב-21% בקרב סך תלמידי כיתות א' ו-30% בקרב סך תלמידי כיתות ז'.

- שיעורי ההשמנה גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, בעיקר בקרב ילדים בכיתות ז'. שיעור הילדים עם עודף משקל בכיתות ז' בקרב הערבים (39%) גבוה מהשיעור בכלל אוכלוסיית הילדים בכיתות ז' בישראל (30%). השיעור בקרב הילדים הערבים בכיתות א' (24%) גבוה מהשיעור בקרב ילדי כיתות א' בכלל האוכלוסייה (21%). העלייה בשיעור התלמידים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה בין כיתה א' לכיתה ז' בולטת ביותר באוכלוסייה הערבית.

תחושת דכאון

- בשנת 2013 34% מבני 20 ומעלה חשו מדוכאים לעתים קרובות או מדי פעם, ו-9% חשו דיכאון לעתים קרובות. 49% מקרב הערבים חשו דיכאון לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 30% מהיהודים. 40% מהנשים חשו מדוכאות לעתים קרובות או מדי פעם לעומת 27% מהגברים.

- תחושת הדיכאון עולה עם הגיל: 32% בקרב בני 20-44, 35% בקרב בני 64-45 ו-38% בקרב בני 65 ומעלה. בשנת 2010 נצפתה ירידה בשיעור החשים דיכאון (26%) ביחס לשנים 2003 (38%) ו-2007 (34%), אך בשנת 2013 חזר האחוז לרמה שהיתה בשנת 2007 (34%).

עישון

- על פי דיווח עצמי על עישון, נמצא כי ב-2013 16.2% מבני 21 ומעלה בישראל עישנו לפחות סיגריה אחת ביום. ניתן לראות ירידה הדרגתית בשיעור המעשנים בקרב שני המינים. שיעור המעשנים בישראל (16.2%) נמוך מהממוצע במדינות ה-OECDי(19.7%) ודומה לזה שבפינלנד ובדנמרק.

- גברים מעשנים יותר מנשים בכל קבוצות הגיל. בישראל הפער בין גברים לנשים עומד על 11% בשנת 2013. עם השנים הפער הצטמצם, בעיקר בגלל הירידה בשיעורי העישון שהיתה גבוהה יותר בקרב הגברים לעומת הנשים.

- באוכלוסייה הערבית שיעור המעשנים עומד על 35.4% בקרב הגברים ו-4.1% בקרב הנשים, לעומת 19.1% ו-12.2% באוכלוסייה היהודית, בהתאמה.

נושאים קשורים:  חדשות,  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  מדדי איכות הבריאות,  תוחלת החיים,  תמותת תינוקות,  עישון,  דיכאון,  למ"ס
תגובות
 
אנונימי/ת
09.04.2016, 13:49

הייתי מגדיר את זה יותר "פערי תרבות" מאשר "פערי בריאות".
אחת הסיבות לתמותת תינוקות גבוהה יותר היא סירוב לבצע הפלות (ולעתים גם לבצע בכלל בדיקות מקדימות) במקרה של תינוקות עם מומים , בצירוף של אחוז גבוה של נישואי קרובים (בעיקר במגזר הבדואי).
גם עניין העישון נובע מהבדלי תרבות (זה לא שאף אחד מכריח מישהו לעשן).