חדשות

בג"צ אישר להמשיך עם הרפורמה בבריאות הנפש; דרש דו"ח מעקב בסוף השנה

הרכב של שלושה שופטים קבע כי המדינה תציג עדכון מפורט בליווי תצהיר על התקדמות הרפורמה בבריאות הנפש עד סוף ספטמבר, כדי לוודא שמטופלים "אינם נופלים בין הכיסאות"

דיון בבית המשפט העליון (צילום: פלאש 90)

בג"צ בהרכב שלושה שופטים – המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים צבי זילברטל ואורי שהם – הורה בסוף השבוע שעבר לשרי הבריאות והאוצר ולקופות החולים, להמציא לו עד סוף ספטמבר 2016 עדכון מפורט בליווי תצהיר על התקדמות תהליך יישומה של הרפורמה בבריאות הנפש.

בעתירה שהוגשה על-ידי העמותה לבריאות נפש מיטיבה, מטה הפעולה של הנכים, עמותת ארגון ההורים הארצי וח"כ מיכל בירן נטען, שבעקבות הרפורמה חלה נסיגה בהיקף הטיפול הניתן למבקש סיוע נפשי משום שיש ביניהם רבים ש"נפלו בין הכיסאות" בכל הנוגע להגדרתם כזכאים לטיפול. לפי העתירה, רק מי שנכלל בהגדרה כמצוי בקטגוריה F, כשהטיפול כולל אבחנה פסיכיאטרית, מקבל עתה את הטיפול בקופות החולים ואילו מי שמצוי בקטגוריה Z, שבעבר טופל בתחנות בריאות הנפש של משרד הבריאות, לא מקבל עתה הטיפול בקופות החולים.

בעקבות מצב זה, טענו העותרים, חלה ירידה בפניות לתחנות בריאות הנפש.
בפסק הדין שכתבו השופטים נאמר, כי מטעם המדינה נטען כי דווקא יש גידול בפניות, וכי הנושא מצוי במעקב של ועדת משנה פרלמנטרית. הוטעם שוב ושוב, נכתב בפסק הדין, כי "הזכאות לשירותים בתחום בריאות הנפש, לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, מבחינת תוכן הסל, היקפו ותנאיו, נשארה כשהיתה ערב הרפורמה".

אלא שעל כך יש מחלוקת בין העותרים למדינה. המדינה השיבה לטענות העותרים (על-ידי ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר ט' ברגמן-לוי) כי קוד "Z" עניינו "מצבי חיים", מצוקות המהוות סיבה לפניה לקבלת טיפול והשלכותיהן הנפשיות, ולא אבחנה הנכללת בסל שירותים. אם היו מטפלים שנהגו אחרת וראו זאת כאבחנה, נאמר, לא היה הדבר כתקנו.

לפי עמדת המדינה, כאשר יש אבחנה בפני עצמה היא באה ממילא בקטגוריה "F". עוד נטען, כי עד היום, מאז שתחום בריאות הנפש הועבר ביולי אשתקד מהמדינה לקופות, התקבלו פחות מ-100 תלונות, בעוד שמספר המבוטחים הרלבנטיים הוא 60,000.

השופטים היקשו: "האם יש מטופלים ה"נופלים בין הכיסאות"? כלומר, האם החוליה שבין תחושות המביאות אדם למחוזות בריאות הנפש לבין מתן הטיפול לאחר אבחנת בקוד "F" היא מוסדרת כדבעי. השאלה היא עובדתית: האם אנשים שטרם אובחנו, או אולי אף לא יאובחנו כבאים בגדרי קוד "F", וחשים מצוקה מטעמים כאלה או אחרים, יש להם כתובת טיפולית על פי המצב המסגרתי החדש, בדומה למה ששרר בעת שהיה הנושא באחריות משרד הבריאות?

"בנושא זה חלוקות הדעות העובדתיות", נכתב בפסק הדין. גם עדים מומחים מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית אמרו בדיון המשפטי כי יש "נפילה בין הכיסאות", בעוד נציגי המדינה טענו שאין זה כך.

