צוות מומחים מאוניברסיטת "ג'ונס הופקינס" בארה"ב, בשיתוף גורמים נוספים, קורא לרפורמה גלובלית מקיפה בתחום השימוש בסמים. לפי הגופים, ישנן ראיות לכך שה"מאבק בסמים" דווקא פוגע בבריאות הציבור. דו"ח בנושא פורסם בסוף השבוע בכתב העת The Lancet, ודיווח עליו הופיע בעיתון הבריטי "גרדיאן".
עוד בעניין דומה
לפי הדו"ח, בעוד שהחוקים נגד שימוש ואחזקת סמים בכמות קטנה לשימוש עצמי נועדו להגן על הציבור, הם דווקא תרמו להגברת רמת האלימות, העברת מחלות, אפליה ואף הגירה כפויה תוך פגיעה בזכות לקבלת שירות בריאות. המחברים סבורים כי עברייני סמים קטנים ולא אלימים אינם צריכים להיחשב כפושעים, והטיפול בהם חייב להימסר לשירותי הבריאות והרווחה, שיש לחזקם.
המחברים סבורים כי עברייני סמים קטנים ולא אלימים אינם צריכים להיחשב כפושעים, והטיפול בהם חייב להימסר לשירותי הבריאות והרווחה, שיש לחזקם
לפי הדו"ח, 50 שנות מדיניות נגד סמים שמטרתה היתה לצמצם את השימוש בהם תוך התייחסות לכל מי שמשתמש בהם כאל פושע השפיעו לרעה על בריאות הציבור ברחבי העולם, וגרמו לפגיעה בזכויות אדם.
הדו"ח מציין שורה של דוגמאות ממדינות שבהן נחקקו הקלות בחוק בכל הנוגע לסמים קלים ולעברייני-סמים לא אלימים, למשל פורטוגל וצ'כיה, שבעקבותיהן נרשמה תועלת בבריאות הציבור. כמו כן, הביאו הצעדים לירידה משמעותית בממדי הכליאה, ולא גרמו לעלייה משמעותית בשימוש בעייתי בסמים.
צוות מחברי הדו"ח קרא לממשלות להנהיג גישה חדשה, מבוססת ראיות, בכל הנוגע למדיניות בהקשר לסמים קלים, ולהנהיג לגליזציה של קנביס. גם בנושא זה הציג הצוות ראיות מאורוגוואי, ומארבע מדינות בארה"ב (ואשינגטון, קולורדו, אורגון ואלסקה), שבהן הלגליזציה של הסם הועילה, לדבריהם.
הצוות קרא לממשלות העולם ללמוד מהניסיון החיובי של מדינות אלה, ולשקול להפעיל שוקי סמים קלים מוסדרים.
עוד מצא צוות מחברי הדו"ח, כי מדיניות הסמים הקיימת כיום תרמה לשיעורים גבוהים יותר של מחלות זיהומיות בקרב משתמשי סמים ולעלייה בשימוש בהם בעת שהיו במאסר. מאנשים אלו, בגלל היותם משתמשי סמים קלים, גם נמנעו באורח שיטתי טיפולי מניעה נגד איידס והפטיטיס C. נמנעו מהם גם טיפולים נגד החלפות מחטים או טיפול בתחליפי אופיואידים בקהילה או בכלא.
לפי החוקרים, פסיקות ששלחו בני אדם לתקופות ארוכות בכלא ומתקני כליאה קשים הביאו לשיעורים גבוהים יותר בתחלואת הפטיטיס C בקרב משתמשי סמים בהזרקה.
כן מצאו החוקרים, כי אסירים במקסיקו נוטים כיום יותר מאשר בעבר לעבור התעללויות ועינויים, מאז שהממשלה במדינה החליטה ב-2006 להגביר את המלחמה בסמים, ולהשתמש בצבא כנגד סוחרי סמים.
בכל הנוגע לסמים קלים, למדיניות הקיימת של "אפס סובלנות", אין בסיס מדעי, טען אחד מחברי הצוות ומחברי הדו"ח, ד"ר כריס באיירר. לדבריו, "המלחמה הגלובלית" נגד סמים, הנעשית ללא אבחנה בין סוגיהם השונים, הזיקה לבריאות הציבור ופגעה בזכויות אדם ולכן הגיע הזמן לחשיבה מחודשת.
כ-11% מקרב מי שמשתמשים בסמים לא חוקיים בעולם מסווגים כמשתמשי סמים בעיתיים. הרעיון שכל שימוש בסם הוא בהכרח שימוש-לרעה פירושו שהתנזרות מיידית ומלאה נחשבה לגישה הראויה היחידה מצד הרשויות.
החוקרים קראו שלא להגדיר משתמשי סמים קלים כעבריינים שיש לשלוח לכלא, אלא להעדיף שיטופלו בידי רשויות בריאות ורווחה, במיוחד במסגרת קהילתית. הם גם ציינו כי ניתן להפחית משמעותית במקרי מוות עקב נטילת מנות-יתר, על-ידי כך שיאפשרו למשתמשי אופיואידים גישה טובה לטיפולים באמצעות תרופות.