דעות

חוויות מהמחזור הראשון של תכנית "ענבר" לעתודה ניהולית למערכת הבריאות

נפלה בחלקי הזכות להשתתף במחזור הראשון של התכנית, הנמשכת שנתיים. ברצוני לשתף אתכם בתובנות ובתחושות המלוות אותי בחודשי ההשתתפות בתכנית, עד כה

30.03.2016, 08:46

לפני שנתיים השתחררתי מצה"ל לאחר שירות של כעשור בחיל הרפואה. כעתודאי שירתתי כרופא גדודי וחטיבתי בחטיבת הצנחנים ובהמשך בתפקידי פיקוד ומטה אחרים, הן במסגרת השירות הצבאי והן במהלך התמחותי ברפואה פנימית בבית החולים "כרמל". בתום ההתמחות שימשתי כרופא בכיר במחלקה הפנימית בו ולאחר לבטים רבים החלטתי להשתחרר מצה"ל לשם מימוש עצמי ב"עולם האזרחי".

לאחר שחרורי הציעה לי מנהלת בית החולים "כרמל" להצטרף להנהלה בתפקיד סגן מנהל. עולם ניהול גדול ושלם נפתח בפני, ולא יכולתי שלא להרהר אודות המקריות והתזמון המוצלח שבו הצטלבה דרכי האישית עם ראייתה הרחבה והקונסטרוקטיבית של מנהלת בית החולים שלי.

שתי שאלות עיקריות ליוו אותי בחודשים הראשונים לתפקיד: האם ניהול רפואי הוא מקצוע שלם העומד בזכות עצמו? והאם נכון שהרופאים העוסקים בו, המשפיעים באופן התנהלותם על מדיניות רחבה הנוגעת לאלפי ומיליוני מטופלים, ייבחרו באופן "מזדמן" כפי שאני נבחרתי?

"שאלתי את עצמי, האם נכון שהרופאים העוסקים בו, המשפיעים באופן התנהלותם על מדיניות רחבה ייבחרו באופן "מזדמן" כפי שאני נבחרתי?"

בימים אלו מתקיימת ההרשמה למחזור ב' של תכנית "ענבר" – תכנית ההכשרה של עתודה ניהולית ברפואה של משרד הבריאות. מדובר בתכנית המתקיימת בשיתוף עם ארגון "מעוז" (המתמחה בהכשרת עתודות ניהוליות למגזר הציבורי) ואוניברסיטת תל אביב. התוכנית נועדה לסייע בהכשרת דור עתידי של מנהיגות מובילה במערכת הבריאות, המבוססת על כלל מרכיבי המערכת: קופות החולים, בתי החולים, משרד הבריאות וצה"ל.

נפלה בחלקי הזכות להשתתף במחזור הראשון של התכנית, הנמשכת שנתיים. ברצוני לשתף אתכם בתובנות ובתחושות המלוות אותי בחודשי ההשתתפות בתכנית, עד כה.

מערכת בריאות ציבורית חזקה ומתפקדת היא אבן יסוד מרכזית בחוסנה החברתי-כלכלי של המדינה. מערכת הבריאות הציבורית בישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים נוכח מחסור תקציבי משמעותי ארוך-שנים, שינויים במבנה האוכלוסייה ובשירותי הבריאות הנצרכים ועוד.

בחלק מארגוני הבריאות אין מסלולי איתור והכשרה סדורים וקבועים ובעלי התפקידים הם בוגרי צה"ל או רופאים שאותרו נקודתית ועברו למסלול ניהולי, ללא תכנון אסטרטגי ארוך-טווח. זה הצורך אליו מכוונת תכנית ענבר.