השופטים קבעו איפוא, כי נוכח המצב הזה ומאחר שמאז כניסת הרפורמה לתוקף עברו רק תשעה חודשים ונמשך תהליך יישומה "החלטנו לבקש עדכון מפורט מן המדינה בליווי תצהיר עד סוף ספטמבר 2016. וזאת לרבות בנושא שתואר מעלה ובנושא העברת המידע הנזכר בעתירה ובתגובות. העותרים והקופות יוכלו להגיב תוך 15 יום נוספים. בעקבות זאת נחליט באשר להמשך הטיפול בעתירה".

בתגובה מסרה דוברות משרד הבריאות: "בית המשפט העליון אישר את המשך יישום הרפורמה בבריאות הנפש ודחה את עיקרי טענות העותרים נגדה. לצד זאת, ולבקשת בית המשפט ידווח משרד הבריאות בספטמבר על התקדמות התהליך, תוך וידוא שהמענים הניתנים על ידי המערכת לא מביאים לכך שמטופלים 'יפלו בין הכיסאות', וכי נושאי הדיון אכן מקבלים מענה נכון ורגיש".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הודיע, כי יכנס את נציגי קופות החולים מיד בימים הקרובים כדי לוודא שכלל החולים מקבלים את המענה המיטבי לצרכיהם וכן כדי לוודא שהרפורמה מתנהלת בהתאם להנחיות המשרד תוך המשך תיקון ושיפור אופן יישום הרפורמה.

שר הבריאות יעקב ליצמן, שבירך על החלטת בית המשפט, אמר כי יש בקביעת בג"צ משום "מתן חיזוק למהלך הרפורמה בבריאות הנפש, אותה הובלנו לאחר שנים ארוכות של שחיקה, תוך אי מתן שירות לרבבות מתמודדים עם בעיות נפש שונות בישראל".

עוד אמר השר: "נמשיך ללמוד ולעקוב אחר תהליך הטמעת הרפורמה בשטח, תוך יישום השינויים המתבקשים כדי לתת מענה שלם ככל הניתן לצרכי האוכלוסייה, תוך הידברות עם כל הצדדים, בשקיפות ובמחויבות למטופלים".

להורדת פסק הדין המלא

נושאים קשורים:  חדשות,  רפורמה בבריאות הנפש,  בג"צ,  עתירה,  קופות החולים,  משרד הבריאות
תגובות
04.04.2016, 21:07

בעיני עצוב שבית המשפט העליון צריך בכלל להזדקק לסוגיה הזו.
1. עצם העתירה - היא מיותרת לחלוטין, אינה מבוססת על עובדות, והעותרים מעלים טענות שאינן אמת.
2. עצוב בעיני עוד יותר שבכלל בית המשפט נגרר להתערב בעניין שהוא כל כולו בתחום הממשל, ומחליט בכלל להיכנס לתחום של ניהול. זה אחד הביטויים המזיקים של המהפכה של פרופ' אהרון ברק עם האמירה הרעה שלו ש"הכל שפיט". מצב שגורם לבית המשפט להפוך להיות המנהל על של המדינה, בעוד שאין בידיו כלים לעשות כן. לדעתי לא הכל שפיט, וזו דוגמא למשהו שאיננו שפיט, ולא ראוי שיעמוד בכלל בפני בית במשפט.
מילא אם היה אדם פלוני נפגע - יש לו זכות לתבוע את זכויותיו בבית המשפט, אבל מה לחבורה של צווחנים ששמים עצמם מגיני האזרח הקטן שיעתרו כנגד צעד חשוב וחיוני כל כך, תוך טענות דמגוגיות אשר כל מי שמבין קצת בבריאות הנפש מבין שאין להן כל בסיס.
מיותר, וחבל.

אנונימי/ת
07.04.2016, 23:31

זכותו של בג"צ לבקש הבהרות ואינפורמציה על הרפורמה הכושלת בבריאות הנפש -
לבקשת העותרים .

זכויות המטופלים נפגעו מאוד - וקיימות אוכלוסיות נרחבות בקטגוריה איבחונית Z
שאינן מקבלות טיפול פסיכיאטרי כיום - לפי מתכונת הרפורמה ובהסכמת ההיסתדרות הרפואית !
יש להקציב סכומי כסף משמעותיים נוספים לקופות החולים ושאר הגורמים - כדי לפתור בעייה קריטית זאת .
הזנחת הנושא פירושה כישלון הרפורמה בבריאות הנפש - חד-משמעית !!!