ב-42% מבתי האב בישראל יש לפחות אדם אחד הסובל מאלרגיה; 40 אלף איש בישראל נמצאים בסכנת חיים בשל מחלות אלרגיה; כ-3% מהילדים בגיל הגן ו-2-1% מתלמידי בתי הספר הם בעלי אלרגיה מסכנת חיים; וקיים מחסור בשירות רפואי אלרגי, במיוחד בבתי החולים ובקהילה ובפרט באזורי הפריפריה בישראל.
עוד בעניין דומה
נתונים אלו הוצגו בשבוע שעבר על-ידי איגוד רופאי האלרגיה במהלך יום שהוקדש להעלאת המודעות למחלות אלרגיות, שנערך בכנסת. חברי כנסת מהסיעות השונות נבדקו אם ולמה הם אלרגיים, ובמזנוני הכנסת הוצב שילוט המזהיר אנשים הסובלים מאלרגיה למזון.
בדיון בוועדת החינוך של הכנסת שהוקדש לצורך בהעלאת המודעות לאלרגיה, נקרא משרד החינוך לפעול בנושא הזה בכל מוסדות החינוך. בדיון אמרה פרופ’ ננסי אגמון לוין, יו"ר איגוד רופאי האלרגיה ואימונולוגיה קלינית: "נדרש בדחיפות למצוא וליישם פתרון רוחבי שייתן מענה והגנה לכל ילד הסובל מאלרגיה מסכנת חיים, בכל מוסד חינוכי בישראל. פתרון הסייעות הרפואיות הקיים היום (שאמורות לתת זריקת אפינפרין בעת התקף, מערכת ד.א.) נותן מענה רק לקבוצה מוגבלת של ילדים ולפרקי זמן מוגבלים במהלך היום. אין מענה לילד אלרגי הלומד בכיתה ג', או לילדים הנמצאים במוסד חינוכי בשעות הצהריים".
ד"ר אגמון לוין הוסיפה: "בישראל של 2016 אף אחד לא צריך למות מאלרגיה. נוכח העלייה בתחלואה אלרגית באירופה ובארה"ב הוחלט בשנים האחרונות על פרויקטים לאומיים שם לצורך העלאת המודעות לבעיה, בעוד שבישראל המודעות לה עדיין נמוכה ביותר".
עוד אמרה פרופ’ אגמון-לוין: "ילד אלרגי למזון הוא בריא לגמרי, אך אם ייחשף בשוגג לפריט מזון שאליו הוא אלרגי הוא יכול לפתח בתוך דקות מצב מצוקה שיכול להיגמר אף במוות. כיום אין רגולציה במערכת החינוך בנושא. ההדרכות למורים ולצוותים בבתי הספר ובגנים הן על בסיס התנדבותי של ההורים וכך גם כשמדובר במתן זריקת אפיפן במקרה של התקף".
לדבריה, "הפתרון לסוגיה מורכב ממינוי "נאמן בריאות" בכל מוסד חינוכי, שיהיה אחראי על הדרכת התלמידים, ההורים והמורים, ושייתן את הזריקה במקרה הצורך".
היבטים נוספים בנושא ההתמודדות עם אלרגיות שהוצגו בכנסת התייחסו לרגישות לתרופות המהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה מאלרגיה בעולם המערבי ובישראל. כיום, נמסר, ניתן לאבחן ולמנוע חשיפה לתרופות שעלולות לגרום לתגובות מסוכנות או לאפשר שימוש בתרופות חיוניות גם אם התפתחה אליהן רגישות.
האבחון והטיפול ברגישות לתרופות מבוצע בכל מרפאות האלרגיה בבתי החולים בישראל. האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית קרא להכליל תמ"ל (תחליפי מזון לתינוקות) ללא חלב פרה בסל התרופות לילדים עד גיל שנה הלוקים באלרגיה לחלב פרה; להציב מזרק מציל חיים במקומות ציבוריים – למשל בכל מקום שבו מוצבת ערכת החייאה (דפיברילטור); להנהיג שילוט המפרט הרכב מזונות בכל מסעדה; לקדם רגולציה בנושא רישום "עלול להכיל" על מוצרי מזון; ולקדם מחקר קליני ובסיסי בתחומים אלו בישראל.
בעקבות זאת הודיע יו"ר וועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי, כי יפנה למשרדי הבריאות והחינוך לקיים הדרכות חובה לצוותי ההוראה בבתי הספר וגם להעלות את המודעות לנושא. ארגוני המורים יתבקשו למצוא פתרון לתלמידים הלוקים בהתקף אלרגיה כשאין בנמצא סייעת רפואית שתיתן את הזריקה.
בדיון הופיעו הורים לתלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים, שקבלו על הורדת שעות הסייעות ועל העובדה שהם, ההורים, נאלצים בזמנם הפרטי להעביר הדרכות למורים בבתי הספר, לתלמידים ולהורים אחרים על הסכנות האורבות לילדים עם אלרגיות. עוד סיפרו ההורים, שהם נמצאים בכוננות במשך כל שעות היום וחלקם אף נמצאים תדיר בקרבת בית הספר או גן הילדים למקרה שבו ילדם יקבל התקף ולא יהיה מי שיזריק לו אפינפרין.
עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך, אמרה כי נושא ההסברה יקבל עדיפות וכי המשרד מתכנן הכשרות אנשי הוראה בנושא אלרגיות. עם זאת, היא הוסיפה שקיימת עתה בעיה עם ארגוני המורים בכל הנוגע לשימוש במזרק האפיפן.