חדשות

"יש להקים בישראל גוף דומה ל-FDA, שיקדם ניסויים קלינים בהיקף מתאים"

כך אמר פרופ' ג'ונתן ג'וויט, שהיה יועץ לנשיא ארה"ב ומלמד כיום בבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס, במסגרת כנס שנערך ביוזמת הפקולטה לרפואה בטכניון בנושא הנדסה ביו-רפואית

מיקרופון, כנס (צילום: אילוסטרציה)

"בישראל יש ביורוקרטיה איומה שאיננה מאפשרת לערוך ניסויים קליניים בהיקף מתאים, והגיע הזמן לייסד גרסה ישראלית ל-FDA, כדי לאפשר ליזמים בתחומי הביו-רפואה לתרגם רעיון למוצר כאן בישראל".

כך אמר פרופ’ ג'ונתן ג'וויט, שהיה יועץ לנשיא ארה"ב והבנק העולמי וכיום מלמד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בכנס על הנדסה ביו-רפואית שנערך בשבוע שעבר בחיפה ביוזמת הפקולטה לרפואה בטכניון והאיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE).

פרופ' ג'וויט הוסיף, כי לדעתו "האקדמיה חייבת להשתנות ולתגמל סטודנטים בתחומי רפואה וביו-רפואה על 'אומץ מיזמי' ועל חדשנות".

פרופ' לנדסברג: "בישראל מדובר בצמיחה מטאורית: תוך 15 שנה גדל מספר החברות בביו-רפואה מ-200 ל-1,400"

ליאוניד בקמן, ראש המכון הישראלי לחדשנות, אמר במהלך הכנס: "הפרקטיקה הרפואית לא השתנתה במהותה ב-500 השנים האחרונות. העיקרון הבסיסי נשאר כשהיה: כשכואב לנו אנחנו הולכים לרופא. הגישה הזאת - רפואה תגובתית הממוקדת בהצלת חיים - חייבת להתחלף ברפואה מונעת, אישית, שתשפר את איכות החיים שלנו ותתבסס על מרכיב טכנולוגי משמעותי".

נשיאת ה-ISMBE, ד"ר מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל-אביב, ציינה כי באיגוד חברים כיום מאות רופאים, מדענים, מהנדסים ואנשי תעשייה. הכנס הוקדש לנושאים: דימות רפואי, אופטיקה ביו-רפואית, הנדסת רקמות, אבחון והעברת תרופות באמצעות אולטרסאונד, אבחון וטיפול בסרטן וטיפול במערכת הקרדיו-וסקולרית.

יו"ר הכנס, פרופ’ אמיר לנדסברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ציין כי אחת ממטרות הכנס היא לחזק את שיתופי הפעולה בין האקדמיה, הרפואה התעשייה וכי פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, פועל רבות לקידום הנושא. "לפני שלוש שנים", מסר, "נפתחה תכנית לימודים משותפת לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית ומדעי הרפואה הנערכת על ידי שתי הפקולטות ומאפשרת קבלת תואר רופא לאחר כ-7 שנים, מתוך מחשבה שבוגרי התכנית יהיו המהנדסים והרופאים שיעמדו בחזית הפיתוחים בעתיד".

פרופ’ לנדסברג הוסיף, כי "תחום ההנדסה הביו-רפואית הוא מנוע צמיחה בעולם המערבי והתחום המוביל בשיעור הצמיחה שלו. בעשר השנים הבאות, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, יגדל מספר העובדים בתחום הזה ב-23%. קצב הצמיחה המוערך בתחום הרפואה (רופאים ומנתחים) עומד על 14% לעומת 4% בכלל מקצועות ההנדסה. גם בישראל מדובר בצמיחה מטאורית: תוך 15 שנה גדל מספר החברות בביו-רפואה מ-200 ל-1,400".

פרופ’ שלו אמר, כי מתרחבת ההבנה שלטכנולוגיה מרכיב חשוב במהפכה הנוכחית בעולם הרפואה. "כשהומצא הסטטוסקופ לפני מאתיים שנה אמרו עליו שהוא מגושם, מרחיק את הרופא מהלב ויפגע באמינות הבדיקה. במלים אחרות, כבר הסטארט-אפ הביו-רפואי הראשון נתקל בהתנגדות ובחשדנות כיוון שרופאים הם ציבור שמרן.

