"צה"ל מעניק כיום טיפול נפשי לפי שלושה יותר חיילים מאשר לפני עשור"

"צה"ל מעניק כיום טיפול נפשי לפי שלושה יותר חיילים מאשר לפני עשר שנים, ומספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפויטי הוא ארבע-ספרתי", כך מסרה אתמול , בדיון שהתקיים בוועדת המשנה של הכנסת לעניין הרפורמה בבריאות הנפש, ושעסק בסוגיית חיסיון הטיפול במערך בריאות הנפש בצבא.

לדבריה של ד"ר גינת, בין המטופלים בשירותי בריאות הנפש של הצבא יש גם טייסים הנוטלים תרופות נגד דיכאון.

"מספר הלוחמים בצה"ל הנמצאים בטיפול פסיכותרפויטי הוא ארבע-ספרתי; טייסים מטופלים בתרופות נגד דיכאון"

היא הוסיפה: "הזמינות לנשק מהווה סיכון לאובדנות. התרענו על כך מול גורמי הצבא, אבל הצבא מקבל החלטות תוך שקילת אלטרנטיבות". ד"ר גינת אמרה זאת בתגובה לחשש שהביעה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בנוגע להנחיית הרמטכ"ל בחודש שעבר לחיילים לצאת הביתה עם נשקם האישי.

בדיון מסרה עוד ד"ר גינת, כי "השנה עלה ב-25% שיעור המתנדבים לצה"ל מסיבה נפשית. אנחנו 'תופרים' להם חליפה מוגנת. בשנת 2015 שיחררנו משירות צבאי פחות מועמדים לשירות מאשר בשנת 2014. טרם סיימנו לחקור את הסיבה, אבל אני בתחושה שהאינפורמציה שאנחנו מקבלים מקופות החולים במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש עוזרת לנו להיות יותר בטוחים, אפילו יותר מאשר לגבי מועמד לשירות ביטחון שכלל לא היה בטיפול, כיוון שאנחנו יודעים כי מישהו עקב אחרי המטופל ושיש תוצאות חיוביות לטיפול בו. הוא מקבל מעין תעודת הכשר".

לדבריה, "יש מקרים בודדים שמגיעה אלינו אינפורמציה המצביעה על מסוכנות שאותו מועמד יהיה במקצוע צבאי כלשהו -אבל המידע הזה לטובתו".

ד"ר גינת הדגישה, כי תיק בריאות הנפש של חיילים איננו חשוף לרופאים ולחובשים, למעט הטיפול התרופתי שהם נוטלים, וכן חשוף התיק בפני רופא היושב בוועדה רפואית. עם שחרורו של החייל מצה"ל, לא מועבר מידע לקופות החולים לגבי הטיפולים הנפשיים שעבר, אלא רק כשקיימת מסוכנות לעצמו או לסביבה ודרוש לכן המשך טיפול.

פרופ’ גדי לובין, לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, שהיה עד 2013 גם ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות עד שנבחר למנהל המרכז הפסיכיאטרי כפר שאול-איתנים, קרא בדיון לבטל את הדיווח של קופות החולים לצבא בכל הנוגע לטיפולים פסיכולוגיים שעבר מועמד לשירות ביטחון.

"יותר ויותר ילדים ונערים נמנעים מקבלת סיוע בשל הדיווח לצבא. במערכת הצבאית עצמה יודעים מספיק טוב לאתר מצוקה נפשית ולטפל בה".

רכז תחום המדיניות בעמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש, אבי אורן, הוסיף: "אני חושש שבשל אי שמירת סודיות נערים לא ילכו לטיפול, יגיעו במצב בעייתי לצבא ואתם (בריאות הנפש בצה"ל) לא תדעו מזה".

בתגובה אמרה ד"ר גינת: "זה באמת נורא מסוכן. נתקלתי בארבעה מקרי אובדנות של חיילים שהסתירו פסיכופתולוגיה מז'ורית". היא הודתה שגורמי הצבא לא יודעים כלל על טיפולים נפשיים שעבר מועמד לשירות, אלא אם רופאו האישי מציין אותם בטופס הצהרה ללשכת הגיוס, המידע מגיע לקב"ן והקב"ן רושם זאת.

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, הביעה חשש כי תיווצר הבחנה בין בעלי אמצעים, שבשל החשש מתיעוד, ישלחו את ילדיהם לטיפולים נפשיים פרטיים שבהם אין חובת דיווח, לבין אלה שבשל מחסור בכסף יפנו לקופות החולים וייתכן שהמידע שיצטבר בתיקם יועבר בסופו של דבר לגורמים בצה"ל.