רפואה שחורה היא מרד צרכנים. כאשר מדינה מטילה מגבלות על אספקת מוצרים או שירותים במסגרת החוק נולדים ערוצים בלתי חוקיים, העונים על הצורך הקיים בשירותים האלה. אפשר אמנם לנהל מרדף חסר תוחלת אחר מי שמספקים את הצורך שאינו נענה - כפי שרדפו פקחיו של שר הצנע דב יוסף אחר סוחרי השוק השחור בשחר שנות המדינה, אלא שנכון יותר לטפל בשורשי השוק השחור: העלאת ההיצע של השירותים ולא צמצום הביקוש.

בטרם עידן הביטוחים המשלימים של קופות החולים היתה הרפואה השחור "סרטן" בגוף מערכת הרפואה הציבורית בישראל. חולים ובני משפחותיהם חיפשו ערוצי גישה לשירותים כגון אשפוז לבירור במחלקות הפנימיות, או קיצור תור לניתוחים, באמצעות פניה לרופאים בקליניקות הפרטיות, על מנת לזכות אחר כך ביחס מועדף על פני אחרים במערכת הציבורית.

"המגבלות הדרקוניות שהוטלו בחוק ההסדרים האחרון יצמצמו את חופש הבחירה - מבחירה מורחבת וחופשית ברופא לבחירה מוגבלת מתוך רשימה מצומצמת"

חקירות משטרה והדחת רופאים בכירים ומנהלי מחלקות בגין נטילת שוחד היו עניין נפוץ, ובתי המשפט נדרשו לטפל בעבריינים. באותה תקופה עגומה, השתמש אחד מכל 3 חולים בשירותי הרפואה השחורה.

מאז שנת 1998, עת הופעלו הביטוחים המשלימים של קופות החולים, חלה ירידה דרמטית בשכיחות התופעה. כ-80 אחוזים מאוכלוסיית ישראל רכשה ביטוחים משלימים המאפשרים גישה לייעוציים, חוות דעת שניה, ובחירת מנתח בעת הצורך. בפועל, הפך רובד הביטוח הנוסף הזה לשסתום ומוצא חוקי למה שנתפס בעיני רבים כשרירות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שאינו מאפשר בחירה חופשית.

יחד עם הביטוחים המשלימים, ההוצאה הלאומית לבריאות במדינת ישראל הינה מהנמוכות במדינות ה-OECDי: 7.5 אחוזים מהתוצר בארץ, בהשוואה לתשעה עד 11 אחוזים במדינות המפותחות.

"גם הפעם, הציבור מאותת שלא ניתן לחסום שור בדישו. הולך ונוצר מרד צרכנים חדש בדמותה של רפואה שחורה"

אלא שבמרוץ להוזלת יוקר המחיה הכללי, מקריבים משרדי האוצר והבריאות את האיזון העדין שהושג והחליטו לפגוע בביטוחי הבריאות המאפשרים בחירה ביועץ ובמנתח. המגבלות הדרקוניות שהוטלו בחוק ההסדרים האחרון יצמצמו את חופש הבחירה - מבחירה מורחבת וחופשית ברופא לשם יעוץ וניתוח תמורת החזר, לבחירה מוגבלת מתוך רשימה מצומצמת של רופאים, שלא תתאים בהכרח לצרכי המבוטחים המשלמים כל השנים במיטב כספם על מנת להבטיח טיפול רפואי מיטבי בשעת הצורך.

גם הפעם, הציבור מאותת שלא ניתן לחסום שור בדישו. הולך ונוצר מרד צרכנים חדש בדמותה של רפואה שחורה. מחקר שנערך במרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון מצא ש-27% מאזרחי ישראל מוכנים להפעיל פרוטקציה על מנת לקבל שירותי בריאות מועדפים להם או לבני משפחותיהם.

48% אחוזים מהציבור מסכימים שזוהי זכותו של אדם לשלם תשלומים מיוחדים לאנשי צוות רפואי על מנת לקבל טיפול מועדף במערכת הבריאות הציבורית ו-42% מאמינים כי רוב האנשים בישראל יממשו זכות זו על מנת לשפר את מצבם הבריאותי.

הציבור בישראל דוגל בשימור מרכזיותה של המדינה באספקת שירותי בריאות - בניגוד לתהליכים מתרחבים של הפרטה. אזרחי ישראל דורשים מערכת בריאות שוויונית, אך לא יישארו פסיביים ברגע של צורך שלא ייענה על ידי המציאות המאכזבת. ושוב גורמת הממשלה להגברת אי השוויון. העשירים ימצאו דרך לממש בחירתם, וכל השאר?

המלחמה ברפואה השחורה אינה עניין של מגבלות על הביטוחים המשלימים -אלא של השקעה נוספת בשירותים הרפואיים הנגישים לכל אזרח- יותר מיטות בבתי החולים, יותר רופאים ואחיות לאיוש חדרי המיון והניתוח. בהינתן היצע מספיק וזמינות הולמת של שירותים "לבנים" לא יהיה צורך במערך "שחור".

* המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"