"אנחנו בפקולטה לרפואה בטכניון מבינים כיום שבנוסף לאנושיות וחמלה, יידרשו רופאי העתיד גם להפגין הבנה טכנולוגית, מאחר שמקצועות פארא-רפואיים מחליפים בהדרגה את הרופא בתפקידים מסוימים". הרופאים בעתיד, הדגיש, "יהיו רלוונטיים רק עם יביאו ערכים מוספים לעיסוקם כמו כגון מנהיגות ושימוש נכון בטכנולוגיה ובמידע העצום המצטבר היום. חשיבות הממשק בין רפואה למחקר, מתוך הבנה שתפקידו של הרופא איננו מצטמצם רק לטיפול בחולה הבודד וכי הוא מחויב גם לתרום לקהילה שאותה ובה הוא משרת ולאנושות כולה, מודגשת כיום במסגרת לימודי הפקולטה".

בתחרות הפוסטרים שהתקיימה במסגרת הכנס זכתה במקום הראשון הדוקטורנטית אינה קוויטקובסקי, ממעבדתו של פרופ’ דביר ילין בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, החוקרת את האנמיה החרמשית, מחלה גנטית הפוגעת בזרימת הדם ובהובלת החמצן לתאי הגוף. מחקרה בוצע בשיתוף פרופ’ אלדד דן מהמרכז הרפואי "רמב"ם" ובו אופיינה המורפולוגיה של תאי הדם של החולים בסביבתם הטבעית.

"דימות ואפיון תאים אלו, תוך השוואתם למודלים מתמטיים של צורת התא, עשויים לסייע בהבנת הגורמים להתקפי המחלה ולקדם את הטיפול בה", ציינה החוקרת בעת הצגת המחקר.

במקום השני בתחרות זכתה הדוקטורנטית דריה עמיעד פבלוב, שבעבודתה, בהנחיית פרופ’ לנדסברג, התגלה כי המשתנה שאחראי לסנכרון פעילות תאי הלב הוא מהירות ההתקצרות של הסרקומרים, יחידות מוטוריות בסיסיות של שריר הלב. המודל הזה אומת בניסויים, "הוא שופך אור על ויכוח מדעי בן עשרות שנים בנושא וסולל את הדרך לפיתוח התקני עזר חדשים לחולים הסובלים מלב כושל", ציינה החוקרת.

נושאים קשורים:  חדשות,  FDA,  כנס,  הנדסה ביו-רפואית,  חדשנות,  טכנולוגיה,  הטכניון,  ISMBE
תגובות
 
אנונימי/ת
21.03.2016, 19:02

נכון מאוד, כדאי להקים ולתקצב גוף לאומי כזה.
יש באמת עודף רופאים ועודף תקציב במערכת הרפואית בישראל, וכדאי למצוא תקנים בגופים שאינם מטפלים ישירות בחולים.
החולים ממילא מקבלים טיפול טוב מדי בחדרי המיון, המרפאות והמחלקות הציבוריות.
גם חשוב לזכור שישראל היא מעצמה של דיוק, אמינות ורצינות בעבודה, ועבור גוף רגולטורי האמון על אישורי תרופות ללא משוא פנים, כוונות רווח ואי דיוקים- ישראל היא היא המקום המושלם.

22.03.2016, 05:30

כשרופאים ישראלים מתלוננים על עודף רגולציה לכאורה "אתית" אין לדברים הד .צריך פרופ' אמריקאי שיבוא ויאמר זאת.הרעיון לייסד גרסה ישראלית ל-FDA כדי לאפשר ליזמים בתחומי הביו-רפואה לתרגם רעיון למוצר כאן בישראל הוא נשגב אבל כעבור 5 שנים מיסוד רשות שכזו היא כבר תהיה מטרה לציד מכשפות מצד גופי הבקרת,מערכת המשפט וכמובן התקשורת כי פה לרוב מפרגנים בשיטת "חבר מביא חבר"...