לתכנית 3 מרכיבים עיקריים:

  • המרכיב האקדמי - תואר MBA עם התמחות במנהל מערכות בריאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. תכנית הלימודים נבנתה כחלק מתפישת הצורך בהכשרה אקדמית רחבה וסדורה למנהלים במערכת הבריאות. הלימודים מתקיימים במשותף עם מספר דומה של סטודנטים שנרשמו באופן עצמאי ללימודי התואר, ונבחרו על ידי הנהלת הפקולטה לקחת חלק בהכשרה אקדמית זו.
    בנוסף לתכנים מקצועיים החשובים ל"ארגז הכלים" הניהולי (כמו למשל: התנהגות אירגונית, ניהול מידע בארגון, ניהול איכות בארגון רפואי ועוד), המפגשים באוניברסיטה משמשים פלטפורמה קבועה ורציפה לחילופי דעות ולסיעור מוחות בין המשתתפים, המגיעים מגופים שונים במערכת הבריאות.
  • המרכיב המקצועי-רפואי – התמחות-על במנהל רפואי המתבצעת על ידי כלל משתתפי התכנית במוסדות עבודתם או במטה משרד הבריאות, בתיאום מול הנהלת המשרד. לאור רב-גוניות המסלולים המקצועיים של עמיתי התכנית, ההתמחות נתפרת כחליפה אישית לכל עמית. במסגרת זו מתקיימים גם מפגשי "עיבוד התמחות" בהנחיית מנהלת התכנית, בהם מתקיימות שיחות קבוצתיות בצורה דיסקרטית ומועלות דילמות המעסיקות אותנו במהלך ההתמחות והעבודה היום-יומית. מדובר בנושאים הקשורים להתנהלות בארגון, אך גם בנושאים רכים יותר ובין-אישיים.
    ההיכרות האינטימית, הדיסקרטיות, הפתיחות והשיתוף בין משתתפי הקבוצה הם בסיס כוחה במפגשים המתקיימים, בתמיכה ובחיזוקים הבין-אישיים וגם בשיתופי הפעולה ובצמיחה המקצועית במקביל של העמיתים.
  • המרכיב הערכי-מנהיגותי - במקביל להתמחות ולתואר האקדמי מתקיימת תכנית עמיתים בהובלת ארגון מעוז, העוסקת בהטמעת שפה של מנהיגות ממלכתית, בהיכרות עם מערכת הבריאות בעבר ובהווה, בפיתוח יכולות אישיות ויכולות ניהול וביצירת קבוצה ורשת מכפילת כוח. המפגשים מתקיימים במתכונת של כשבוע מדי מספר חודשים, במהלכו העמיתים מתנתקים מעיסוקיהם השוטפים ומשתתפים בסיורים ובסדנאות.
    התכנים רחבים הרבה יותר מעולם מערכת הבריאות, מתוך הבנה ששינוי אמתי במרחב הציבורי, מחייב היכרות וממשקים עם מערכות החינוך, הרווחה, הרשויות המקומיות וכו'.
    כבר במפגשים הראשונים נפגשנו באופן בלתי אמצעי עם סוגיות מרכזיות בציבוריות הישראלית : היכרות ("דרך הרגליים") עם סוגיות בשבטיות החברה הישראלית, חשיפה לנרטיבים של קבוצות אוכלוסייה שונות, היכרות עם מנהיגים מקומיים שהובילו שינוי ועיסוק בניהול קונפליקטים וגישור.
    ייצוג כלל גופי מערכת הבריאות הציבורית, בקרב קבוצת העמיתים, הוא גורם מפרה בפעילויות אלו ובעל חשיבות רבה גם בשיפור עתידי של הממשקים הקיימים בין השחקנים השונים הקיימים במערכת.

מכאן, שהתכנית על כל מרכיביה היא אכן מגוונת, מרתקת ובעלת מרכיבים הוליסטיים של תכני ניהול ומנהיגות ערכית. התשובות לשאלות שהעסיקו אותי בראשית תפקידי בהנהלת בית החולים, מתבהרות לי מיום ליום.

ניהול רפואי הוא אכן פרופסיה שלמה ומלאה העומדת בפני עצמה. עלינו לעודד רופאים מקצועיים ומוכשרים, ערכיים ובעלי רגישות חברתית, לעסוק במקצוע הזה. עלינו לוודא שהמועמדים המתאימים יאותרו ויבחרו באופן מסודר ומערכתי, יוכשרו מקצועית באופן רחב למשימתם ויהיו בעלי מסלול התפתחותי ומקצועי ברור ומתוכנן.

מורכבות מערכת הבריאות הציבורית ומצוקותיה וריבוי השחקנים בה מחייבים שיתוף פעולה של כלל הגופים, באמצעות רשתות של מנהיגים מקצועיים וערכיים הפועלים יחדיו לעשייה משותפת.

לי ולכל חבריי לתכנית ברור שאנו לוקחים חלק במשהו גדול יותר מאשר תכנית הכשרה ופיתוח מקצועי "רגילה". ברור לנו שזהו מסע משותף וארוך שתכליתו היא חיזוק הרפואה הציבורית בישראל. בימים אלו מתקיימת ההרשמה למחזור ב' של תכנית "ענבר" - זוהי אחת הדרכים שבה רופאים נוספים הרואים עצמם שותפים לדרך יצטרפו למסע.

להורדת "קול קורא" למחזור ב' של תכנית "ענבר" לחצו כאן

נושאים קשורים:  דעות,  תכנית "ענבר",  עתודה ניהולית,  משרד הבריאות,  ניהול בתי חולים,  חוויות אישיות
תגובות
 
אנונימי/ת
30.03.2016, 16:12

לא מתלהבת מהתלהבות הכותב!
וגם לא ברור לי איך בדיוק עתודה יוקרתית זו תשפר את פני מערכת הבריאות בישראל?

בזה שיהיו עוד משרדי פאר! ועוד תקנים מיותרים! להערכתי, חלק מהעתודה הזו כבר מאייש תפקידים בכירים. אז מה הטעם!!!

עוד תכנית יצירתית ואלגנטית אך חסרת ברק! תכל"ס מדובר בבזבוז כסף ומשאבים!!

ראיתי במו עיניי 3 סטג'רים בבית חולים ממשלתי לתכנית הנ"ל. אמת! לא נראו לי מנהיגים ולא כלום. רופאים רגילים המסתובבים בין הרגליים של רופאים בהנהלת בית חולים.
לבסוף מעניין אותי באם השר ליצמן או רוטשטין עברו תכנית הכשרה מסוג זה?

31.03.2016, 12:50

רעיון מעולה היתי שמחה עם היה מוקם גוף שיכין עתודה ניהולית באותו פורמט לאחיות התפעלתי מהנושאים המגוונים ובעידן חדשנות והאקרדיטציה יש צורך התוכנית לאומית לעתודה של אחיות מסקטורים שונים

אנונימי/ת
31.03.2016, 23:00

כרופא צבאי לשעבר, צר לי על בזבוז משאבי הרופאים.
קצין רפואה צעיר אינו עובר תהליכי חיברות והתבגרות כחייל מן השורה, פרט לתפקיד ראשון או למירב , שני, הוא מנהל שעוסק בציוות רופאי מילואים ליחידות השונות ובניהול תרגילי רפואה. האגו שלו נפוח (בהכללה) ולמרות היותו רופא בהכשרתו חוויותיו שונות מחוויות הרופא בשטח ואמנם הוא מוצא את מקומו בניהול רפואי מתוך הרגשת עליונות על הרופאים תחתיו. ראו את שדרת מנהלי בתי החולים - ברובם עתודאים שהתפתחו להיות מנהלים. רפואה עבורם היא "מדעי יסוד" כמו לימודי משפטים עבור מנהל בחברה מסחרית.
ואח"כ, למרות מספר הרופאים הגבוה לנפש, אין מספיק רופאים שיטפלו בחולים.

01.04.2016, 00:55

גם אני לא מתלהב, אבל אני מבין את התלהבותו - מה רע? כל כך צעיר וכבר כמעט מנהל! אני מכיר מספר מנהלי בתי חולים וסגני מנהלים מאד מוצלחים, כל אחד מהם קודם כל - רופא מעולה, שעבד כרופא במהלך רוב שנות חייו, הגיע למעמד מקצועי ואקדמי גבוה ומכובד, ורק אז החליט לסיים את הדרך המקצועית הארוכה שלו בתפקיד ניהולי. אולי האנשים הצעירים הבינו מוקדם כל כך, שלנהל קל יותר מלטפל? אם זה המצב - חבל!..